ינואר 59’ התבדרה רעמתו הצחורה של דוד בן גוריון בטבריה. ראש הממשלה שם אז את פעמיו לדירה הצנועה של משפחת שטרית, בשיכון ד’, כדי לברך אישית את שמעון, בנה בר המצווה, על זכייתו בחידון התנ”ך לילדים. “מי אני שמלך בא אל ביתי!”, נפעם אביו, יחיא. “חכם גדול ממלך”, הגיב בן גוריון וחיבק את הילד בן ה־13, שאותו תיאר ביומנו כעילוי.

מאז גדל הילד והיה למומחה בינלאומי למשפטים ולשר בממשלת ישראל, שמעבר לכל הישגיו, החשיב את זכיית הילדות שלו בחידון ואת ביקורו של בן גוריון כשיא בחייו. השבוע הכריז פרופ’ שטרית בן ה־74 על מועמדותו לתפקיד נשיאה ה־11 של מדינת ישראל, מה שהוא רואה כדבריו כמשימת חייו.

מדוע דווקא אתה? 
“בתקופה המורכבת שהגענו אליה זקוק מוסד הנשיאות לדמות שאינה מהמערכת הפוליטית הקיימת, דמות המנותקת מהמחלוקות בהווה. על נשיא להיות ייצוגי ולעודד הידברות בכבוד הדדי בין חלקי העם השונים. אני משוכנע שהתהליכים שעברתי במשך שנים רבות, כמי שתמיד נטה לחבר ולגבש הסכמות, מכשירים אותי לתפקיד נשיאה הבא של המדינה דווקא בתקופה רבת השסעים שאנחנו עוברים כעת”.

אתה חושב שיש לך סיכוי טוב?
“לאחר שנפגשתי עד כה עם מעל 80 מחברי הכנסת והשרים מכל קצוות הקשת הפוליטית והצגתי בפניהם את הדגשים שאני רוצה לתת לתפקיד, נראה שיש לי סיכוי טוב להיבחר. רבים מהם אמרו לי שזה היה רעיון טוב להציג את מועמדותי קרוב לשנה לפני הבחירה”.

ריבלין מתייחס להליכה לבחירות. צלם: אבי קנר, לע"מ

יש לך אומדן כמה מבין 80 חברי הכנסת שנפגשת איתם יצביעו בעדך?
“לא, עדיין לא. היה לי חשוב להציג את עצמי ואת משנתי, תוך כדי יצירת קשר, הן ברמה האינטלקטואלית, והן ברמה האנושית, עם חברי הכנסת שאמורים לתת לי את תמיכתם”.

בבחירת הנשיא השמיני ב־2000 רבים חשבו שהבחירה בכיסו של שמעון פרס, אך אז באו אנשי ש”ס והפכו את הקערה על פיה כשהעבירו את תמיכתם למשה קצב. נפגשת גם עם חברי כנסת מש”ס?
“גם מש”ס. אני מודע לכך שאף אם יש סימפטיה אישית, בהמשך יש תהליכים פוליטיים. כמי שהיה שם, אני מכיר את הריאל־פוליטיק. אין ספק שש”ס היא גורם שבעבר הכריע את הכף ולא רק ב־2000, אלא כנראה גם ב־2014. אני מקווה שאזכה לתמיכה מצד חברי הכנסת מש”ס, שלהם אני רוחש כבוד גדול”.

הבחירות לנשיאות צפויות להיערך ביוני 2021, ובהן תבחר הכנסת ה־23 בהצבעה חשאית את הנשיא ה־11 של מדינת ישראל. בחודש יולי 2021 צפוי הנשיא ראובן ריבלין לסיים את כהונתו בת שבע השנים. בין המועמדים האפשריים לנשיאות עלו גם שמותיהם של מרים פרץ, עמיר פרץ וכרגיל אולי דוד לוי. “אני מעריך שדוד לוי לא יציג את מועמדותו”, אומר שטרית. 

אתה לוקח בחשבון התמודדות עם בנימין נתניהו, אם יציג את מועמדותו?
“ההערכה שלי היא שנתניהו לא יתמודד. אני אומר לך את זה על סמך ההסתכלות הכוללת שלי על המצב. ספק רב אם אדם שהיה במשך כל כך הרבה זמן במנהיגות המרכזית יחליט פתאום ללכת לתפקיד ייצוגי בלבד. זה נראה כאפשרות רחוקה”.

והאם אתה לוקח בחשבון, שאתה, כמו שני מועמדים אפשריים אחרים - יצחק הרצוג ועמיר פרץ - בא ממפלגה שלדעת רבים כבר איננה?
“אני לא בא כעת מטעם מפלגה כלשהי. הגם שייצגתי בעבר את מפלגת העבודה, הקשר שלי איתה לא היה פעיל בשנים האחרונות. הפעם אני בא כמועמד עצמאי ובלתי תלוי. גם כאשר הייתי פעיל במפלגת העבודה, הייתי בה יו”ר הזרם המרכזי. כלומר, אני יכול להיות נשיא שמשקף עמדות הן מימין והן משמאל, אם כי אל לו לנשיא להיות מעורב בזירה הפוליטית”.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: טל שחר)ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: טל שחר)

“לא הכל שפיט"

שטרית עלה ארצה ב־49’ בגיל 3 עם משפחתו מארפוד שבמרוקו. אם הוא הוצג לא אחת כפוליטיקאי חברתי, זה לא מפליא לגבי מי שעבר מסלול של אוהל קורס, פחון אלומיניום לוהט בקיץ ודירת שיכון של 38 מ”ר ל־11 נפשות, כשאביו, מי שהיה בארץ מוצאו סוחר, סלל כאן כבישים. כבן למשפחה דתית, הוא מצא בתנ”ך מפלט מהמצוקה הכלכלית. לדבריו, כשהתפלל שלוש פעמים ביום, הקשר שלו לתנ”ך נטבע בו מגיל אפס. “אני לא קורא תנ”ך כמו שאני קורא ספר משפטים”, הוא מבהיר. “התנ”ך גורם לי להתרגשות כשאני קורא אותו, וזה הביא אותי לחידון שבו זכיתי”.

בדרך מסוימת, הזכייה ההיא מתקשרת למרוץ העכשווי שלו לנשיאות. סגנו שם היה מתניה בן־ארצי מקריית טבעון, גיסו  של נתניהו, ובמקום הרביעי דורג הילד אליקים רובינשטיין מגבעתיים, לימים המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, שגם הוא מוזכר כמי שעשוי לרוץ לנשיאות.

“מבחינתי, אותו חידון היה משהו בלתי נשכח”, שטרית נזכר. “תאר לעצמך ילד בן 13 מעיר עולים כטבריה, שמגיע להיכל התרבות בעיר הגדולה, המוצפת בשלל אורות. וזה לא רק החידון המכובד; בן יום הייתי לידוען בלשון ימינו. בנוסף לזכייה בחידון, קיבלתי פרסים מועילים. אתה יודע מה זה היה לילד לקבל כרטיס נסיעה בחינם לכל קווי אגד? איזה כבוד. אפילו העניקו לי כרטיס חופשי לשני בתי הקולנוע שהיו בטבריה, ‘אלישבע’ ו’אביב’. מה שהכי חשוב, פתחו לי חשבון בנק, שבו הופקד כסף למימון לימודיי בהמשך”. 

מדוע בחרת ללמוד משפטים, בחירה שניתבה את מסלול חייך?
“כששאלו אותי בתור ילד מה ארצה להיות, אמרתי: מהנדס חשמל או שופט. לא נהייתי זה וגם זה. ללימודי משפטים הגעתי באופן לא מתוכנן, כי זה מה שהיה בשלוחה בתל אביב שבה התחלתי את לימודיי בד בבד עם השירות הצבאי שלי במודיעין. כבר בגיל 27 קיבלתי את הדוקטורט באוניברסיטת שיקגו”.

לא נהיית שופט, אבל דחית הצעה לכהן כשופט בית המשפט העליון.
“אומנם רצו לתת לי את הכיסא הספרדי בבית המשפט העליון, וזה היה לכבוד לי, אבל העדפתי להמשיך ליהנות מהמעמד הבינלאומי שלי באוניברסיטאות בעולם, בהן קיימברידג’”.

הכל שפיט?
“לא. קווי התיחום בין הרשות השופטת לבין הרשויות האחרות צריכים להיות מאוד מדויקים ועל בסיס המבחן אם ההתערבות השיפוטית מביאה לשיבוש ביחסי הגומלין בין הרשויות. אני בהחלט לא שייך לקטגוריית חסידי הכל שפיט. על הנושא להיבחן בזהירות בלי להיכנס לטריטוריה של רשויות מדינה אחרות”.

בית המשפט העליון (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)בית המשפט העליון (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)

מה דעתך על מלחמת החורמה שהכריזו חברי כנסת ושרים על בית המשפט העליון?
“ביקורת לגופו של עניין מקובלת אם היא נעשית בטוב טעם, בתום לב ובצורה מכובדת. אם הביקורת נעשית בצורה אגרסיבית ובסגנון לא מכובד, זה לא מקובל עליי. כלומר, לבקר - כן, להציע הצעות תיקון - כן, כפי שאני עצמי העליתי לא מעט הצעות כאלה כדי לשפר ולהיטיב, אך לא כדי להרוס ולא מתוך כוונה לקצץ כנפיים”.

בשנת 1988 נבחר שטרית כחבר הכנסת מטעם המערך וכיהן כחבר ועדת הכספים ויו"ר ועדת משנה לביטוח וכן כחבר ועדת חוקה, חוק ומשפט. ב־1992 נבחר שוב והתמנה לשר בממשלתו של יצחק רבין. בין היתר, כיהן כשר הכלכלה והתכנון, שר המדע והטכנולוגיה, שר הדתות והשר הממונה על הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. 

מה הביא אותך בעבר למפלגת העבודה דווקא?
“האמת? כיום אני לא יודע מה בדיוק הייתה הסיבה שגרמה לי להצטרף למפלגת העבודה; אולי בהשפעת החוג החברתי שבו נמצאתי כסטודנט באוניברסיטה העברית. אידיאולוגית אין לי הסבר. הייתי בעד צדק חברתי, אבל זה היה גם במפלגות אחרות”.

לצד היותו משפטן מהמעלה הראשונה, גילה שטרית מעורבות במישור הכלכלי, כולל כאמור בוועדת הכספים. כדוגמה, הוא מביא חוקים שהעלה, כמו חוק הערבות, “למניעת פגיעה בערבים להלוואות” וחוק לריסון השוק האפור, “לאחר שעד אז היו ריביות בלי הגבלה”. 

כשר הכלכלה והתכנון בממשלתו השנייה של רבין פעל, לדבריו, למען פיתוח הנגב והגליל. “אחד הדברים שאני גאה בהם זה חיוב התאגידים לתרום לקהילה”, הוא מספר. “במסגרת הזאת יזמנו את ‘פרויקט מחשב לכל ילד’. עד כה חולקו 100 אלף מחשבים, אבל זה לא מספיק. צריך להבין את חשיבות המיומנות הדיגיטלית, שהיא לא פחות חשובה מלקרוא ולכתוב בתקופות קודמות. כמו כן, פעלנו לקידום נשים ולקידום הסקטור הערבי”.

יצחק רבין (צילום: נאור רהב)יצחק רבין (צילום: נאור רהב)

לתפקידיו כשר הגיע לאחר שעבר למחנה רבין ממחנה פרס. “רבין היה איתי לבבי, הגון ותומך, תוך הפגנת רגישות אנושית ואוזן קשבת”, מציין שטרית. בסך הכל כיהן כשבע שנים וחצי בשתי כנסות ולא יסף. ב־96’ תמה דרכו גם בממשלה. “המערכת הפוליטית השתנתה, לאחר שרבין הורד מהבמה דרך רצח נתעב”, הוא אומר. 

כמי שהוזכר בעבר כמועמד אפשרי לתפקידי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, לא צלחה גם התמודדותו, בתמיכת טדי קולק האגדי, מול אהוד אולמרט על ראשות העיר ירושלים, ולמשך חמש שנים הוא כיהן כממלא מקומו.

איך ניוושע ממצב פוליטי שדרדר אותנו לטרפת של שלוש מערכות בחירות בתוך שנה?
“כמו שהכנסת אמורה להיבחר לארבע שנים, יש להנהיג תקופת מינימום, שרק בסיומה תוכל להתפזר. לו היה כך, לא היינו מגיעים לאבסורד של שלוש מערכות בחירות בשנה”.

האם ידוע על ממשלה במקום אחר שהיא דו־ראשית ובה 36 שרים?
“זאת יצירה ישראלית מקורית, ששינתה בארץ סדרי שלטון בכמעט כל סעיף. יש כאן פתרון ייחודי של שני מנהיגים מאוד יצירתיים”.

מליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת)מליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת)

בנפשנו הדבר
שטרית נשוי למרים לבית זינגר, עובדת סוציאלית במקצועה, בת למשפחה יוצאת גרמניה. הם הורים לארבעה וסבים לשני נכדים. כשהוא נשאל אם משפחתו מצדדת בריצתו לנשיאות, שטרית מתנסח בזהירות: “באופן כללי - כן, אבל לא בדיצה, בשמחה ובגילה, כי זוכרים היטב במה הייתה כרוכה הכהונה שלי בממשלה”.

אתה עושה כושר לקראת הריצה שלך לנשיאות?
(צוחק) “בעבר הייתי מתאמן פעם בשבוע ולצערי, חדלתי. כעת, אולי עליי לשנס מותניים ולחזור לפעילות”.

האם לקראת הריצה שלך בדקת את הארונות בבית, כדי להיות בטוח שלא מסתתרים לך שם שלדים?
“אני שמח להגיד לך שכבר ניערו אותי ולא נפלו אפילו פירורים”.

כבר ראינו מועמדים לנשיאות ששילמו ביוקר על הצגת מועמדותם.
“אכן, ראיתי את התופעות הללו”.

אם תיבחר, איזה נשיא אתה מתכוון להיות לאזרחי ישראל?
“לא נראה לי שאזרח מהשורה רוצה שיהיה לו נשיא סחבק, אלא שכיאה לאזרח מספר 1, תהיה יראת כבוד כלפיו ותהיה לו הילה. מצד שני, על הנשיא להיות בתוך עמו ומחובר אליו”.

מה יש לומר על ההפגנות בבלפור?
“תודה לאל שכירושלמי אינני גר באזור. הפגנות הן זכות יסוד בדמוקרטיה, ואת הזכות הזאת יש לכבד מכל הצדדים ומכל האידיאולוגיות. יחד עם זאת, חובה להקפיד הקפדה יתרה על כל כללי הזהירות, כי בנפשנו הדבר”.