מליאת הכנסת אישרה היום (שני) הענקת חסינות לח"כ חיים כץ (ליכוד) מפני העמדה לדין פלילי. ההחלטה שהתקבלה בוועדה לפני כשבועיים, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הייתה טעונה אישור של מליאת הכנסת. כעת אישרה המליאה את מתן החסינות בהצבעה הראשונה, כאשר 62 ח"כים הצביעו בעד אל מול 43 מתנגדים. כל חברי הכנסת של בלוק הימין-חרדים, לצד הח"כים של ישראל ביתנו, הצביעו בעד מתן החסינות. ח"כ צבי האוזר ומיכאל ביטון (כחול לבן) נמנעו בהצבעה. שישה ח"כים מכחול לבן, חמישה מהרשימה המשותפת וח"כ אורלי לוי-אבקסיס (עבודה-גשר-מרצ) נעדרו מההצבעה.

היועמ"ש מבקש להעמיד את ח"כ כץ לדין בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, על כך שלכאורה קידם חוק שהיה עשוי להיטיב עמו בזמן שהוא נמצא בניגוד עניינים, בהיותו יו"ר ועדת העבודה והרווחה. כזכור, בהצבעה בוועדת הכנסת בעד בקשתו של כץ לקבלת החסינות מפני העמדה לדין הצביעו 16 חברי כנסת ועשרה התנגדו. 

חיים כץ נואם בכנסת בדיון על מתן החסינות (ערוץ הכנסת)

בוועדה נערכו שלוש הצבעות נפרדות על שלוש עילות שונות לבקשת החסינות. בין התומכים היו ח"כים מהליכוד, ש"ס, הימין החדש, ישראל ביתנו ויהדות התורה. בין המתנגדים היו שישה ח"כים מכחול לבן, העבודה-גשר ואחד מהרשימה המשותפת. שני חברי כנסת מכחול לבן, צבי האוזר ומיכאל ביטון, ושניים מהרשימה המשותפת נמנעו.

ח"כ כץ עלה לנאום במליאה על מנת להציג את בקשתו לחסינות: "אני עומד בפני כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת, וכפי שפעלתי ב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים, של אחרים ושלי. להבנתי, פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת ולנהוג והמקובל בכנסת. לא עברתי על תקנון הכנסת ולא על כללי האתיקה של חברי הכנסת. בוודאי בהתאם להתנהלות שהייתה נהוגה בכנסת לפני כמעט 10 שנים – בשנת 2010 – אז קידמתי את תיקון 44.

"בואו לא נשכח – אנחנו עוסקים באירועים מלפני כמעט 10 שנים!  ועשיתי בחוקים אלה רק טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל. מהות האישומים נגדי, שפעלתי בניגוד עניינים כאשר קידמתי את תיקון 44 לחוק ניירות ערך. ושלא גיליתי אינטרס אישי כביכול שהיה לי ולבן ארי בתיקון לחוק.  אני סבור שפעלתי בעניין הזה לפי כללי האתיקה ולפי הייעוץ המשפטי של הכנסת. הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה הוא אינו מצוי בניגוד עניינים. ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. 

"אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך. ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפי על פעולה בניגוד עניינים בקידום הליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת. והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה טעם לפגם במעשי, ומסיבה זו המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות גם מהטעם שננקטו כבר כנגדי הליכים בעניין זה על-ידי ועדת האתיקה".

קודם לכן, ח"כ יאיר לפיד (כחול לבן) נשא נאום קצר במליאה: "למה אנו כאן? במקום לקיים דיון על החינוך המיוחד שבמשבר, ועל ילדים שנהרגים מקורקינטים, אנו מתכנסים על כך שח"כ מהקואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט, ויחזור לקואליציה שבראשה ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום. כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת במטוס הפרטי שלו על אלף מיטות בטיפול נמרץ".

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) השיב ללפיד: "אצלך במפלגה יושבים אנשים שרק אתמול פורסם עליהם תחקיר בערוץ 13, על פרשת הדלפות שהיו מעורבים בה גם יועמ"ש וגם רמטכ"ל בצה"ל, ועל זה אתה לא מדבר. בני גנץ, יש לו סיפור מעניין בפרשת המימד החמישי אבל אתם צדקנים וטהורים.

"ההבדל בינינו לביניכם הוא שאנחנו לא טהרנים ולא צדקנים. אנחנו מפקידים את ההחלטה בידי הציבור. כמה כסף רה"מ קיבל לכיסו? אפילו לא אגורה שחוקה. כמה כסף גנץ הרויח במימד החמישי? בוא תדבר על זה. כמה אשכנזי לקח בשמן? לפיד ,כמה כסף לקחת בידיעות אחרונות? כולכם לקחתם, אף אחד לא מדבר ולא חוקר. אם זה לא ביבי לא חוקרים. איזה אג'נדה אתם מביאים ומביאים לציבור חוץ משנאה לנתניהו? שום כלום. טהרנות, צדקנות, יפות נפש, על חשבון שחיתות שאתם חשודים בה. תתבישו לכם, בושה וחרפה".

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, השיב לזוהר: "הנה אנחנו נפגשים פעם נוספת לדיון על חסינות אחרי שעברנו חצי סיבוב על החסינות של רה"מ. כל מצביע בישראל שילם 2,000 שקל בשביל להחזיק את ראש הממשלה בתוך הכסא שלו. מילה אחת ממה שאמרת לא הייתה נכונה. הכל שקר.

"אני מפסיק לדבר על זה. אנו מדברים את אמון הציבור. אנו דנים בעצמנו, עוסקים בעצמנו, דואגים לטובתנו, לכיסנו. הדבר הזה לא נעשה טוב ולא נראה טוב. מכיוון שכך, ובמסגרת מה שהחוק יאפשר אפעל לאחר הבחירות להקים ועדה חיצונית מקצועית יצוגית, כולל ח"כים לשעבר, כדי להבין את אילוצי המחוקקים בועדה עצמה, אך לא תהיה תלויה בח"כים מכהנים. היא תעסוק הן בחסינות חברי הכנסת והן בשכר חברי הכנסת. לא אנו נקבע לעצמנו כמה אנו מרויחים וכמה משתכרים. אני חושב שאנו צריכים להשאיר עצמנו נקיים מכל הדברים האלה. מאחר והדיון הזה יוכרע פוליטית לא אכנס לגופו של עניין. בכחול לבן החלטנו לא להחליט לאף אחד בעד מה להצביע".

ח"כ יואב סיגלוביץ (כחול לבן) נאם במליאה נגד הענקת חסינות לכץ: "אנו מצביעים היום על דמותה ועל ערכיה של הכנסת. ההצבעה היום היא על פניה של הכנסת והיא תצבע גם אותה בצבע. כתב האישום שהיועמ"ש סבור שנכון להגיש מדבר על מצג שווא תוך הסתרה ומרמה. זה כתב האישום. אנו לא מחליפים את בית המשפט. דנים אך ורק האם המעשים המיוחסים לו בכתב האישום חוסים תחת חוק החסינות שנועד שכולנו נוכל לפעול באופן חופשי, שלא יתעמרו בנו".

ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) התבטא בעד הענקת החסינות: "אינני שלם כלל ועיקר עם כתב האישום ולכן אצביע בעד החסינות לחיים כץ". ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) מתנגד לחסינות: "ההצבעה שלי היום נגד החסינות לחיים כץ היא נדבך במאבק נגד שחיתות לאומנית ואישית".

השר יריב לוין (ליכוד) תומך בחסינות: "זה אחד הדיונים החשובים ביותר שקיימה המליאה בשנים האחרונות, משום שאנו עוסקים לכאורה בעניינו של אדם, אך מדובר בנושא שחורג הרבה מעבר לענינו האישי של ח"כ כזה או אחר. יש לו השלכה מוסדית משמעותית על מעמד הכנסת ויכולת הפעולה של הח"כים, ויש בו בעיני תקדים מסוכן מאוד של הפכית הליך החקיקה של פליליזציה של ההליך באופן שפוגע בדבר שהוא בליבת העבודה של החכים, ויוצר מציאות שמעמידה את כולנו במתחם סיכון בלתי סביר לחלוטין".

ח"כ ישראל איכלר (יהדות התורה): "חסינות חברי הכנסת איננה הטבה לאיש ציבור שעובר על החוק. היא באה לתת הגנה על ח"כ ושליח ציבור מפני יריבים פוליטיים ומפני השלטון משוטר בכביש עד שופט עליון שעלול לשפוט שלא בצדק. נצביע בעד החסינות".

ח"כ גדעון סער (ליכוד) תומך במתן החסינות: "אם הבנתי נכון, ולא הייתי כאן בפתח הדיון, במקום עמדה מנומקת של הוועדה הוצגה עמדת יו"ר הועדה. עמדה אישית שאיננה משקפת את דעת הרוב כפי שגובשה בועדת הכנסת ואשר עליה אנו מצביעים. חסינות חברי הכנסת כעקרון קבועה בחוק יסוד הכנסת, וסעיף 1 לחוק שהוא ליבת החסינות המהותית נוגע למעשה במילוי התפקיד או למען מילוי התפקיד. החסינות הזאת תעמוד לחבר הכנסת, בהנחה שהיא קיימת, גם לאחר שהוא חדל להיות ח"כ, לכן כל הרטוריקה של עיר מקלט לא רלבנטית לכאן.

"חסינות מהותית היא מכשיר הגנה על הבית הזה, על בית המחוקקים. לא פעם עמדתי בפני החלטות מאוד קשות להצביע בעד הסרת חסינות, גם של חברים לסיעה. היום בפעם הראשונה אני מצביע נגד הסרת חסינות. אני עושה את זה בלב שלם בראש לראשונה, כי לפי מיטב הכרתי המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו חלה חסינות מהותית. הכנסת איננה רשאית על פי החוק להסיר אותה".

מיכאל ביטון (כחול לבן): "יו"ר כחול לבן, בני גנץ, יציג כאן בפרטי פרטים את המהלך להקמת ועדה חיצונית שתסיר חרפה של הליך הסרת חסינות שמזוהם משיקולים פוליטיים".

חיים כץ, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)חיים כץ, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)

ח"כ האוזר התנגד לחסינות המהותית העיקרית, אך הצביע בעד החסינות הדיונית, והסביר כי אין ספק שבוצעה עבירה אתית, אך לא בטוח שהייתה פגיעה באינטרס הציבורי. הוא החליט כי עניינו של ח"כ כץ חייב לדון בבית משפט, אך אינו רואה בעיה במתן חסינות בכנסת זו, לחודש הקרוב. הוא גם אמר כי אם היה מדובר בתקופה יותר ארוכה, ייתכן שהחלטתו הייתה שונה.

הצבעתם של האוזר וביטון גררה ביקורת בתוך שורות המפלגה. יו"ר כחול לבן בני גנץ התייחס לכך במהלך כנס בחירות בסוף השבוע כפר הירוק ואמר: "חוק החסינות לא חוקק כדי לתת מקלט לעבריינים, נקודה". לדבריו, "ח"כ יכול לבקש לעצמו חסינות ועכשיו החוק מחייב שבעניינו יתקיים דיון פתוח בנפש חפצה, בחוסר משוא פנים ובאופן שבו הסיעות לא קובעות לח"כים שלהם מה לעשות בדיונים. תנחשו מה קרה? כחול לבן לא קבעה עמדה סיעתית. השאירה לח"כים להחליט בעצמם בעוד שלצערי מפלגות אחרות הגיעו עם החלטה סיעתית מראש". 

"חיים כץ קיבל בוועדה את החסינות שלו לא כי צביקה האוזר הצביע בעד חסינות באחד הסעיפים או בגלל שמיכאל ביטון נמנע אלא בגלל ששאר הסיעות הצביעו בעד החסינות שלו", הוסיף גנץ.

לגבי ההצבעה הצפויה היום במליאה אמר: "אני מתכוון לא לחייב את הח"כים להצביע אלא כפי שהם מבינים את תמונת המצב אם היה במעשיו של כץ חריגה שלא מאפשרת חסינות. את זה נשאיר לדיון במליאה ביום שני". בתוך כך, ח"כ עופר שלח (כחול לבן) הודיע הבוקר כי יצביע היום נגד בקשת החסינות.

בדיון שייערך במליאה יציג יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), את החלטת הוועדה להעניק חסינות לח"כ כץ. אחר כך יוכל כל אחד מחברי הכנסת שירשם לדיון לומר את דברו, ובסיום הדיון יוכל ח"כ כץ לפנות מעל הדוכן אל חברי הכנסת.

יצוין כי אם מליאת הכנסת תאשר את החסינות לח"כ כץ היא תהיה תקפה רק עד הבחירות. לאחר הבחירות יצטרך ח"כ כץ להגיש בקשת חסינות חדשה אם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יבקש שוב להגיש את כתב האישום.