קבינט הקורונה הכריע: ראש השב"כ נדב ארגמן אמר היום (שני) בישיבת קבינט הקורונה כי קיים חשש שחידוש השימוש באמצעי השב"כ לאיתור חולי קורונה יביא לחשיפת היכולות של הכלי הטכנולוגי בו נעשה שימוש, כך לפי גורם שמשתתף בישיבה.

גורמים שמשתתפים בישיבת קבינט הקורונה אמרו כי השרים עמיר פרץ, יזהר שי ואבי ניסנקורן התנגדות לחידוש השימוש באמצעי השב"כ בעיתוי הנוכחי וציינו כי התחלואה לא הגיעה לנקודת קיצון שמחייבת זאת. הם ציינו שקידום החקיקה תחייב חשיפה של הכלי הטכנולוגי של השב"כ.

נתניהו מצידו הביע תמיכה בחידוש השימוש באמצעי השב"כ ואמר כי אינו סבור שהדבר יביא לחשיפת היכולת הטכנולוגית. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה אמר שהוא חושש גם כן מחשיפת היכולת הטכנולוגית אך ציין כי הוא יתמוך בחידוש השימוש באמצעי השב"כ לאיתור חולי קורונה "בבוא העת".

"אנחנו עומדים בפני עלייה שיטתית בתחלואה. אנחנו רואים את זה לא רק כאן, אלא רואים את זה לצערי, גם ברחבי העולם. מדינות שונות כבר נדרשות לכך, גם אנחנו בישראל. היום יוצגו כאן תרחישי הייחוס, אבל גם המלצות של צוות מנכ״לים שכינסתי אתמול במיוחד, מהמשרדים של רוב השרים שמיוצגים כאן, כדי להביא בפנינו המלצות לדרכי פעולה", אמר נתניהו.

"דרכי הפעולה האפשריות שנדון בהן – הגברה דרמטית של האכיפה, זה כולל גם את הגדלת הקנסות, מינהלת אכיפה ריכוזית תחת משרד הבט״פ, ורתימת כל הכוחות וכוחות נוספים למשימת הפיקוח והאכיפה. הדבר השני זה שימוש בכלים הדיגיטליים. אנחנו יודעים שהנושא הזה הוא בעייתי, אבל מנגד אנחנו יודעים גם שהוא תרם לנו רבות לריסון המגפה, ונראה כיצד אנחנו יכולים להתגבר על הבעיות על מנת להשיג הורדה של התחלואה.

הדבר השלישי, זה סגרים אזוריים שזה כלי שאנחנו כבר נדרשים לו על מנת להימנע מסגרים רחבים כלליים. והדבר הרביעי, הוא דברים שקשורים בהגבלת ההתקהלויות - צעד מאוד חריף, אני מציע שנשקול אותו, נראה אם אנחנו נזדקק לו ומתי נזדקק לו, ויש לו כמובן השלכה על פעולות מסויימות שאישרנו אותן. נראה אם נזדקק להם. אלו הכותרות העיקריות אבל יש גם בוודאי נושאים אחרים", סיכם ראש הממשלה את דבריו.

הדיון בקבינט הקורונה (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)
הדיון בקבינט הקורונה (צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ)

כאמור, על רקע הנתונים המדאיגים שמראים את העלייה הברורה בהיקפי התחלואה בנגיף, התקיים הדיון בקבינט הקורונה. השאלה הגדולה שמקבלי ההחלטות ניצבים בפניה, היא איך להגיע לאיזון בין הצעדים למניעת העלייה בתחלואה לבין השמירה על הכלכלה ועל מקומות העבודה בישראל. השרים אמורים להחליט על חידוש איכונים טלפוניים לטובת איתור חולי הקורונה.

במסגרת הגברת האכיפה: קבינט הקורונה הנחה את המשטרה ורשויות אכיפת החוק לסגור מיידית וללא צו, כל בית עסק שיפר את הנחיות משרד הבריאות להתגוננות מנגיף הקורונה. עוד הוחלט כי הקנס על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי יעלה לסכום של 500 שקלים, זאת לעומת המצב הנוכחי בו עמד על 200 שקלים בלבד.

החלטה אחת שכבר התקבלה היום בקבינט הקורונה, היא לאשר פה אחד את הצעת משרד הבריאות, האוצר והביטחון לקביעת תרחיש הייחוס. הגדרה זו תנחה את הממשלה על ההיערכות וההצטיידות של מערכת הבריאות. תרחיש זה יבטא את יכולת ספיקת המערכת ולא תחזית חולים. הוחלט להיערך לתוספת של 2,000 מונשמים מקורונה ול-2,000 מונשמים ממחלות אחרות. רה״מ נתניהו אמר שצריך לעשות את כל פעולות המניעה הנדרשות כדי לא להגיע לתרחיש הייחוס. זוהי העמדה הכללית של שרי קבינט הקורונה. בהמשך לכך דנים שרי הקבינט בצעדים המעשיים הנדרשים בטווח המיידי כדי לאפשר האטה בקצב התחלואה ומניעת הידרדרות לתרחישים שאינם רצויים.

במשרד הביטחון אמרו כי תרחיש הייחוס של משרד הביטחון שאושר על ידי שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, והוצג על ידי ממלא מקום ראש רח"ל, אל"מ (במיל') נוחי מנדל בקבינט הקורונה, כולל היערכות לתרחיש חמור-סביר:

  • עד 2,500 מונשמים
  • 7,500 מאושפזים.
  • 125,000 חולים.
  • מאות רבות של מתים.

התרחיש מתבסס על מודלים שלקחו בחשבון תרחישי קיצון מהעולם. יש להדגיש כי לא מדובר בתחזית אלא בתרחיש המבצעי שאליו ממליצים במשרד הביטחון למדינה להיערך מבחינת הכלים שברשותה.

בפתח הדיון התייחס רה"מ נתניהו להדלפת ההקלטה מקבינט הקורונה ששודרה בתקשורת, ואמר: "אני לא זוכר בכל שנותיי כראש הממשלה שנעשה דבר כזה. לא מתוך ישיבת ממשלה ולא מתוך כזה קבינט קורונה, דיון עם ראש השב״כ, זה דבר חמור ביותר. זה דבר שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום. אני מבקש מכל הגורמים לרבות היועץ המשפטי לממשלה לאפשר חקירה יסודית. אסור לנו שהדבר הזה ישתרש, אסור לנו שהדבר הזה ישנה".

"מעבר לכך", הוסיף רה"מ, "אנחנו עומדים בפני עלייה שיטתית בתחלואה. אנחנו רואים את זה לא רק כאן, אלא רואים את זה לצערי, גם ברחבי העולם. מדינות שונות כבר נדרשות לכך, גם אנחנו בישראל. היום יוצגו כאן תרחישי הייחוס, אבל גם המלצות של צוות מנכ״לים שכינסתי אתמול במיוחד, מהמשרדים של רוב השרים שמיוצגים כאן, כדי להביא בפנינו המלצות לדרכי פעולה. דרכי הפעולה האפשריות שנדון בהן – הגברה דרמטית של האכיפה, זה כולל גם את הגדלת הקנסות, מינהלת אכיפה ריכוזית תחת משרד הבט״פ, ורתימת כל הכוחות וכוחות נוספים למשימת הפיקוח והאכיפה".

"הדבר השני זה שימוש בכלים הדיגיטליים", הבהיר רה"מ. "אנחנו יודעים שהנושא הזה הוא בעייתי, אבל מנגד אנחנו יודעים גם שהוא תרם לנו רבות לריסון המגפה, ונראה כיצד אנחנו יכולים להתגבר על הבעיות על מנת להשיג הורדה של התחלואה. הדבר השלישי, זה סגרים אזוריים שזה כלי שאנחנו כבר נדרשים לו על מנת להימנע מסגרים רחבים כלליים".

"והדבר הרביעי, הוא דברים שקשורים בהגבלת ההתקהלויות - צעד מאוד חריף, אני מציע שנשקול אותו, נראה אם אנחנו נזדקק לו ומתי נזדקק לו, ויש לו כמובן השלכה על פעולות מסויימות שאישרנו אותן. נראה אם נזדקק להם. אלו הכותרות העיקריות אבל יש גם בוודאי נושאים אחרים".

"אם לא נשנה את התנהגותנו - נביא על עצמנו את השבת הסגרים"

ראש הממשלה הזהיר אתמול בפתח ישיבת הממשלה מפני הליכה אחורה בהקלות וחזרה לסגר שהיה במדינה לפני כחודשיים - אם תימשך העלייה בתחלואה בנגיף הקורונה.

"בסוף השבוע קיימתי התייעצויות בעניין העלייה התלולה בתחלואה של הקורונה", אמר נתניהו. "ביקשתי לכנס ישיבה של כל המנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים והשלטון המקומי, עם ראש המל"ל וגם עם מומחים שונים שנתנו הערכות. הם הראו לי תחזיות שונות - וכולן קשות". 

ראש הממשלה הזהיר: "אם לא נשנה באופן מיידי את התנהגותנו בחבישת המסיכות ושמירת המרחק, נביא על עצמנו את השבת הסגרים. אף אחד מאיתנו אינו רוצה בזה".

הוא ציין עוד: "אנחנו במקביל עושים כל מאמץ להגיע לחיסון. זה כחלק ממאמצים בינלאומיים, כולל המכון הביולוגי, וכולל השקעה במכון מודרנה. מתקיים מרוץ מבורך, ואנו מקווים שנצליח, אבל עד אז אין ברירה אלא לשמור על מדיניות מושכלת כדי לפתוח את הכלכלה ולנהל את החיים באופן סביר בשגרת הקורונה". 

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ נשא דברים לאחר נתניהו, ואמר כי "הקורונה תמשיך ללוות אותנו במשך השנה וחצי־שנתיים הקרובות, וייתכן שגם יותר. הציבור צריך להמשיך ולשתף פעולה עם ההנחיות שמתקבלות על מנת שנוכל ביחד להגיע לתוכנית מאוזנת".
"בנושא הקורונה אסור לנו להיות היסטריים", אמר עוד. "אנחנו חייבים להיות אחראים להמשיך לקדם את התוכניות שלנו כך שהמשק יוכל לפעול". 

הקורונה בישראל: מסכות בכיכר דיזנגוף בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)
הקורונה בישראל: מסכות בכיכר דיזנגוף בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: אבשלום ששוני)

במהלך ישיבת הממשלה קרא שר האנרגיה יובל שטייניץ להחזיר באופן מיידי את איכוני השב"כ לחולי קורונה, "כדי שניתן יהיה לחזור ולקטוע את שרשראות ההדבקה בתוך שעות ספורות, ולא לאחר ימים". הוא הדגיש כי כל עוד אין חלופה מתאימה במשרד הבריאות - "אסור לוותר על הכלי שהוכיח עצמו כיעיל ביותר בקטיעת שרשראות ההדבקה".

גורמים בלשכת ראש הממשלה אמרו כי אם תימשך העלייה בתחלואה, נתניהו ישקול את חידוש החקיקה של איכוני השב"כ, במקביל לאפשרויות טכנולוגיות אזרחיות.

יו"ר ימינה נפתלי בנט אמר אתמול בעקבות ישיבת הממשלה: "סגר חדש מהווה מכת מוות למיליון מובטלים ובעלי עסקים בישראל, ששרפו את חסכונות חייהם בסגר הראשון. אפשר למנוע סגר על ידי קטיעת שרשראות הדבקה. אני מתריע כבר חודשים על זה, ודורש שממשלת ישראל תתעורר ותתחיל לפעול למען הצלת פרנסת אזרחי ישראל".

במהדורת החדשות של ערוץ 12 נחשפו אמש הקלטות מתוך קבינט הקורונה, שבהן ראש השב"כ נדב ארגמן מביע את התנגדותו לאיכון טלפונים ניידים בידי הארגון.

"מה שצריך ברמת ההכשרה, זה שהשב"כ יהיה מוכן לתת פתרון אם תהיה התפרצות ואין מענה. כלומר, לעבוד חזק למען הפרויקטור, שיודע לנהל את זה, בשביל שיהיה פתרון אזרחי למדינת ישראל לשנים הקרובות", אמר ארגמן. "מספיק שיודעים לבוא בדברים עם אותם חולים ולסגור מעגל מקצה לקצה תוך פרק זמן קצר. כשמדובר ב־200־400 חולים, ניתן לעשות זאת. כשמדובר באלפי חולים, אי אפשר לעשות את זה כנראה בשיטה הזו, וצריך ללכת לשיטה הטכנולוגית".

בסיכום דבריו הבהיר: "במצב שיש בו תחלואה רחבה מאוד ולא יהיה פתרון אחר, יהיה נכון להעביר את הטיפול בנושא אל השב"כ. אני מבקש מאוד מאוד מאוד לא להיכנס לחקיקה ראשית של השירות בשלב הזה".

שר הבריאות אדלשטיין התייחס לסוגיה הבוערת בעת הערכת מצב עם בכירי משרדו, נוכח העלייה בתחלואה. "חוק האיכון חשוב מאוד", אמר. "עדיף שהמידע יהיה בידי השב"כ מאשר בחברה פרטית, שהשד יודע מה האינטרסים שלה. אנחנו בימים קריטיים, וקטיעה מהירה של שרשרת ההדבקה, בין היתר באמצעות חוק האיכון, חשובה מאוד כדי לשטח את העקומה תוך השארת המשק פתוח", אמר השר.
בתוך כך, נמשכת הגברת האכיפה. 1,388 קנסות רשמה המשטרה במהלך היממה האחרונה עד לאתמול בשעות הצהריים לאזרחים שלא עטו על פניהם מסיכות. 

יולי אדלשטיין (צילום: ללא קרדיט)
יולי אדלשטיין (צילום: ללא קרדיט)

בהמשך לפעילות המבצעית שהתקיימה במהלך סוף השבוע האחרון, פקדו השוטרים מאות בתי עסק, ונגד חלקם נרשמו דוחות בגין הפרה של תקנות החירום מצו בריאות העם.

במשטרה מדגישים כי ככל שרמת התחלואה תעלה בשל זלזול מצדם של האזרחים והתעלמות מקיום ההנחיות, לרבות אי־שמירת מרחק והימנעות מעטיית מסיכות, המשטרה תגביר את האכיפה, וביד תקיפה. 

יצוין כי לבד מפעילות המשטרה בימים אלו, אחרי שבועות של רפיון, גם מפקחי הרשויות המקומיות רושמים קנסות בגין אי־עטיית מסיכה והפרות של תקנות החירום בבתי עסק.