"הראיון התנהל ברוגע ובשלב מסוים הגיעו לתפקוד ראש הממשלה במשבר הקורונה", הנגבי משחזר. "הייתי צריך לומר 'יש מצב שבו אנשים חרדים לפרנסתם, גם אם המקרר בינתיים מלא, הם חוששים שתוך זמן קצר יהיה ריק'. לא התמקדתי במהות ואמרתי שזו חארטה ושטויות ולא עשיתי את ההבחנה, כי אני באמת לא חושב שהמצוקה היא תולדה של מדיניות שגויה, אלא של מגיפה. לא הצלחתי לקיים שיח ענייני".
היה מבול הודעות אז כמובן שסיננתי מקללים ומאיימים, אבל מאות פניות היו לגופו של עניין. הביעו כאב, אכזבה, תסכול, רצון שאבין איפה טעיתי. אני לא אומר שרכשתי חברים, אבל כן כאלה שאמשיך את הקשר כדי לראות איך אני יכול לסייע בנושאים שלא ידעתי על קיומם או שפחות חשבתי שתפקידי לעסוק בהם. מגזרים שנפגעו, תחומים שקרסו. אני צריך להוכיח להם ולעצמי שלא רק שהאמירה שלי הייתה טעות והתנצלתי עליה, אלא אני גם מסוגל להפנים את החובה שלי לסייע לקשיים שלהם".
"היו הרבה שכתבו יפה. אמרו 'אמירה מיותרת, אומללה וטוב שצחי התנצל'. הציבור, שסובל, לא קל לו לקבל התנצלות כפשוטה, כיוון שמה זה עוזר? זה לא מקדם אותו שיהיה נדיב כלפיי ויאמר 'סלחנו'. אני סמל של הרצון שהממשלה תספור אותו ותקל עליו. בעיקר ספגתי תסכול וכאב מאנשים שאיתם אני צריך לעשות חיבור אמיתי ולא יחצני. אמרו 'תתרום, תחלק מזון'. אמרתי שאני יכול, אבל זה גימיק. אחד הדברים שהקלו על המתקפה זו העובדה שאני לא נתפס כמי שעוסק בענייני חברה וכלכלה, ובצדק. כל הקריירה שלי סבבה בתחומי חוץ וביטחון. קל לחשוב עליי כמנותק, בעיקר אצל צעירים שלא מכירים את הרזומה, לא מבינים מה השר עושה. 'גם אין לו מה לעשות, גם לא כואב את כאבנו וגם פוגע'. אני צריך לבנות עשייה עם קבלות גם בתחומים האלה ובעיקר בתקופה הזו. זו הדרך האמיתית להוכיח שהזעם כלפיי מפספס".
הייתה ביקורת פחות על הוצאות ויותר בליכוד, על כך ששמיר לא הקים ממשלה צרה. הביקורת ליוותה אותנו אידיאולוגית ופוליטית לאורך שנים, אבל בסוף ממשלת האחדות הוציאה את צה"ל מלבנון עד לרצועת הביטחון, מיגרה אינפלציה שאיימה להקריס את המשק, הצליחה לקבל החלטות במספר רב של משברים. זה קרה בזכות ימין ושמאל שחברו ולא חששו לשלם מחיר של החלטות לא פופולריות, שזו בסוף תכליתה של ממשלת אחדות. ממשלה צרה הייתה מתקשה כעת לקבל החלטות שנוגעות למשק ולבריאות אם כל הזמן היא הייתה מאוימת על ידי אופוזיציה דורסנית".
רק שהממשלה עומדת כעת על כרעי תרנגולת. בזמן ששוחחנו בלשכתו, הנגבי נאלץ לעזוב באמצע לצורך הצבעה דרמטית בהצעת החוק שהעלה ח"כ בצלאל סמוטריץ' בנוגע להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגודי העניינים של שופטי העליון. בכחול לבן היו נגד, בליכוד תמכו, לפחות חלקית. הנגבי צפה בספירת הקולות מעל גבי המרקע והיה רושם שנשם לרווחה כשההצעה נפלה. "מה כותבים באתרי החדשות?", הציץ במחשב כדי לדעת מה עומק המשבר.
"לא מתקבל על הדעת שיהיו בחירות מוקדמות כל עוד הקורונה איתנו", אמר. "זה באמת לגלות אטימות כלפי הציבור וגם אם לימין תהיה ממשלה צרה, זו לא הדרך להתמודד עם משבר לאומי. הדבר הנכון הוא לממש את השקפת העולם שעמדה ביסוד הוויתור ההדדי של נתניהו וגנץ. יש לזה מחיר מבחינת נתניהו, כי לכאורה קל לו להיפטר מההסכם והוא יהיה ראש ממשלה לבד. אני חושב שמה שצריך כדי להגיע להשלמת כהונת הממשלה זה מנגנון נפשי של אמון בין שני האנשים. ב־84' היה חוסר אמון טוטאלי בין שמיר לשמעון פרס, אבל היה מנגנון אמון שיצחק רבין בנה. שמיר האמין לרבין, ובכל משבר היה קורא לו כדי שיפשר. כרגע אני לא רואה מישהו כזה. אני באמת מאמין שביבי יכול לבצע רוטציה, כי אם הוא חזק עכשיו, הוא יהיה חזק גם אחרי שהיא תסתיים. האם זה אפשרי? לא בטוח, כי בחודשיים האחרונים המתיחויות הן על שטויות, כאילו אנשים משלימים עם העובדה שהממשלה לא תוציא את ימיה אז אפשר להיות פחות מפויסים ויותר קנטרניים. אני אנסה לתרום לכך שהיא תחזיק מעמד".
הנגבי מונה לתפקיד שר ברגע האחרון. הוא ייכנס לתפקיד השר לענייני התיישבות כשציפי חוטובלי תצא בקרוב לשמש כשגרירת ישראל בלונדון. הנגבי ראה בזמן הרכבת הממשלה את חבריו מקבלים תפקידים בכירים ואילו הוא נשכח מאחור. הנגבי הגיב בציוץ נעלב בטוויטר: "נכון לעכשיו, דקות לפני הצגת הממשלה, עדיין לא זומנתי לשיחה בעניין הממשלה החדשה. אני מניח שלא זקוקים לי הערב בכנסת".
"ראשי הממשלה, עד הפעם האחרונה, פינקו אותי", הנגבי מודה. "לכל התפקידים מוניתי מבלי שביקשתי. לא עשיתי לובי, לא קוששתי להקות מקוננים 'למה פוגעים בצחי?', והייתי במשרדים הכי משמעותיים. הפעם האחרונה חייבה סוג של הפגנת מחאה. הבנתי שראש הממשלה נמצא במצוקה של ריבוע המעגל. היה צריך לוותר על בכירים, למרות שעלינו במספר המנדטים. הוא בעצמו ויתר על חצי מהקדנציה. ציפיתי שיקרא לשיחה על האפשרויות שעומדות בפניו ויגיד 'בוא נראה איך פותרים את הבעיה'. לכן נדהמתי ששבע דקות לפני הצגת הממשלה לא נקראתי לשיחה. זה קרה בגלל שאחרים התנחלו אצלו בבלפור ואני שיחקתי אותה פרימדונה. הודעתי בציוץ, האיתות הכי עדין שיכולתי, אפילו פולני, כמו שאמרו לי, אבל אני חושב שזה היה הדבר הנכון ביחסים ביני ובין ביבי. אני נמצא איתו בעומקים של אינטימיות, כי הייתי למעשה הראשון מחברי הכנסת שעוד ב־88' הפציר בו לבוא מהשגרירות באו"ם לכנסת. בסוף הוא הזמין אותי לפגישה, עשינו שיחת נפש, שהסתיימה בחיבור מחודש".
הרי כל הקיום שלי היה על רקע המאבק נגד פינוי ימית. שרון לא היה מומחה במתמטיקה פוליטית ולא בדיוק הבין את המשמעות. הסתיימה הפגישה, הלכתי הביתה והייתי בטוח שכל רגע אקבל טלפון מלשכתו שקיבלו את הצעתי. הטלפון צלצל, ואז שרון אמר 'מודה על נדיבותך, אבל אתה נשאר איתי. אמצא פתרון'. למחרת הוא פיטר את ליברמן ובני אלון. הצבעתי נגד, לאריק היה רוב דחוק. אחרי זה הייתה הצבעת אי־אמון בכנסת ותמיד הצבעתי יחד עם הממשלה, כך גם בחוק ההתנתקות, שהצבעתי נגדו. שאלו 'למה לא התפטרת?'. עניתי שלמדתי שלא צריך להיות פראייר ולהתפטר על דבר שאין לו משמעות, מכיוון שבכנסת היה רוב גדול. אני מכבד את הכרעת הממשלה. שרון עשה טעות קשה בעניין ההתנתקות, זה גם מתגלה יותר ויותר כשחולף הזמן".
תוכנית טראמפ קובעת שמטרתה היא הקמת מדינה פלסטינית, אם הפלסטינים יאמצו את הנרטיב. אומרים אנשי הימין, 'אנחנו לא דואגים שאם תהיו בשלטון זה יקרה, אבל כשיבוא ברק החדש או אולמרט, אלה שהציעו הצעות מרחיקות לכת, לא נוכל להיאבק, כי הימין נתן גושפנקה לתזה של מדינה פלסטינית'. לכן בסיפוח שראש הממשלה מכוון, להערכתי, הוא יגיד שהוא מוכן להידבר על תוכנית טראמפ או על חזונה, אבל לא יביא לממשלה את אימוץ התוכנית. לצערי, טרם התקיים דיון בממשלה או בקבינט, אבל מה שנכון לעשות כרגע הוא לא לספח שטח כמו בקעת הירדן, כי שם צריך לשרטט מפה וברגע שיש מפה צריך לאמץ את מפת טראמפ, או להתכתש עמה, מה שאין לנו עניין. אם הייתי ראש ממשלה, הייתי מחיל את החוק הישראלי על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון ואז לא צריך מפה. זה מתיישב עם רעיונו של טראמפ שאף יישוב לא יירד ומעניק לתושבים היהודים מעמד סטטוטורי זהה לי ולך".
לדעתי, האמריקאים לא ייסוגו בנושא ירושלים, כי טראמפ מימש החלטה של הקונגרס שהתקבלה כמעט פה אחד לפני 24 שנים ונשיאים משתי המפלגות חששו לממש. רמת הגולן אותו הדבר. ארצות הברית דמוקרטית, או רפובליקנית, מבינה שסוריה הפכה לבעיה. יהיה מסוכן אם הם יחזרו בהם מההחלטות החד־משמעיות לצאת מהסכם הגרעין עם איראן. זה בהחלט יהיה סלע מחלוקת אם יהיה ממשל דמוקרטי".
הייתה הכרעת 11 שופטי בג"ץ, שאמרו את דברם לגבי אדם שמשפטו בפועל אפילו טרם החל. או שאתה בעד דמוקרטיה ושלטון החוק, או שלא. מעולם לא שוחחתי עם השכל, אבל שמעתי ראיונות, ואני מתרשם שהוא מלח הארץ, איך הוא לא קולט? זה לא אומר שהוא צריך לתמוך בביבי. זה לא אומר שהוא לא יכול להפגין נגד ראש הממשלה על דברים אחרים, אבל הם מפגינים 'קריים מיניסטר'. אם ראש ממשלה פושע, אז אתה לא יכול לומר שאתה מקבל את שלטון החוק כפשוטו. אתה מקבל 50%".
מה היה הבסיס לזיכוי שלי ממינויים פוליטיים? היו עשרות שנים מינויים פוליטיים. מזוז אמר 'הנגבי הגזים, מצאנו שזה הטסט קייס הקלאסי כדי להרתיע שרים מלעשות שימוש בשררה'. טענה לגיטימית, שמבחינה משפטית עמדה בסתירה לתזה של 'אין עונשין, אלא אם כן מזהירין'. תגיד בחוק 'שר לא יכול להתעסק במינויים במשרדו, אם מדובר במפלגה שלו'. לגיטימי. אני טענתי 'כולם עשו, לא עשיתם להם כלום, אז עכשיו נטפלים אליי?'. השופטים נימקו את ההחלטה במה שקרוי 'הגנה מן הצדק'. לא צודק להעניש אדם באופן רטרואקטיבי על דבר שאתה מגדיר מהיום כעבירה פלילית, והם הגדירו זאת כעבירה פלילית. מכאן ולהבא שר לא יכול יותר לטעון שלא ידע. טעיתי באופן עמוק, בלי קשר לעניין הפלילי. לא הייתי צריך לעשות את המינויים האלה. הייתי צריך לזהות את ההקשר הערכי והמוסרי, גם אם אנשים ממפלגתי מצפים ממני לעשות כקודמיי. לכן לא הייתה לי טענה למזוז ולא לאף אחד אחר, כי הם זיהו את הפגם המוסרי, אבל נתנו מעטפת פלילית שלדעתי היה אפשר לוותר עליה".
אלה לא סתם חוקים, כמה מתוכם הם בנושא המאבק במסתננים. לא זכויות ליברליות, זה ממש איך להיאבק בעבריינים. להחלטות התלוו מאות החלטות מנהליות שיצרו משבר אמון. אסור לפגוע בבית המשפט העליון, אבל אסור להשלים עם חוסר האמון, לכן נולדה פסקת ההתגברות שאני תומך בה בכל לבי, ואנחנו לא יכולים להעביר כעת בגלל התנגדות כחול לבן. זו רקמה עדינה שצריך לבנות".
"צריך להוריד ציפיות. מאז שהייתי מנהל לשכת ראש ממשלה אני מוכן ובשל נפשית לכל תפקיד של מנהיגות שאין בו שום היגיון בחיפוש אחר הנאה. הרי שמיר סבל כל יום כראש ממשלה ולרגע אחד לא חשב להישבר, כי הוא חי בתחושת שליחות. אני אף פעם לא סבלתי בחיים הפוליטיים, אפילו לא דקה".
התרעות פיקוד העורף