מליאת הכנסת אישרה במהלך הלילה (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק הקורונה, המסדיר את סמכויות הממשלה להכריז על מצב חירום ולהתקין תקנות הנוגעות לקורונה. 48 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, לצד 35 מתנגדים, ללא נמנעים בהצבעה. כלל ההסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה נדחו.
כזכור, להצעת החוק הוגשו 480 הסתייגויות, מספר ששיערו כי יכול להאריך את הדיון בהצעה לכ-600 שעות. עם זאת, משך זמן הדיון במליאה שקבעה הוועדה יהיה שלוש שעות כאשר סיעות האופוזיציה יחלקו את הזמן ביניהן. יתקיימו הצבעות על לא יותר מ-100 הסתייגויות שהוגשו מטעם סיעות מהקואליציה ועד שתי הסתייגויות מסיעות הקואליציה, וייערכו עד שש הצבעות שמיות - שלוש לבקשת הקואליציה ושלוש מהאופוזיציה.
הצעת החוק, שהוכנה אתמול בישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, זכתה לכינוי "חוק עוקף שאשא ביטון". זאת משום שהיא קובעת כי ארבע ועדות של הכנסת יוכלו לדון בדיעבד בצווי חירום שתאשר הממשלה ואף לבטלן בתוך 14 יום, אך ועדת הקורונה אינה בהן.
הוועדות שיוכלו לדון בצווי החירום הן ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הכלכלה, ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במקרה של חילוקי דעות ועדת הכנסת תחליט מי מבין הוועדות תדון בצווים. בכך יכולה הקואליציה לעקוף את ועדת הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון, מבלי שיהיה למעשה צורך לפתוח בהליך הדחה בעייתי.
החוק קובע כי תקנות החירום שעליהן תחליט הממשלה ייכנסו לתוקף בתוך 24 שעות ממועד התקנתן למשך 28 ימים, כשהממשלה רשאית להאריך את התוקף הקבוע בהן לתקופות נוספות. במקרה שהוועדה המיועדת לא תדון בצו בתוך שבוע, יוכל יו"ר הכנסת להעביר את הצו לאישור מליאת הכנסת. נציגי האופוזיציה תקפו בחריפות את הצעת החוק וטענו כי מדובר בחוק עוקף כנסת ואנטי־דמוקרטי.
יו״ר סיעת מרצ, ח״כ תמר זנדברג, ביקרה את ההחלטה וכתבה: "חוק הקורונה הוא התעללות בדמוקרטיה. חוק מסוכן שמצרף את נתניהו לשורה של מנהיגים מפוקפקים שניצלו את מגפת הקורונה במטרתה לצמצם את הדמוקרטיה בארצם".
גם ח"כ גדעון סער (הליכוד) מתח ביקורת על ההצעה טרם ההצבעה ואמר: "אני נגד זה שיכופפו ראשי ועדות במטרה להגיע למליאה כמעקף לוועדה. במליאה לא מתקיים דיון אמיתי של פיקוח פרלמנטרי. הממשלה הודתה פעם אחר פעם שהיא טעתה, אז ברוך השם שיש פיקוח פרלמנטרי. כחבר בקואליציה אני חרד אם נלך על המתכונת הזו. אני רק מדמיין את דור המייסדים של מנחם בגין ומי שלצדו קוראים את הנוסח הזה".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, קרא לחברי הקואליציה להצביע נגד הצעת החוק שלדבריו הופכת את הכנסת לחותמת גומי של הממשלה.
לדרישת חברי הוועדה, הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תחייב את אישור ועדת החוקה; עוד לדרישת הוועדה התקנות בחוק זה יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן (למעט במקרים דחופים); הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין.
במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים.
הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן;
אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות. וועדת הקורונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון אינה מוזכרת בין הוועדות וגורמים בוועדה כינו את הצעת החוק "חוק עוקף שאשא ביטון".
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות.
לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
עוד לדרישת הוועדה, התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם.
כמו כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.
הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.
יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי אמר אמש בדיון: "ההסדר סוטה מדרך המלך, הסדר חריג וחסר תקדים. לטעמנו חייבים אישור ועדה כתנאי לכניסה לתוקף. בהצעה הממשלתית התקנות לשעת חירום הגיעו תמיד בדיעבד. אמנם יש עד 7 ימים או 14 ימים לאישור, אבל הוועדה יכולה להתכנס דקה לאחר אישור התקנות בממשלה לאשר אותן או לדחות את תוקפן. התיקון שנעשה הוא שיפור ביחס להסדר המקורי אך אפשר היה לשפר אותו עוד. היה ראוי שתיקבע תקופה של לפחות 72 שעות או תקופה ארוכה יותר לפיקוח מראש. יש לציין שגם לפי ההצעה החדשה יש גמישות לממשלה במקרים של דחיפות שבהם האישור כולו יהיה בדיעבד". שמשמעותו הפיכת הכנסת לחותמת גומי.
"הרצון של הממשלה לשלול מהכנסת את הסמכות העיקרית שלה - פיקוח על עבודת הממשלה - הוא בגדר פקודה בלתי חוקית בעליל לחברי הקואליציה. אני קורא לחברי הכנסת בקואליציה להרים את נס המרד! בואו נלחם ביחד על כבודה של כנסת ישראל ונצביע נגד חוק הקורונה", כתב בפייסבוק.