בעד
החלטה אחראית בהתחשב בסיטואציה - עו"ד אורי קינן

תחילת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נדחתה - וטוב שכך. לא מדובר במה שמכונה בעגה המשפטית “מענה לכתב האישום”. לא מדובר בתחילת שמיעת עדותם של מאות עדים, בסך הכל עסקינן בדיון שבו אמורים היו הנאשמים להישאל אם הם מכירים את כתב האישום. אני בטוח ששיקול הדעת הסביר וההיגיון מניחים את הדעת כי נתניהו אינו “ממציא” את נגיף הקורונה. אני גם משוכנע שימיו מלאים ממילא בניהול משבר מהגדולים ביותר שידענו. ניהול משבר שכזה אינו בבחינת “אחיזת עיינים” משפטית ולבטח לא פוליטית.

אין ספק שהניסיון שנתניהו מביא עמו למשבר הקורונה והשינויים התכופים בהמלצות ובאתגרים שמביא עמו המשבר, מראים שאין מדובר כאן בעניין שעוסק בטובתו האישית אלא בבריאות הציבור, לצד החוסן והאיתנות המשקית של כלל הציבור בישראל. את המחלוקת - הן הפוליטית והן המשפטית - אפשר להשאיר למועד מאוחר יותר. “ההישרדות האישית” תחכה מעט אל מול “ההישרדות הציבורית”, כלומר עד שהקורונה תפנה את מקומה.

בשלב זה אין טעם לדחוס ביומו העמוס ממילא של ראש הממשלה בניהול המשבר גם את תחילת המשפט. טוב שהדיון נדחה עד לחודש מאי. מדובר בהחלטה מידתית וסבירה ובית המשפט נהג כאן באחריות המתבקשת נוכח הסיטואציה המורכבת.

הפגנה נגד נתניהו (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)הפגנה נגד נתניהו (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

נגד
מראית עין של אינטרסים זרים - פרופ' אמנון רייכמן

בחקר שלטון במצבי קיצון אנחנו חולקים את ההבנה שכאשר ישנה מגיפה כמו הקורונה (וגם מצבי קיצון כמו שיטפונות וכדומה), מדובר במצב מיוחד מבחינת שלטון החוק, אשר מחייב דווקא לשמר את הקיים ככל האפשר. במצבים כאלה לא פעם מתקבלות באופן מהיר מדי החלטות שעלולות לפגוע בעקרונות כמו הפרדת הרשויות וזכויות פרט. החשש הוא שדווקא מתוך הפאניקה של השלטון, למשל מרצון להימנע ממספר גבוה של מתים ש”יהיו רשומים” על שמם של מקבלי ההחלטות, נהיה עדים לפגיעה חזקה מדי בעקרונות דמוקרטיים ובזכויות אדם. הדבר יכול להתבטא בפרסום של תקנות לשעת חירום, בדחייה של דיונים משפטיים, כמו במקרה הנוכחי, ובדרכים שונות נוספות.

במקרים כאלה חשוב שההחלטות לא יהיו שרירותיות אלא מוסברות ומגובות היטב, ולו למראית עין פוליטית, כדי לתת לציבור תשתית עובדתית רחבה כמה שניתן. על רקע זה ההחלטה של שר המשפטים אמיר אוחנה להשהות את פעילותם של בתי המשפט המחוזיים והשלום, שניתנה בשעת לילה מאוחרת, אינה מוסברת דיה. למה בתי הדין לעבודה ממשיכים לעבוד ובתי המשפט לא? למה פעילותם של רשויות או מגזרים נוספים, כמו הבנקים ומס הכנסה, לא הושהתה?

יש מקרים שבהם הגורם המקצועי הוא שצריך לתת את הטון, כדי למנוע מעורבות של שיקולים פוליטיים בהחלטות. אם לא בטוחים שההחלטה על דחיית משפטו של בנימין נתניהו התקבלה באופן הכי נקי שיש ואם יש חשש שמי שמנהל את המערכת נגוע אולי באינטרס זר, אז לא נכון לעשות את הדברים באופן שזה נעשה. ראש הממשלה נמצא כעת עם כתבי אישום בעוד שמסתמן כי לשר הבריאות יעקב ליצמן ולשר המשפטים אמיר אוחנה יש תפיסת עולם לעומתית מאוד כנגד המערכת המשפטית. כל אלו ראוי שיובאו בחשבון כאשר מדובר בדיון טכני בעיקרו.

לא רצוי שחלקים בעם יגידו שראש הממשלה דוחה לעצמו את המשפט, גם אם זה לא נכון. לפיכך, הדבר הראוי אולי היה שראש הממשלה ייצא לנבצרות. מצב לא נכון הוא שמעל ראשיהם של שלושת מנהלי המשבר הנוכחי יש עננה. במצבי קיצון יש חשיבות רבה לאמון במערכת ולניקיון ידיהם של המנהיגים. לכן המטרה צריכה להיות יציאה מהמשבר תוך פגיעה מינימלית בזכויות אדם, באופן הכי שקוף שיש. לכן, נתניהו יכול היה לצאת לנבצרות, ואוחנה יכול היה לאפשר את קיום הדיון הטכני בשביל למנוע מראית עין של אינטרסים זרים בתהליך קבלת ההחלטות.

הכותב הוא חוקר וראש מרכז הסייבר, משפט ומדיניות במרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון