הצעת החוק שהציע חבר הכנסת יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם), הקובעת כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום פלילי לא יוכל להציג מועמדות לתפקיד נשיא המדינה, הופלה בהצבעה בקריאה טרומית בכנסת.

ח"כ סגלוביץ אמר לפני ההצבעה היום, כי "משכן נשיאי ישראל אינו עיר מקלט ונשיאות ישראל לא תשמש קרנות המזבח של איש. קיימת ציפייה לאחדות דעות בכנסת לכך שאדם שעומד נגדו כתב אישום לא יוכל להציג עצמו לבחירה כנשיא המדינה".

על הצעת החוק שהיא תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה חתומים כל חברי הכנסת של יש עתיד-תל״ם, ובהם ראש האופוזיציה יאיר לפיד וח"כ עפר שלח. על פי ההצעה אדם שעומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירות עוון או פשע שהורשע בעבירת עוון או פשע ושלא חלפה תקופת ההתיישנות כמשמעותה - לא יוכל להציג את מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה.

כיום חוק היסוד אינו מתייחס לכשירות מועמד שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת עוון או פשע או שהורשע בעבירה שעונשה למעלה משלושה חודשי מאסר בפועל ושלא חלפה תקופת ההתיישנות.

יואב סגלוביץ' (צילום: מרק ישראל סלם)יואב סגלוביץ' (צילום: מרק ישראל סלם)

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "משרת נשיא המדינה נושאת עמה אופי ייצוגי וממלכתי, בסמכותו לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם, על כן יש לקבוע תנאי כשירות המבטאים אופיו זה של התפקיד ולא לאפשר לאדם שתלוי ועומד כנגדו כתב אישום פלילי בגין עבירת עוון או פשע להיבחר לתפקיד נשיא המדינה".

הנשיא ראובן ריבלין צפוי לסיים את כהונתו בת שבע השנים בחודש יולי 2021. מועד הבחירות ייקבע על ידי נשיאות הכנסת ה-23. הבחירה נעשית בהצבעה חשאית במליאת הכנסת.

הצעת החוק שהופלה כאמור, נועדה לסכל מראש אפשרות, שהועלתה בחודשים האחרונים במערכת הפוליטית, לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקש לנטוש את המערכת הפוליטית לטובת תפקיד נשיא המדינה. סעיף 14 בחוק יסוד: הנשיא קובע כי נשיא המדינה לא יובא בתקופת כהונתו לדין פלילי.

יאיר לפיד עונה לנתניהו בכנסת. צילום: ערוץ כנסת