כך, לדוגמה, ב־2019 קיבלה הממשלה את החלטה 4439 בדבר הרחבת הפעילות לצמצום תופעת האלימות במשפחה, הכוללת סעיף המורה על הקצאת שליש מהמענים למגזר הערבי, הוספת שישה תקנים של עובדים סוציאליים למשטרה ותגבור תחנות משטרה עם חוקרי אלימות שדוברים שפות שונות ועברו הכשרה להתמודדות תרבותית כדי לתת מענה טוב יותר בעת חירום.
בהחלטה 4462 של הממשלה הקודמת על יישום המלצות הצוות הבין־משרדי לצמצום צריכת הזנות, נקבעו בפירוט תחומי האחריות של משרדי הממשלה השונים (רווחה, בריאות, חינוך, ביטוח לאומי) ואף תוכניות ברמת אזורים גיאוגרפיים. בפועל, נכון למרץ האחרון, חלק מהתקציבים לתוכנית שהועברו בשנת 2019 עוד ממתינים לאישורי ועדת חריגים, ועל כן לא הוקצו.
בהחלטה מספר 3382 על צמצום תאונות העבודה במשק קבעה הממשלה הקודמת כבר ב־2018 את הצורך במנגנון שיתמרץ מעסיקים לצמצם תאונות ולהגביר בטיחות - דרך הגדרת "דמי סיכון" שהמעסיקים משלמים לביטוח לאומי - וחוקקה אותו בכנסת. עם זאת, מכיוון שטרם נקבע בתקנות המנגנון שיקבע את התשלום המשתנה, נכון להיום המעסיקים עדיין משלמים לביטוח לאומי רק את התעריף המינימלי של דמי הסיכון - ללא שום השפעה של רמת הבטיחות על גובה התשלום וללא כל תמריץ לשיפורה.
זאת ועוד: בהחלטה 3379 של הממשלה הקודמת על תוכנית סיעוד לאומית, התקבלו החלטות בשורה של נושאים, שיישומם נפרש על פני כמה שנים, כמו השינויים בדרך תשלום גמלת הסיעוד, הרחבת סל השירותים לקשישים סיעודיים, שיפור איכות הטיפול במוסדות ובקהילה ועוד.
במרכז להעצמת האזרח מדגישים: "יישומה של ההחלטה החל, והפעימה הראשונה יושמה. למרות זאת, יש לוודא את השלמת התוכנית והקצאת התקציבים שהובטחו עד סוף 2021".
יש לציין כי את מידת המחויבות של הממשלה והאוצר בפרט לתוכנית אפשר יהיה לבדוק רק בתקציב המדינה הקרוב שיובא לאישור הכנסת, כאשר אין בישראל כל מנגנון שכופה על האוצר מחויבות ללוחות זמנים קשיחים ביישום ההחלטה.
מ"מ מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, מיכל שטרנברג, אמרה ל"מעריב": "עם תחילת פעילותה של הממשלה ה־35, ישנן סוגיות רבות המונחות לפתחה ודורשות טיפול וקידום. זוהי תזכורת חשובה לשרים כי לפני שמתחילים לקדם יוזמות חדשות, יש לדאוג ליישום ההחלטות החשובות שהתקבלו בממשלה ה־34 ועדיין ממתינות ליישום".
התרעות פיקוד העורף