סיעות כחול לבן, העבודה, דרך ארץ ויו"ר הכנסת בני גנץ הגישו היום (שלישי) את תשובתן לעתירות לבג״ץ שהוגשו נגד ההסכם הקואליציוני שחתמו עם סיעת הליכוד ובנימין נתניהו. 

בתשובה נכתב כי ההסכמה על ממשלת חירום לאומית היא בשל משבר הקורונה והמשבר הפוליטי שנקלעה אליו המדינה: "הימים אינם ימים רגילים", נאמר. "משבר הקורונה תופס את החברה הישראלית בשיאו של משבר פוליטי, יש שיאמרו הקשה ביותר מאז קום המדינה״.

עוד נכתב: ״הנסיבות המאוד מיוחדות שהוכתו עקב השילוב של מגפת הקורונה, המשבר החוקתי והפוליטי והחובה להביא מרפא לחברה הישראלית ולאחד מחדש את השורות לאחר תקופה ממושכת של קיטוב, חייבו הכרעות קשות ופשרות רבות. ההסכם הפוליטי שנכרת בין כחול לבן לליכוד, להקמת ממשלת חירום ואחדות לאומית היו פרי הצורך החיוני בעת הזו".

גנץ ואשכנזי  (צילום: גיל יערי, פלאש 90)גנץ ואשכנזי (צילום: גיל יערי, פלאש 90)

התשובה מתייחסת גם לסמכותו של נשיא המדינה: "מלשון החוק עולה משהוגשה לנשיא בקשה בכתב על ידי רוב חברי הכנסת, להטיל את התפקיד על חבר הכנסת פלוני, אשר הסכים לכך בכתב, לא נותר למעשה בידי הנשיא שיקול דעת לסרב לבקשה".

בנוגע למצבו המשפטי של בנימין נתניהו נכתב כי "המחוקק לא נתן דעתו למצב הייחודי שבו מלאכת הרכבת הממשלה מוטלת על מי שהוגש כנגדו כתב אישום" וכי "מן הראוי שהמחוקק יידרש לשאלת קביעת תנאי כשירות החלים על חבר כנסת עליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה. להערכת המשיבים הנסיבות הפוליטיות הקיימות אינן מאפשרות לממש הסדר חקיקתי בעת הזאת".

לגבי הטיעונים נגד ההסכם הפוליטי שנחתם נכתב כי "לאור העובדה שהסדר הרוטציה קנה לו מקום בשיטת המשטרה בישראל ביקשו הצדדים ליתן לו עיגון תחיקתי בדרך של תיקוני חקיקה לחוד יסוד: הממשלה וחוק הממשלה ולא להשאירו רק כהסכם פוליטי, הנתון לאמון הצדדים בלבד". עוד נכתב כי "הסכמים פוליטיים, ובכלל זה הסכמים קואליציוניים, הינם חלק מההתנהלות הפוליטית בישראל" וכי החוק והפסיקה נתנו לכך לגיטימיות.

מהתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, נמסר בתגובה: ״דרישת סיעת כחול לבן לדחות את עתירת התנועה היא מבישה. לא די בכך שבמו ידם הכשירו את שרץ השחיתות, כעת גנץ גם מתנגד שבית המשפט ידון בעתירה ויבחן את פני הדברים. בושה״.

גנץ בראיון מיוחד: ״אינני מתכוון לזהם את יום הזיכרון בוויכוח פוליטי״

יו״ר מפלגת כחול לבן ושר הביטחון המיועד, ח״כ בני גנץ, העניק ראיון מיוחד לתכנית ״חדשות הבוקר״ המשודרת בערוץ 12, בו התייחס לסגר ימי הזיכרון והעצמאות שהוטל ברקע התפשטות הקורונה, כמו גם להתבטאות של שותפו לשעבר למפלגה, משה (בוגי) יעלון, שתקף אותו ואמר בראיון לגל״צ כי השנה ״איננו ראויים להקרבה של הנופלים שלנו״.

"יעלון אמר משפט חמור שאינני מקבל אותו, והיה עדיף שלא היה נאמר", תקף גנץ, "אינני מתכוון לזהם את קדושתו של יום הזיכרון בוויכוחים פוליטיים, לא משנה מה יגידו".

על הביקורת שנשמעת נגדו בקרב מצביעי כחול לבן שמאוכזבים מהכניסה לממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו בניגוד להבטחות: "מבין את הכעס ומציע לאנשים להסתכל על הנסיבות ולבחון את האלטרנטיבות. אני סבור שבחירות רביעיות בשעה הקשה הזו אינן הדבר הנכון למדינה, אלא אחדות. אני מתכוון לעבוד בזה בשביל כולם, גם עבור אלו שמטנפים עלי ומאוכזבים".

בני גנץ (צילום: gettyimages)בני גנץ (צילום: gettyimages)

בנוגע לאיסור המשפחות השכולות לפקוד את קברי יקיריהן בבתי העלמין אמר: "היום הזה מורכב וחשוב מאוד והשנה הוא מורכב מתמיד. אני מבין את התחושות הקשות והכואבות, אבל כשאתה מסתכל על המרחק בין הקברים והכינוס של האנשים, אתה יכול להבין את הבעיה שבהתכנסות הזאת. אני קורא להורים להישמר מבחינה בריאותית. הזיכרון קיים וימשיך, נשמר את הזיכרון בצורה שונה השנה".

בהתייחסות לסוגיית השבויים והנעדרים: "כל טרגדיה היא טרגדיה קשה וחללים ונעדרים הופך את זה לקשה שבעתיים. אני מקווה שאנחנו קרובים להשבתם אבל בשלב הזה לא יודע להגיד מה הסיכוי לעסקה טובה וקרובה. כשאכנס לתפקיד שר הביטחון אעשה את כל הערכות המצב הנדרשות. צריך לפעול בכל דרך אפשרית בשביל להשיב אותם. שוחחתי לאחרונה עם משפחת גולדין, אני מודע למסרים, מבין אותם ואעשה כל מה שאפשר".

גנץ סיכם בזיכרון שלו ממלחמת לבנון, אליה נכנס כחייל צעיר ויצא כמפקד לאחר 22 שנים: ״איבדתי חברים רבים בקרב, אחד מהם הוא ארז גרשטיין שנהרג בלבנון. היינו מח"טים מקבילים, הוא מח"ט גולני ואני מח"ט הצנחנים. הוא היה דמות אדירה, שובב, ממזר, אבל מבחינה פיקודית ומבצעית הוא היה מהעילויים שלנו. הסתכלנו עליו בהערצה מבצעית ופיקודית מאוד גדולה. אם הוא לא היה נהרג הוא היה מגיע הכי רחוק שאפשר".