הסוקר שלמה פילבר, המשמש כעד המדינה בתיק 4000, שוחח הבוקר (שלישי) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM אודות המשקל האלקטורלי של מהלך החלת הריבונות ביו"ש, כפי שמתבטא בסקרי המנדטים האחרונים.
אתה מעלה משהו מעניין על המשמעות האלקטורלית של החלת הריבונות.
"אנחנו מנהלים בחברת מחקר סקרים, ליווינו לאורך כל השנה וחצי האחרונות את המערכת הפוליטית ועשינו הרבה סקרי עומק, רובם אגב עצמאיים ולא למפלגה כזו או אחרת. עקבנו אחר תופעות שאחרים פחות שמו עליהם את הזרקור, זיהינו כבר מינואר שמתחילה התפוררות או חוסר נוחות של חלק ממצביעי כחול לבן בעיקר בגלל השתיקה הרועמת של הקוקפיט, שלא הביע שום עמדה בעד או נגד אחרי האירוע בבית הלבן על הכרזת הריבונות, והתהליך הזה הלך והעצים והתחזק הייתי אומר".
הם תמכו בתוכנית טראמפ.
"הם לא".
גם היום הם תומכים.
"עובדה שהציבור לא ממש יודע אם הם בעד או נגד הריבונות עד לרגע זה. לגופו של עניין, זה עניין סובייקטיבי, איך הבוחר מרגיש או רואה מה שקרה בתהליך וזה מה שאנחנו מציגים היום. בתהליך הזה ארבעה מנדטים עברו מגוש לגוש, מגוש מרכז-שמאל לגוש הימין בשבוע שלפני הבחירות והם אלה שהעלו את הליכוד מ-55 ל-58 מנדטים. התהליך הזה לא הפסיק אחרי הבחירות, הוא המשיך בעצם גם במעבר של האוזר והנדל שההיפרדות שלהם והכניסה שלהם לקואליציה הייתה אמירה.
"אבל גם יותר מזה, כל הזמן ראינו איך כחול לבן כל הזמן נחתכת, גם אחרי הפילוג והפיצול הם היו מעל 30 מנדטים, ואיך כחול לבן של גנץ ואשכנזי כל הזמן נחתכת מ-16 ל-14 ול-11 עד ל-9-10 עכשיו. בדקנו לאורך כל הדרך ובודקים לאורך כל הדרך גם נושאי עמדות, ראינו שהפרופיל של מצביעי חוסן בתוך כחול לבן היו 15% מצביעי ימין ממש, והשאר מרכז. הם הרגישו מספיק נוח כל עוד נושא הריבונות או המדיניות לא עלה על הפרק ואולי היה להם נוח לא למצוא אלטרנטיבה לליכוד. צריך לזכור שמפלגות שלמות נעלמו לאורך הדרך, הייתה 'זהות', כחלון ואורלי לוי, כמעט 8-10 מנדטים שהסתובבו בתפר בין גוש השמאל לגוש הימין. כל המנדטים האלה הם בסוף היום, בסיומה של שנה, חונים בליכוד".
איך אתה מסביר את זה?
"כל המערכת הפוליטית התבססה בעצם על כך שכתבי האישום כנגד נתניהו יפוררו את הליכוד ויגרמו לו לאבד את השלטון, על בסיס לא מעט סקרים שהראו שהמנדטים של הימין מוצק, ליכודניקים, לא יצביעו לנתניהו אם יוגש כתב אישום. אגב, גם הימין החדש בתחילה באפריל 2019 בנה לא מעט על הקולות האלה, בסופו של דבר כולם חזרו לליכוד, לא רק חזרו לליכוד אלא גם מנדטים נוספים".
מה הנקודה?
"בסוף אנחנו רואים את זה, אני מנתח על בסיס מספרים אבל לא נרד לרזולוציות, יש 10 מנדטים שנושא הריבונות הוא בנפשם והוא גורם להם לחצות את הקווים מה שלא קרה הרבה זמן בפוליטיקה הישראלית, ולעבור מגוש המרכז-שמאל לגוש הימין כי הם רוצים ריבונות, חד וחלק".
אני חולק על זה, חשבתי שכתבי אישום יפגעו ב'בייס' שלו וטעיתי. לגבי הגוש השני, הקורונה והכלכלה מפרק את נושא הסיפוח, זה מעניין את הסבתא. ביבי ואנטי ביבי זה העיקר, לא סיפוח – כן או לא. המנדטים האלה מאוכזבים מכחול לבן על כך שבמקום להוריד את ביבי הם הצטרפו לביבי.
"בגדול אתה צודק אבל לא לגמרי, אנחנו כבר בינואר פרסמנו סקרים שמראים ש-30% ממצביעי כחול לבן בעד אישור החלת הריבונות מיידית או מיד אחרי הבחירות".
כמה זה חשוב להם?
"בדקנו את זה בשבוע שלפני הבחירות שוב כשראינו את המעבר ושאלנו את האנשים, הם אמרו שזו הסיבה ומיד לאחר הבחירות גם. אז עוד לא הייתה קורונה, אנחנו מדברים על פברואר, חצי מהאנשים שחצו את הקו חצו לפני הקורונה. החצי השני חצה פחות או יותר בתחילת מרץ, כשעוד לא הייתה קורונה ולא היה סגר ושום דבר. עדיין כחול לבן לא התפצלה, הביזיון הגדול שהיה ושאולי בגלל זה ירד לאנשים או יצא להם החשק מהמיזם הזה.
"כל מה שאני מתאר של השמונה מנדטים קרה עוד לפני, אני מסכים שאת רוב מדינת ישראל לא מעניין החלת הריבונות. גם בסקרים ראינו שבסביבות ה-20% רואים בזה את הנושא החשוב ביותר, 45% רואים את הנושא של המאבק בקורונה ובכלכלה כיותר חושב. מסכים איתך לגמרי. זה נמצא בעדיפות שניה או שלישית אצל אנשים, אבל זה בהחלט נמצא אצלם. אני לא אומר שאם היו מתקיימות היום הבחירות בזה היו מוכרעות הבחירות, אבל אני אומר של-10 מנדטים חשוב מאוד החלת הריבונות על בקעת הירדן וקביעת הגבולות של ישראל".
שהיו בכחול לבן? למה לא מצביעים דרך ארץ?
"יש את התהליך, אתה מכיר את זה לא פחות טוב, שאנשים עושים תחנת ביניים. אתה ודאי זוכר שאיווט ליברמן אחרי מלחמת לבנון השנייה היה 20 ומשהו מנדטים, אחרי זה הם חזרו לליכוד. אנשים היו צריכים תחנת ביניים, בדרך יש תהליכים פוליטיים שקורים אז אני לא יודע להגיד איפה הם יחנו בסוף, ה-10 מנדטים האלה. אני כן יכול להגיד שבמעקב אחריהם למשך שנה, הם די נטו למחנה המרכז שמאל".