"איך אפשר להתמודד מול העוצמה של המדינה? חברי כנסת יכולים לגייס כסף מתורמים, שרים בצורה מסוימת יכולים גם, היחיד שלא יכול הוא היחיד שמכוח החוק מותר לו לכהן ולהיות נאשם בו־זמנית. כשנושא המימון היה בוועדת ההיתרים, עורכי הדין, שהיו מעורבים, האמינו שהדבר יאושר, מכיוון שאם היועץ המשפטי יפעל נגד, זו לא תהיה פעולה חכמה. לנצח יהיה ניתן לומר שהיועץ מנע הגנה ראויה מראש הממשלה. תסתכל על הסיטואציה, מי מייצג היום את נתניהו? ויש כבר תאריך לתחילת הוכחות. בשביל להיות מוכן ל־1 בינואר היה צריך להתחיל לעבוד לפני חודשיים עם צוות של שבעה־שמונה אנשים".
תיק 2000, למי ששכח, דן במערכת היחסים בין ראש הממשלה לארנון מוזס, בעל השליטה בעיתון "ידיעות אחרונות". על פי החשד, מוזס הציע לשנות את סיקור ראש הממשלה לטובה בתמורה לקידום חקיקה שתגביל את פעילות החינמון "ישראל היום". נגד נתניהו הוגש כתב אישום בעבירות מרמה והפרת אמונים.
במרכז תיק 4000 עומדים הקשרים בין ראש הממשלה לאיש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברת בזק ובאתר החדשות וואלה. שוב ענייני סיקור חיובי לראש הממשלה ובני משפחתו ובתמורה, על פי החשד, היחסים הניבו לאלוביץ' רווחים כספיים של כ־1.8 מיליארד שקל. התיק הוביל את נתניהו לכתב אישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
"קח את תיק 4000", עו"ד פטמן ביקש. "המדינה טוענת 'תרשה לכותבים שמעוניינים לכתוב נגד ראש הממשלה לפרוק את אשר על לבם ואל תתערב'. את התזה הזו אני לא מקבל, ולא משנה אם ראש הממשלה ימני קיצוני או שמאלני. אם אתה הולך לכתוב עליי כתבה מגעילה, עם תמונה מכוערת, וקיבלתי הזדמנות לראות זאת מראש, אסור לי להתקשר ולומר 'עשה טובה, שים תמונה יפה שלי'? שיחה כזו ביני ובינך אפשרית, אז למה היא לא אפשרית על ידי ראש הממשלה או אשתו?".
פטמן מתכוון לראיון שפרקליט המדינה היוצא נתן בחודש מאי 2019 לעיתון "מקור ראשון", ושם אמר: "כל תקדים משפטי חייב להתחיל בנקודה כלשהי. בתיק 4000 לא הייתה מחלוקת, וכולם חשבו שנכון להאשים בשוחד, למרות שלא מדובר במעטפות כסף אלא בהטיית סיקור תקשורתי. אז מה, רק בגלל שמדובר בראש הממשלה נדחה את התקדים לפעם אחרת?".
"למה תמיד צריך לייצר תקדימים?", חוזרים לפטמן. "איזו אג'נדה עומדת מאחורי זה? אנחנו רוצים להיות צדקנים, טהרנים, יש ערך שרוצים לשמור עליו? מותר לסקר לרעה אישי ציבור ואסור להם להתגונן? אם אתה עושה עליי מחר כתבה רעה, אסור לי לפנות אליך ולומר 'יש לי משפחה, אל תפגע בי, אני איש ציבור'? זה ויכוח 'איפה נמצאים הגבולות' שיכול להיות לגיטימי, אבל להפוך את זה לעבירת שוחד זה רחוק מדי.
"אתה קורא ספרים של נבחרי ציבור מלפני ארבעה עשורים, והם מתחילים מהעובדה שהתעלמו מהחוקים ודחפו קדימה, כי הייתה אג'נדה. ככה בנו את המדינה. אתה אומר, מצד אחד זה מצוין שיש ביקורת ויועץ משפטי, אבל זה הופך לסגנון הוועדות. אם רוצים מחר לסגור מרפסת, מה שפעם היו עושים בלי למצמץ, היום הוועדה בעירייה תשב שלוש שנים ותוציא את הנשמה. הבירוקרטיה והמשפטולוגיה של המשפט הישראלי מקשות על החיים. בסנגוריה, כמה מקרים אתה מנצח? מעט. בתחילת הקריירה היו לי איזה שמונה זיכויים ברצף. מישהו נכנס וראה אותי משחק עם מחשבון ושאל מה אני עושה, עניתי 'בודק סטטיסטיקה, כמה הרשעות הולכות להיות לי עד לזיכוי הבא'".
"המשפט הפלילי הישראלי, בתקופת נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, היה מסודר וברור. נכנסת לבית משפט עם ידיעה מה תהיה התוצאה. אחרי כהונת אהרן ברק, וספרי פרשנות משפטית של אלפי עמודים, המשמעות היא שכל שופט עושה מה שהוא רוצה. ביום נתון אצל שופט אחד תקבל תוצאה אחת ואצל אחר תוצאה אחרת. זו פגיעה אנושה בהליך הפלילי. יציבות ודאות המשפט. אני מדבר על התחומים האפורים ולא על מקרי הקיצון של רצח או אונס. מקרי צווארון לבן, מה שבעיני שופט אחד הוא קל ערך, אצל האחר יהיה חמור. והמערכת מלמדת את השופטים שאם שופט חשב שמשהו קל - בפעם הבאה הוא לא יחשוב ככה, כי בערעור יהפכו את החלטתו".
"הייתי מעורב במספר מקרים שאנשים היו בלחץ גדול ואמרתי 'אם תעזוב, החקירה תתמוסס'. בעל התפקיד עזב, לא הוגש כתב אישום ובשני מקרים אפילו לא הייתה חקירה. אם אתה מוצא את נקודת הזמן הנכונה, אתה יכול להגיע לתוצאה הזו. הבנתי מהתקשורת שעו"ד וינרוט ז"ל ייעץ בשלב מוקדם לראש הממשלה לעשות זאת. אני מניח שזה הרציונל 'תעזוב ותעשה לביתך, אתה מספיק מוכשר וטוב'. הבעיה בתיקי צווארון לבן היא שיש עמימות גדולה לגבי העבירות, והרבה פעמים החשוד מרגיש חף מפשע. לך תשכנע אדם שמרגיש כך ללכת הביתה. הסיטואציה פה הרבה יותר קשה ולא נוחה לאותו אדם וגם לך כעורך דין. עורך דין שמעז לתת את העצה הזאת צריך לזכור שהוא יצטרך להסתכל בעיני הלקוח אחרי שהוא פרש אם החקירה תימשך ועוד יעמידו אותו לדין. לשמחתי, לי זה לא קרה, אבל עריכת דין היא לא חברת ביטוח".
"בתיק אולמרט טענתי שאחד החוקרים פנה ללקוחה שלי, שולה זקן, וייעץ לה להחליף אותי, כי לא התאמתי להם. זו הטענה היום של עו"ד ז'ק חן ועו"ד מיכל רוזן־עוזר נגד המדינה. הם טוענים שפנו לבנו של אלוביץ' וניסו לשכנעו שעורך הדין יוחלף. היועץ המשפטי יושב מול החוקר שאומר לו 'זה לא היה', אבל יש ככל הנראה ראיות שזה קרה. היועץ כותב 'הטענות מופרכות'. עד שלא תדיחו חוקר, או תובע שידע על הדלפה, לא תשקמו את אמון הציבור בכם".
עו"ד פטמן ייצג את גלעד שרון בפרשת האי היווני. אז נטען שאיש העסקים דודי אפל, שתכנן להקים פרויקט תיירותי באי פאטרוקולוס, העסיק את שרון הבן בשכר גבוה כהסוואה למתן שוחד לאביו אריאל שרון, ששימש בתפקידי שר בכירים וכראש ממשלה. הופיעו אז תחקירים נרחבים בתקשורת, והפרשה הסתיימה ללא כתבי אישום. "באותה תקופה התחקירים היו כלי העבודה הטוב שהיה לי בימיי כסנגור", פטמן משוכנע. "אתה לומד מה הפרקליטות חושבת, מה המשטרה מחפשת, מה התזה שלהם. ההבנה המוקדמת של הדברים מאפשרת לך להתמודד בצורה אחרת לגמרי. בחיי לא נתקלתי בסיטואציה שכל מהלך היה ידוע מראש בגלל כתבות והדלפות. אני לא מדבר על מי שרוצה לשבש חקירה, שזה כלי מטורף בידיו, אלא להיערך מחשבתית ולהבין סיטואציה. זה היה כמו לשחק שח מול יריב שנותן לך את הפליי־בוק שלו".
"כשהרכב השופטים ניסה לשכנע שהיא תעיד ונימק שזה חשוב לחקר האמת, התווכחנו במשך שעתיים ובסוף אמרתי להם 'אתם שלושה שופטים מנוסים, לכל אחד במחשב יש גזור והדבק על עדות כבושה' - עדות חשוד ששתק בחקירה והפך לאשם ומעיד לראשונה בבית המשפט. הוספתי: 'אם תמצאו בעשר השנים האחרונות שני מקרים שבהם מי ששתק בחקירה ועלה להעיד, לא כדי להפליל מישהו, אלא להגנתו ולהגנת שותפו לכתב האישום, ובית המשפט לא כתב בהחלטה שמאחר שהוא יכול היה להתכונן ולמד את החומר, משקל עדותו שווה לאפס, שני מקרים כאלה, אקרא לה להעיד'. בזה הסתיים הדיון. זקן שתקה בחקירה וזוכתה מפרשת טלנסקי, מהאזנות הסתר ומחלק מהעבירות בראשונטורס. היא הורשעה במה שידעתי מראש שאי אפשר להימלט ממנו. לעומת זאת, בפרשת ליברמן אמרתי למיכל ליברמן (בתו של אביגדור - א"ל) להמשיך לדבר ולהסביר ובסופו של דבר שכנענו שהיא לא ביצעה עבירה, והתיק נגדה נסגר".
משרדו של עו"ד פטמן עובד כעת בחצי הילוך. הוא כבר נערך בכל כוחו לייצג את ראש הממשלה, החל לגייס עובדים, אבל הכל נקטע בבת אחת. בזמן ששוחחנו, ההפגנות הגדולות נגד לקוחו לשעבר היו בעיצומן. שאלתי אם אישית זה משפיע על פרקליט. "אני לא יכול לפעול מאהדה או שנאה, כי זה משבש את שיקול הדעת", הסביר. "שאלו אם אהיה מוכן לטעון טענות על הדרך שבה נבנה התיק כנגד ראש הממשלה. עניתי 'אם תצביעו שנעשו דברים שלא כדין, לא אכפת לי לאן אגיע, אפילו לראש הפירמידה. אם יש לך תזה, אני לא אתעסק בזה'. עורך דין זה מקצוע. רופא שיש תחת ידיו חולה שואל אותו מה עמדתו הפוליטית? לא, הרופא צריך להציל את חייו כאן ועכשיו".
"חלק מכלי התקשורת דיווחו שנתניהו יצטרך להיות שלוש פעמים בשבוע בבית משפט. זה לא נכון. במהלך הוכחות בדרך כלל משאירים השופטים את הבחירה לנאשם אם הוא יימצא באולם, בתנאי שהוא מיוצג ונוכחותו לא חיונית. נוכחות חיונית זה כשמגיע עד בתיק רצח וצריך לזהות את הרוצח. בתיקי צווארון לבן זה לא על הפרק. ראש הממשלה, להערכתי, יבחר מתי הוא ירצה להגיע. ראיתי אותו עובד עד אחת, שתיים בלילה, ולפעמים אמרו לנו לצאת מהחדר בגלל שיחה פוליטית או מדינית, שתמיד קדמה לענייניו המשפטיים. זו תחושה לא נוחה, סוג של עצב, שאומר 'אתה מתעסק בענייני המדינה והיא מתעסקת בענייניך', אבל כל עוד הוא מאמין ביכולתו לעשות את הדברים ביחד והחוק מאפשר, אין מניעה".
עו"ד פטמן יחגוג בחודש דצמבר את יום הולדתו ה־60. הוא נשוי פעם שנייה ואב לתינוק בן חמישה חודשים, שמצטרף לשני ילדיו מנישואיו הראשונים. את הראייה המשפטית שלו הוא יכול לזקוף גם לפרקליטות, שם עבד במשך כעשור בתחילת דרכו. "אהבתי את המקום ואת האנשים, אבל אחרי עשר שנים אשתי לשעבר אמרה 'צא ותביא קצת כסף', וזה היה הטריגר", הוא מודה. "אתה לא רוצה לצאת לחופשה פעם בשנה ואחרי זה להיות באוברדראפט במשך חצי שנה. חשבתי שלמשפחתי מגיעים חיים נוחים. לא חושב שאלמלא הדחף בבית הייתי עוזב".
התרעות פיקוד העורף