השר כהן תוקף את עמדת הכלכלנים שתומכים דווקא בתקציב דו־שנתי. "יש גם אלופים במיל' המזוהים פוליטית שחותמים על עצומות כאלה ואחרות. ראיתי גם בעלי עסקים שמביעים את דעתם בנושא החלת הריבונות בשטחים. מרבית הכלכלנים שאתה מזכיר באים מאג'נדה פוליטית מסוימת וזה מה שמניע אותם", הוא טוען. "המטרה שלנגד עיניהם היא שנתניהו ייצא מבלפור, ללא קשר למצב הכלכלי. אני רואה הרבה אנשים בהפגנות, אבל שלטון לא מחליפים בהפגנות אלא בהצבעה בקלפי והציבור אמר את דברו".
שר המודיעין אינו מהסס להודות בטעויות שנעשו בתוכניות הכלכליות: "כן, מדינת ישראל נתנה אומנם תקציב משמעותי לסיוע וטעתה כשזה לא נעשה בשיתוף המגזר העסקי. כשקיבלתי החלטות דאגתי תמיד לשבת עם הענף הספציפי, לשמוע את ההערות ולהביא הצעה לממשלה. היו מקרים שהתקבלה החלטה מתוך כוונה טובה, ורק לאחר מכן שמעו את בעלי העסקים ושינו את ההחלטה. זה לא הוסיף אמון. כך היה בנושא הקניונים והמסעדות. מה שחסר לי בתוכניות הכלכליות זה תוכנית המעבר לצמיחה אחרי המשבר".
"במקום לתת דגים צריך לתת חכות", מסכם כהן. "חשוב לפצות את בעלי העסקים, אבל גם חייבים לסייע בפתיחת מפעלים חדשים, לתמרץ את הקיימים ולהוריד מסים. יש מחסור בידיים עובדות בלא מעט מקומות וחייבים לעשות הסבות מקצועיות. הייתי נותן תמריצים לחברות הייטק שמחזיקות מפעלים במזרח אירופה. את תוכנית המענקים הייתי מחליף בכרטיסיית תווי קנייה נטענים. כך באמת אפשר לעודד צריכה. אני לא בטוח שהמזומן יעשה זאת".