לא מעט אנשים הופתעו לנוכח הדיווחים ביום רביעי האחרון על כך שח"כ לשעבר שולי מועלם־רפאלי חתמה על מסמכי הצטרפות למפלגת הליכוד, לאחר שכיהנה בכנסות ה־19 וה־20 מטעם הבית היהודי והימין החדש, ובשלוש מערכות הבחירות האחרונות התמודדה מטעם "הימין החדש" ו"ימינה" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד, אך לא נבחרה. 

"התהליכים הפוליטיים והחברתיים שעוברת מדינת ישראל בשנה וחצי האחרונות, וגם כל תקופת הקורונה, עם הדאגה הבריאותית והכלכלית, הביאו אותי למחשבה ולהבנה שהמקום הנכון לפעול בו ולקדם בו את התפיסות הפוליטיות שלי ואת האג'נדות שאני מאמינה בהן, הוא הליכוד", מסבירה מועלם־רפאלי כעת. "להשפיע במפלגת שלטון גדולה ולהתחיל את התהליך של חיבור לליכוד. ההחלטה לעבור הייתה תהליך של חודשים ארוכים".

אלא שההחלטה הזו נתפסה כחלק מניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפגוע בבנט ובציונות הדתית, על רקע התחזקותה של "ימינה" לאחרונה בסקרים, ממקום מושבה באופוזיציה. "אני שמח מאוד ששולי מועלם־רפאלי, חברת הכנסת לשעבר ואחת הפעילות החשובות של הציונות הדתית, מצטרפת באופן טבעי לליכוד", בירך נתניהו. "הליכוד זה הבית של הציונות הדתית, זה הבית של נאמני ארץ ישראל וזה הבית שלך".

שולי מועלם (צילום: מרים אלסטר)שולי מועלם (צילום: מרים אלסטר)

דווקא עכשיו בנט מאוד מתחזק בסקרים.
"כן, אבל זה לא קשור. אלה תהליכים יותר במהות, פחות במספרים. כשבאתי לפוליטיקה לפני שמונה שנים, באתי ממקום של חיבורים בין כל חלקי החברה הישראלית. בשבע השנים שהייתי בכנסת הצלחתי לעשות עבודה מצוינת בהרבה מאוד נושאים, והרגשתי שזה הזמן הנכון לעבור ולפעול לקידום האידיאולוגיה שממנה אני באה - של הציונות הדתית וימין אידיאולוגי. 

זאת אומרת לעלות קומה אל מפלגת השלטון ושם להיות חלק ממי שמשפיע, מי שמניע תהליכים ומקדם את התפיסות שאני מאמינה בהן: של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, הזהות היהודית של מדינת ישראל והאחריות שלנו ביחס ליהודי התפוצות, נושא הריבונות ביהודה ושומרון וחיזוק ההתיישבות, הנושא של כלכלה ימנית המאפשרת שגשוג, אבל שיש בה חמלה ורגישות לחלקים חלשים בחברה הישראלית, העולם של נשים בכלל ונשים ציוניות פרט".

הבית של הציונות הדתית הוא כבר לא מפלגת "ימינה"?
"בימים האלה הבית הפוליטי של הציונות הדתית והימין האידיאולוגי הוא בליכוד. במפלגת שלטון יש יכולת להשפיע ולהוביל תהליכים ביחס למדינת ישראל ולעולם היהודי. הגעתי לשלב של לפעול בתוך מפלגה גדולה שבתוכה פועלים כל חלקי החברה הישראלית, להיות מי שנוהג באוטובוס ולא רק משפיע על מי שנוהג בו".

את לא מרגישה סוג של כלי משחק בין נתניהו ובנט, שנאבקים דרך קבע על קולות הימין?
"לא אני, לא ראש הממשלה ולא נפתלי בנט מדברים במילים האלה. אני אישה של מהות. אני גם פוליטיקאית, אני לרגע לא מורידה את זה משולחן השיח בינינו, אבל זה היה תהליך ארוך שהבשיל בי, ההבנה והרצון לעבור לליכוד. זה לא מהרגע להרגע, לא 'משתמשים באנשים'. אנחנו מנהיגי ציבור, והמטרה שלנו היא להנהיג את הציבור בצורה הטובה ביותר, לתקן עולם ומדינה בצורה הטובה ביותר. מעולם לא הפסקתי להגיד שהמטרה תמיד היא השאיפה להביא את מדינת ישראל להיות חברת מופת. כל מנהיגי הציבור בישראל - גם כאלה שדרכם אינם דרכי - מטרתם היא להפוך את מדינת ישראל לטובה יותר. 

כדי להצליח בפוליטיקה חייבים להיות לך חזון, דרך. מותר לפעמים לעצור ולעשות שיקולים על הדרך, ולבדוק אם הדרך הזו באמת מובילה למקומות שאנחנו שואפים אליהם. ביהדות, החשיבות היא לא רק למבחן התוצאה. ככל שיותר ויותר נבחרי ציבור יבחנו גם את הדרך וגם את התוצאה לאור החזון שהם מציבים לעצמם, נצליח לעשות פה מדינה יותר טובה ופוליטיקה יותר טובה".

שולי מועלם (צילום: מרים אלסטר)שולי מועלם (צילום: מרים אלסטר)

מקום של מהות
מועלם־רפאלי, 55, מהיישוב נווה דניאל שבגוש עציון, אם לשבעה, עזבה את "הבית היהודי" יחד עם בנט ושקד והייתה שותפתם להקמת "הימין החדש", שרצה בבחירות הראשונות ב־2019, אך לא עברה את אחוז החסימה. מאוחר יותר, כששובצה במקום לא ריאלי ברשימת "ימינה" (המקום ה־12), טענה מועלם־רפאלי, לפי דיווחים, בשיחות עם מקורבים כי חשה שניצלו אותה לצורך המהלך. 

אחרי ההודעה על התפקדותה של מועלם־רפאלי לליכוד, צייץ בנט: "בהצלחה שולי יקרה". גם חברתו למפלגה, ח"כ איילת שקד, כתבה בחשבון הטוויטר שלה: "מאחלת בהצלחה לשולי היקרה. נפעל ביחד למען ערכים משותפים מכל מקום שבו נהיה".

יידעת את בנט ושקד לפני ההודעה הפומבית על ההצטרפות לליכוד?
"יש שיח תמידי בין כולנו. כמובן שהודעתי להם, הם גם בירכו אותי באופן אישי וגם בפלטפורמות החברתיות. יש בינינו יחסים תקינים לחלוטין, עבדנו שבע שנים ביחד בצורה צמודה. יש הערכה הדדית גדולה, ואני בטוחה שבנקודות רבות אנחנו נשתף פעולה כשאני אהיה בליכוד".

 זה לא קשור לכך שהציבו אותך במקום נמוך מדי ב"ימינה" בבחירות האחרונות?
"אני לא בשיח הזה בכלל, אני חושבת שצריך לדעת לעבוד קשה בכל מקום שאתה נמצא. בפוליטיקה יש עליות, יש ירידות, זה חלק מהגלגל הזה שנקרא הנהגת ציבור. התהליך שאני מבררת לעצמי בהנהגה שלי, בדרך שאני פועלת מול הציבור ובאמונה שלי - זאת הנקודה. אני לא נמצאת בפוליטיקה כי נתנו לי או לקחו לי או הביאו לי או עשו לי. 

אני נמצאת בפוליטיקה כי אני מרגישה שיש לי תפקיד גדול, יכולת אדירה והרבה מאוד תמיכה מהציבור ומהמשפחה לעשות דברים לטובת החברה הישראלית, מדינת ישראל והעם היהודי כולו, והלוואי ואצליח להמשיך בזה".

נתניהו הבטיח לך משהו תמורת המעבר, שריון למשל?
"אנחנו ממש לא בשיח הזה. הדבר היחיד שעלה שוב ושוב בשיחות שלי זה עבודה קשה, לפעול בכל המרחבים שאני מכירה וכבר פועלת בהם שנים רבות. כשנתקרב לבחירות, כשנבין לאן הולכת מדינת ישראל מבחינת בחירות, מבחינת התהליך הדמוקרטי, אז נתמודד כמובן בפריימריז של הליכוד, ואני מקווה להיות במקומות משפיעים".

נראה לך שתצליחי להשתלב בין כל מקורבי נתניהו?
"באתי לפוליטיקה ממקום של מהות. יש לי היכרות רבת שנים עם ראש הממשלה ורעייתו, מאז פברואר 1997, אז הבעל שלי (סא"ל משה מועלם ז"ל - א"ש) נהרג באסון המסוקים. ראש הממשלה היה גם אז ראש הממשלה, אנחנו מכירים מאז. אני באה לפוליטיקה לא מתוך מקום של נחמדות, אלא ממקום של עשייה מוכחת, מוצלחת, ממקום של ערך מוסף גדול שאני מביאה כאישה, כציונית דתית, כמזרחית, כמתנחלת, כאמא, כמי שהחברה היהודית כולה ויהודי התפוצות נמצאים בלב העשייה שלה כבר שנים רבות".

בנימין נתניהו ושולי מועלם (צילום: דוברות הליכוד)בנימין נתניהו ושולי מועלם (צילום: דוברות הליכוד)

מהי עמדתך לגבי הוויתור על הסיפוח, שספג הרבה ביקורת בציונות הדתית?
"אני לא חושבת שיש לנו פריווילגיה לוותר על זה. כשנבחרנו בינואר 2013 לכנסת בפעם הראשונה, דיברתי על ריבונות, על יהודה ושומרון כחלק מעוגן מרכזי גם כתפיסה אידיאולוגית וגם כנקודה קריטית להתקדמות מדינת ישראל. יש לנו חובה לפעול להחלת ריבונות. זה שינוי דרמטי שאנחנו חייבים להביא אותו, וזה נושא שהוא אחד מנושאי הדגל שאוביל. ההבנה היום בציבור היא שהריבונות ביהודה ושומרון היא קריטית להתבססותה של מדינת ישראל".

אחריות אישית
לדברי מועלם־רפאלי, את השנה וחצי האחרונות שבהן כשלה מלהיכנס לכנסת, הקדישה לעשייה חברתית. "אני מרצה בהרבה מאוד מקומות, הייתי שותפה בכל מיני פרויקטים", היא מספרת. "אני משתדלת להמשיך לפעול במרחב הציבורי. בכל תקופת הקורונה עזרתי הרבה מאוד לאנשים מול מערכת הבריאות ונטלתי חלק בדיונים רבים שנוגעים לנושא הזה. 

הרי במקצועי אני אחות, מומחית בטיפול נמרץ ילדים וניהול סיכונים. בחלק מהמקרים אני משתתפת בדיונים שהם יותר קונקרטיים, אז אני מתבקשת לתת את דעתי. כשעלתה השאלה סביב אופן ציון יום הזיכרון בבתי הקברות בתקופת הגל הראשון של הקורונה, התבקשתי לתת את דעתי. אמרתי דברים מאוד ברורים, ואני שמחה שבסופו של דבר הם גם התקבלו".

את לא חושבת שהממשלה נכשלה בהתמודדות עם הקורונה?
"צריך לזכור שני דברים: האחד, שיש פה משהו שנלמד תוך כדי תנועה. מצד שני, אני חושבת שצריכים להיות שקיפות גדולה ושיח קבוע עם הציבור ואחריות אישית של הציבור. פרופ' רוני גמזו הוא איש נכון מאוד לתפקיד שהוא מוביל. אני מקווה שאנחנו נמצא את האיזון הנדרש כל הזמן בין השמירה על בריאות הציבור לבין הכלכלה של מדינת ישראל, שצריכה להמשיך לנוע וחלילה לא לסגת לאחור".

איך ברמה האישית את מתמודדת עם הקורונה?
"אני כמובן מקיימת את ההנחיות וקוראת לכולם לקיים את כל ההנחיות - להיות עם מסיכה, לשמור על ריחוק. הייתה תקופה ארוכה שכמעט לא ראינו את הילדים והנכדים. התגברנו על הסבב הראשון, ועכשיו אנחנו בסיטואציה הרבה יותר מורכבת. אנחנו חייבים לפעול כדי למגר את ההדבקות. ההבנה היא שיש פה שילוב של אחריות אישית, קהילתית, משפחתית ובסוף גם אחריות לאומית, אבל זה חייב להתחיל מאיתנו".