מי שהיה עד לפני שנה־שנתיים מרואיין רגוע, קורקטי, שקול ומדוד, הפך לאדם זועם. בוגי לא מדבר. הוא זועק מדם לבו. הקיבוצניק מגרופית שנולד בקריית חיים האדומה והיה לא מזמן התקווה הלבנה הגדולה של הימין, הפך ב־2020 לשילוב בין הנביא ירמיהו, דון קישוט וקאטו הזקן. "אתה לא מתייאש?", שאלתי אותו בעיצומה של השיחה הארוכה שניהלנו והוא השתתק לרגע, פתח את מגירת השולחן ושלף משם את המהדורה החדשה של ספרו "דרך ארוכה קצרה" (ידיעות ספרים).
הוא קרא בגרון חנוק מעט את ההקדשה שכתב בעמוד הפתיחה של הספר: "לרעיי לנשק ולדרך, פקודיי ומפקדיי, אלה שאיתנו ואלה שנפלו בדרך, שנהיה ראויים להקרבתם".
יעלון, הרמטכ"ל ה־17, השתחרר מצה"ל ב־2005, לאחר ששר הביטחון שאול מופז קיבל הוראה מחוות השקמים לא להאריך את כהונתו בשנה רביעית. זה קרה ערב ההתנתקות והותיר ביעלון טראומה צורבת. זו לא הפעם האחרונה שזה קרה לו. האיש הוא אספן טראומות וצלקות, נבגד סדרתי, תופעה מוזרה שאינה שגורה במקומותינו: אדם שעומד על עקרונותיו, לא מתכופף בפני אילוצים פוליטיים או אינטרסים זרים וממשיך להתאכזב לאורך כל הדרך. "ידעתי שאני לא הולך לעסקים או לעשות לביתי", הוא אומר, "ידעתי שאני ממשיך לתרום למדינה הזו. התחלתי להתכונן לפוליטיקה".
"יש כאן תופעה שאני קורא לה 'ביביזם'״ הסביר יעלון, ״ועל פיה כל מי שמבקר את ה'כל יכול' הוא שמאלן. הוא בנה את האשליה הזו. הוא הפך לאבי האומה, עכשיו הוא גם זה שמציל אותנו מהקורונה. זה ליקוי מאורות. לחלק מהאנשים זה מתאים למיצי הקיבה. הם באמת מאמינים שהוא מייצג את המקופחים ושמפא"י עוד בשלטון. היסטורית, זה יום הכיפורים של התקשורת הישראלית. הוא השתלט על חלק ניכר ממנה וממשיך לרדוף את המעטים שעוד מותחים עליו ביקורת. הוא מצליח גם לשסות את הציבור במערכת החוק והמשפט״.
"רוני אלשיך שמאלן? רוני היה מ"מ אצלי בגדוד 890. בחור עם עמוד שדרה מפלדה. מתנחל, עם כיפה סרוגה גדולה, לצורך העניין גם לא אשכנזי, כן? מה הפך אותו לשמאלן? שהוא לא התכופף. שהוא עשה את העבודה שלו. אז הוא הפך אותו לאויב העם. ואחר כך גם את מנדלבליט. אנשים קונים את זה. אנשים מאמינים שיש כאן הפיכה שלטונית. תגיד לי, אלה האנשים שהפילו אותך? אלשיך ומנדלבליט? במקום להבין שהסתבכת בעבירות פליליות. אם הייתה איזו הטיה בחקירות ראש הממשלה, הרי שזו הייתה זהירות יתר. ויש עוד תיק שלם, 3000, שלא מוצה, ואני בטוח שצריך למצות אותו וכבר לא יודע אם זה יקרה".
עוד נחזור לכחול לבן, ובהרחבה. בינתיים, בואו נתחיל בהתחלה. משה יעלון (סמילנסקי) נולד בקריית חיים לפני 70 שנה. "היום אני מבין בדיעבד", הוא אומר, "שחינכו אותנו לקחת אחריות. יש פה מדינה, לא מובנת מאליה, אחרי 2,000 שנה, שואה, תקומה, צריך לתת כתף. פעם, כשהייתי סגן רמטכ"ל, ישבתי בדיון אצל ראש הממשלה אהוד ברק. הסתכלתי מסביב ואמרתי פתאום 'רגע, חוץ מאהוד כולם כאן קרייתים'. יצחק איתן אלוף פיקוד המרכז, עמוס מלכא ראש אמ"ן, אילן בירן מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס גלעד. כולם גדלו בשכונה שלי. ואז גיליתי שגם למשפחה של ברק, משפחת ברוג, יש שורשים בקריית חיים. כך חונכנו. אמא ניצולת שואה, אבא שמשפחתו עלתה ארצה ב־1925, חובבי ציון".
יעלון השתחרר כסמל מחלקה בגדוד 50. לנחמיה תמרי, שניסה לשכנע אותו לחתום קבע וללכת לקצונה, הוא אמר שאחרי ששת הימים עתיד המדינה מובטח. "הבעיה הביטחונית נפתרה. את מקומי בגדוד תוכלו למלא עם מישהו אחר. את המקום שלי בהתיישבות בנגב, לא". יעלון הצעיר החליט להגשים את חזון בן־גוריון ולהתיישב בנגב. אחרי השחרור הצטרף לקיבוץ גרופית בערבה. בגיל 23 נבחר למזכיר הקיבוץ הכי צעיר בארץ. עתידו כחקלאי ומתיישב נראה ברור. בהמשך, תכנן להיות איש חינוך. אבל אז פרצה מלחמת יום הכיפורים, ושינתה הכל.
עם סיום המלחמה יעלון התייצב בגדוד 50, שבו שירת בסדיר. "באתי לשנה, למלא את השורות". שנה ארוכה שהסתיימה כעבור 32 שנה, כשהשתחרר כראש המטה הכללי. אבל השינוי שגרמה המלחמה הוא לא האחרון. "הנושא הפלסטיני ליווה אותי בשירות הצבאי משנת 92'", הוא משחזר, "התמניתי למפקד אוגדת איו"ש לקראת סוף האינתיפאדה הראשונה. ליוויתי אותה עוד קודם כמפקד סיירת מטכ"ל. התחלתי להבין מה קורה, והייתה לי ביקורת לא פשוטה על הצבא. כמח"ט 35 עשיתי עבודת מטה וחשיבה יסודית על מה צריך לעשות כדי להדביר את האינתיפאדה. הגשתי אותה לאלוף פיקוד המרכז דני יתום. הייתי אמור לסיים תפקיד ולנסוע להרווארד. יתום הראה את העבודה לשר הביטחון ארנס, שאמר לו 'בעצם, למה שלא נמנה אותו למפקד אוגדת איו"ש? שיבצע מה שהוא ממליץ כאן'".
יעלון תכנן וגם ביצע. "במקום לבוסטון, נסעתי לבית אל", הוא צוחק. הוא צלל לתוך יהודה ושומרון והוריד את מספר המבוקשים מ־434 ל־56 תוך שנה וחצי. את התפקיד סיים באוגוסט 93', כשהאינתיפאדה דעכה והסתיימה למעשה. ואז פרץ לחיינו הסכם אוסלו.
תוך שלוש שנים מספיק יעלון להיות ראש אמ"ן אצל שלושה ראשי ממשלה: רבין, פרס ונתניהו. "רבין דיבר חודש לפני הרצח על ישות פלסטינית שהיא פחות ממדינה, בלי חזרה לקווי 67', בקעת הירדן בשליטה ישראלית וירושלים מאוחדת. איך הפכו אותו לשלום עכשיוניק, נפלא מבינתו. בימי פרס העבודה עזבה אותי שמאלה, לא אני אותה".
יעלון החדש הוא אדם מפוכח וזהיר. "בקמפ דיוויד של ברק אני אלוף פיקוד המרכז. ביולי 99', חודש אחרי שברק מנצח בבחירות, אני מוציא מסמך בפיקוד ובו הוראה להתכונן למלחמה בספטמבר 2000. אני לא נביא, אבל אני גם לא שבוי בקונספציה. גם היום, אני לומד כל יום".
״נתניהו לא הסכים לזה״ סיפר יעלון, ״הוא שלח את אנשיו שאמרו שבכל מקרה אם יהיו עוד בחירות הוא ראש ממשלה עוד חצי שנה, לא? אז בואו נתחיל משמונה חודשים או שנה. זה מתווה הנשיא? הוא לא הסכים לנבצרות, הוא רצה להמשיך להיות מ"מ ראש הממשלה וחבר קבינט, הוא לא הסכים לוותר על החסינות. הוא היה ממשיך להיות יו"ר הליכוד ולבחוש בתוך הממשלה. כל זה במקביל למשפט פלילי על שוחד בבית המשפט המחוזי בירושלים״.
"כשאני באתי לנשיא״ המשיך הרמטכ״ל לשעבר ״הוא סיפר לי שנתניהו, יריב לוין ואלקין היו אצלו והוא אמר להם: רבותיי, אתם לא קיבלתם את המתווה שלי. אל תספרו סיפורים. ואני אומר לך, ואמרתי גם אז: הדבר היחיד שנתניהו רצה זה לפרק את כחול לבן. רק ככה היא תסכים להיכנס לממשלה תחתיו, ורק ככה הוא יוכל ללכת לבחירות ולנצח. לצערי, זה בדיוק מה שקרה בסיבוב הזה".
"מהצד השני, עומד הספק שלי שישראל מסוגלת להמשיך להתמודד עם הריקבון של נתניהו״ המשיך יעלון והוסיף כי ״זה האיום הקיומי האמיתי, ואני לא מגזים. אנחנו חברה שנתונה לשיסוי. החברה הישראלית חייבת פיוס. חייבים לשקם את ההערכה והאמון בשלטון החוק, במשטרה, בפרקליטות, בבתי המשפט. הרי עכשיו גם השופטים שלו כבר תויגו כשמאלנים. אז כן, אני יכול להתמודד עם הצבעה אחת שבה הערבים תומכים בי. זה פחות מסוכן מהמשך שלטון נתניהו".
התרעות פיקוד העורף