עכשיו זה רשמי: כנסת ישראל הצביעה אי־אמון בציבור הישראלי ונמנעה מלהתחייב לשרת אותו בהגינות. כמה זמן נדרש לאזרח ממוצע לענות על השאלה "האם אתה מוכן להתחייב לנהוג בהגינות?". כל תשובה שארוכה משנייה אחת היא בלתי־קבילה, על אחת כמה וכמה אם אתה נציג ציבור או משרת ציבור. למרות זאת, לחברי הכנסת, מתברר, אין זמן ואין ראש להתחייב לשרת את הציבור בהגינות. כך עולה מתוצאות סקר מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בראשותם של פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, שנערך עבור "מעריב" באמצע אוגוסט 2020.

ההפגנה נגד השחיתות השלטונית ממעוף הציפור

הסקר נערך בהקשר של הצעת חוק שיזם המרכז לקידום ההגינות בישראל, לתיקון נוסח הצהרת האמונים של חברי כנסת ושרים, באופן שתיכלל בה גם ההתחייבות למלא בהגינות את שליחותם ותפקידם. "הגינות" מוגדרת בהצעה כהתייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות. פשוט כל כך, בסיסי כל כך. הצעת החוק קובעת עוד כי הצהרת האמונים תיחתם בידי המצהיר ותיתלה במקום בולט בלשכתו, כמעין תזכורת תמידית למטרה ולתכלית של השירות בתפקיד החשוב הזה. מחקרים של פרופ' דן אריאלי, מומחה עולמי וידוע להתנהגות אנושית ולקבלת החלטות, מוכיחים כי תזכורות והתחייבויות מוסריות כגון אלה הן כלי בעל ערך חשוב בהעלאת רמת ההגינות של התנהגות אנושית.

השבעת הכנסת ה-23 (צילום: מרק ישראל סלם)השבעת הכנסת ה-23 (צילום: מרק ישראל סלם)

בדברי ההסבר של הצעת החוק מצוין עוד כי תזכורות מוסריות נהוגות גם ביהדות וגם באסלאם. כך, לדוגמה, בתפילת "שמע", התפילה הקדושה ביותר ביהדות, לא מסתפקים בהצגת עיקרי האמונה כמצוות התורה, אלא מוסיפים: "ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך; וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים, פרק ו, פסוקים ד־ט).

באסלאם נהוג השימוש במסבחה, מחרוזת תפילה המסייעת למוסלמי המאמין לבצע את מצוות "תסביך" - אמירת כל שמותיו של אללה בזה אחר זה - תוך שהוא מעביר את המחרוזת בין אצבעותיו. היהדות והאסלאם לא ראו פחיתות כבוד בקביעת תזכורות מוסריות, אבל מה שטוב לאלוהים, כנראה לא ראוי מספיק לחברי הכנסת שלנו. מהסקר עולה כי רק 12 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, שלושה התנגדו, 34 בחרו לא להשיב, כלומר לא נקטו עמדה בעד או נגד הצעת החוק, ומ־71 חברי כנסת אפילו לא התקבל מענה.


הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל