בתום ישיבת ממשלה ארוכה ממושכת החליטו השרים על הטלת סגר כללי החל מיום שישי הקרוב, ערב ראש השנה, בשעה 14:00, ולמשך שלושה שבועות. כמו כן, הממשלה אישרה את המשך פעילותה הסדירה של מערכת החינוך עד ערב החג. השרים אסף זמיר, זאב אלקין ועמיר פרץ הצביעו נגד הסגר, והשרים אופיר אקוניס ואיציק שמולי נמנעו. יתר השרים הצביעו בעד. נתניהו מסר הצהרה לתקשורת לצד שר הבריאות יולי אדלשטיין ופרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו.

"אני יוצא למענכם למשימה היסטורית להיפגש עם נשיא ארצות הברית. זהו עידן חדש של שלום שאני פועל למענו 25 שנים איחוד של שלום מדיני ושלום כלכלי הם יזרימו לנו מילארדי דולרים. זה תמיד טוב, וטוב במיוחד בקורונה. זה שישה חודשים שמגיפת הקורונה מכה בכל העולם, מיליון בני אדם מתו. כאן בישראל היינו הראשונים בעולם להבין את הסכנה, סגרנו את השמיים והנהגנו סגר. בזכות החלטות אלו מספר החולים הקשים במדינה הוא מהנמוכים בעולם, וכך גם מספר המתים. נתנו הלוואות ומענקים לכם לעצמאים לעסקים למובטלים וכיוון שהיינו הראשונים לפתוח את הכלכלה, הכלכלה שלנו במצב טוב יותר מכלכלות אחרות בעולם. אנחנו עובדים בלי סוף כדי לפתור את הבעייה", פתח נתניהו את דבריו.

"כשעלתה התחלואה אצלנו שאלתי את גמזו וצוות המומחים שלו, והמומחים ענו ואמרו שמערכת הבריאות תרים דגל אדום. הנפטרים הם בקצב יחסית נמוך ולכן משכנו עם הגבלות מינימליות עד השבוע שעבר. ביום חמישי הם הניפו דגל אדום. ראשי בתי החולים הזהירו אותנו שהם חייבים עזרה. זו לא בעיה של מכונת הנשמה, זו לא בעיה של מיטות זו בעיה של שחיקה אנושית של הצוותים הנפלאים הללו שעובדים מסביב לשעון. אין אפשרות להחזיק חולים קשים. הם מזהירים אותנו במספר החולים הקשים. היית ב-2000, אחרי זה ב-4000 ולך תדע. הם אומרים גם שהחורף מתקרב ונעמוד בפני סכנה משולבת של קורונה ושפעת. ולכן אנחנו נערכים מראש. לכן אומרים - הדקו עכשיו. אם צריך להדק, הדקו עכשיו. היעד הוא לבלום את העלייה, לצאת לשגרה, שגרת רמזור יחד עם יכולת קיטוע שקיימת ועובדת ותעבוד טוב יותר עוד שבועיים ושלושה. קיבלנו מתווה מהודק לשלושת שבועות הקרובים", המשיך.

"המגזר הציבורי במתכונת מצומצמת, מגזר פרטי ללא קבלת קהל, מערכת חינוך סגורה. מתווה תפילות. ההימנעות מהתקהלויות. אני יודע שהצעדים הם מחיר קשה לכולנו. לא נוכל לחגוג עם המשפחה, ויש בעלי עסקים ואחרים שיפגעו מהסגר. הנחיתי את שר האוצר לגבש חבילת סיוע כלכלית למי שייפגע מהסגר. יהיו עוד תוכניות", הוסיף נתניהו.

"אני מבטיח לכם - אנחנו נעבור את זה יחד, חילונים, חרדים, יהודים ערבים דרוזים כולם. אני קורא לכולם להישמע להנחיות משרד הבריאות. אם לא נקפיד, המגפה תתפשט והנגיף יכה בנו. אם נקפיד על הכללים ובזה אני גם בטוח, אנחנו ננצח את הנגיף. אני רואה את החיסון בדרך, אני רואה גם בדיקות מהירות. בעוד כמה ימים נחגוג את ראש השנה. בתפילת הימים הנוראים אנו מבקשים אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך מי ייתן ותפילתנו זו תתגשם", סיים נתניהו.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, אמר מהבידוד בביתו: "סגר בחגים הוא צו השעה. אם נשמוע על ההנחיות אז יהיה אור בקצה המנהרה, נהיה ערוכים לקטיעת שרשרת ההדבקה. לא יגיע פקח לכל עסק, זה יהיה באחריות מקומות העבודה לוודא שכולם פועלים לפי ההנחיות".

גם הפרויקטור, פרופ' רוני גמזו, עלה לשידור מבידוד בביתו: "יש יותר אנשים מאומתים שאנחנו לא מאתרים. זה מחייב אותי להחליט על צעדים. הממשלה קיבלה החלטות לא פשוטות, בעלות אופי רע, אך הן הרע במיעוטו. מחלקות הקורונה הגיעו לסף. הממשלה לא תנצח את הקורונה, רק הישראלים יכולים".

התקנות שנלוות להחלטות יובאו לאישור ועדות בכנסת. חלק של ועדת חוקה (סגר, הגבלת פעילות, מקומות עבודה), חלק ועדת חינוך (הגבלת מערכת החינוך) וחלק של ועדת כלכלה (הגבלות על תחבורה). בהתאם ל'חוק הקורונה הגדול', תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות. ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור לעיל, בתוך שבעה ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.

שר החינוך, יואב גלנט, צייץ בחשבון הטוויטר שלו לאחר קבלת ההחלטה על דחיית סגירת מערכת החינוך: ״מודה לראש הממשלה ולחבריי השרים על אישור הצעתי להמשיך בלימודים עד יום ו׳, ערב ראש השנה. ילדי ישראל הם העתיד שלנו - אמשיך לדאוג לבריאותם ולחינוכם״.

התקבלה הצעתם של השרים אלקין ושטייניץ לסגר במתכונת שהוחלה בחודשי מרץ-אפריל, עם 30% מהעובדים במקום סגר כולל. לדבריהם, הסגר האמור הוביל לתוצאות הנדרשות ולא השבית את כל המשק. לפי נתונים שהציג משרד האוצר, הפגיעה בסגר במתכונת הזו תהיה רק 15 מיליארד ש"ח ולא 29 מיליארד ש"ח, כמו ההערכות הקודמות. בנוסף, מסתמן כי נמל התעופה בן גוריון יוחרג מן הסגר ולא יושבת לחלוטין אלא יפעל במתכונת מצומצמת.

שר הכלכלה, ח"כ עמיר פרץ אמר במהלך הישיבה כי בכוונתו להצביע נגד סגר. הוא פנה לנתניהו ואמר כי "הפתרון המשולב להורדת התחלואה ומניעת קריסה כלכלית הוא סגר לילי למשך חודש ימים עם איסור התקהלות במשך כל היום, ואכיפה משמעותית על שמירת התו הסגול. סגר לילי, יוריד את התחלואה וישמור על הכלכלה הישראלית". 

עמיר פרץ (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)עמיר פרץ (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

בתוך כך, שר הבריאות יולי אדלשטיין, נשא היום דברים בפתח הישיבה ואמר כי "מרגע כניסתי לתפקיד הובלתי יחד עם ראש הממשלה לפתיחת המשק תוך התוויית "תו סגול" בהידברות עם ענפי המשק השונים. אבל בד בבד דרשתי לקיים אכיפה אגרסיבית, אפקטיבית ובלתי סלחנית. לצערי, זה לא קרה".

לדבריו, כרגע, לאור היקף התחלואה הגבוה, אין מנוס מקיום סגר כולל. "הבאנו הצעה, וממש לא אהיה מאושר כשהיא תאושר. זהו יום קשה מאוד למדינה. אבל זו הצעת אין ברירה", הוסיף, "לכן אני מבקש שיהיה ברור, מלבד שינויים קוסמטיים כאלה ואחרים, לא אאפשר משא ומתן על התכנית".

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה על הטלת סגר במהלך חגי תשרי. צילום: עומר מירון, לע״מ

עוד הדגיש כי "אני אומר כבר בתחילת הדיון בצורה ברורה - אם התכנית לא תתקבל אמשוך אותה ולא אביא תכניות חלופיות. הקורונה היא לא עניין פוליטי ולא עניין לפופוליזם. היא עניין של חיים ומוות. אני מציע לכל מי שטוען שאפשר אחרת, לעשות סיורים בבתי החולים, במחלקות הקורונה, ולראות את המצב".

בהמשך הדיון, אמר השר כי יולי אדלשטיין התכנית המוצעת חריפה יותר בחומרתה, לאור התנהלות הציבור. מנגד, ענה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, כי במסגרת אפשרי יהיה להגיע למתכונת הסגר שהוחלה בחודי מרץ-אפריל ולהפעיל עד 50% מכוח העבודה.

שר האוצר, ישראל כ"ץ, התנגד לדבריו של אדלשטיין, מחה על ההשלכות מרחיקות הלכת של סגר כולל על מצב המשק, וטען כי "מוזר שאנשי האוצר לא נתנו סקירה".

שר הבריאות יולי אדלשטיין (צילום: טל שחר)שר הבריאות יולי אדלשטיין (צילום: טל שחר)

בישיבה השתתפו גם בכירי המרכזים הרפואיים, ביניהם מנהל שערי צדק, שהתנגד לפתרון. כמו כן, בכירים נוספים, כמו מנכ"ל ביה"ח שיבא, הדפו את הטענות להתקרבות לקריסה במערכת הבריאות כנימוק ליציאה לסגר. גם מנהל ביה"ח בילינסון הביע את דעתו בנושא וטען כי "המגמה אכן השתנתה מאמצע אוגוסט, אך לא מדובר בקריסה של בתי החולים. יש חרדה מיותרת, לא נדרש סגר מלא".

השר אקוניס תקף את הצעת משרד הבריאות וטען כי  ״סגר כללי מלא הוא אסון לכלכלת ישראל. זה לא ריסון מהודק. צריך למצוא איזון לבין צרכי הכלכלה לצורכי הבריאות, ולכן מיד לאחר החג, צריך לאפשר למשק לחזור במגבלות, כולל מסחר, מסעדות, מלונאות וצימרים וכמובן לבטל את מגבלת 500 המטרים". 

חה"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הגיבה על דברי מנהלי בתי החולים, ואמרה: "לפני כמה ימים המנהלים הניפו דגל שחור וצעקו שהם קורסים, עכשיו הם אומרים בישיבת הממשלה שאין קריסה. אם כל הסגר הזה קם ונופל על קריסת מערכת הבריאות, אז אין קריסה. מכאן עולות שאלות רבות: מי דוחף לסגר מיותר? למה דוחפים לסגר? ומה מסתתר מאחורי ההחלטה הזו?".

השר זאב אלקין דיבר בדיון ותקף את פרופ' גמזו על השינויים התכופים בתכניות שהציע, מתכנית הרמזור, להצעה הנוכחית של סגר מלא. "כל הזמן המוחמים משנים את המלצתם בצורה שיטתית, ובלי פרמטרים ברורים. גם היום - אין קריטריונים ברורים מתי יוצאים מסגר מלא ועוברים לשלב השני. אי אפשר להשלות את עצמנו - הסגר יימשך לפחות עד שמחת תורה", אמר אלקין.   

גם שר האנרגיה יובל שטייניץ השמיע ביקורת על מערכת הבריאות בישיבה, לצד הצעת התכנית החלופית, ואמר כי "את הדגל האדום הזה הייתם צריכים להניף כבר לפני חודשיים. היה ברור שנגיע לכאן כשנתוני התחלואה הגיעו ל-500 חולים ביממה והמשיכו לטפס מיום ליום". 

"אנחנו מדברים על ישראל סגורה. יש נתק אווירי שמתחיל לפגוע במשק היצרני, בענף ההייטק ובהשקעות. במספרי תחלואה כאלה הנזק הכלכלי הוא בלתי אפשרי. עדיף בהרבה לספוג נזק של שבועיים עם סגר נושם, כמו בסגר שקיימנו בחודש מרץ מאשר להמשיך ככה לאורך שנה שלמה. הנזק של הסגר קשה בהרבה מהנזק של דשדוש נוסף של חודשים רבים", הוסיף שטייניץ.

נתניהו על הסגר בערים האדומות (צילום: טל עוז)נתניהו על הסגר בערים האדומות (צילום: טל עוז)

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר בפתח הישיבה לסגר הצפוי, ואמר: "פרופ' גמזו פנה אלינו, ויחד עם המומחים ועם ראשי מערכת הבריאות, הוא הניף דגל אדום לגבי היכולת של מערכת הבריאות לטפל באתגרים שבאים לקראתנו, והצורך לנקוט בצעדים מתבקשים כתוצאה מכך. זו בעצם המטרה של הישיבה הזאת שבאה בעקבות ישיבת קבינט. ישיבת הקבינט העלתה הצעות החלטה, המטרה היא כמובן לדון בהן במהלך הישיבה הזאת".

בנוסף, התייחס נתניהו להתפטרותו של שר השיכון והבינוי, יעקב ליצמן, בעקבות התנגדותו לתכנית, ואמר: "אני מאוד מעריך את יעקב ליצמן ואני גם מכבד את ההחלטה שלו. אנחנו חייבים להתקדם, לקבל את ההחלטות הנדרשות למדינת ישראל בתקופת הקורונה וכך נעשה בישיבה הזאת".

במקביל, נתניהו אישר את הצעתו של השר יואב גלנט, לפיה הלימודים ייפסקו רק ביום שישי, ולא ברביעי. כאמור, ההצעה שמובאת לאישור הממשלה מציעה להטיל סגר מלא למשך שבועיים. היא צפויה לעבור, וזאת בשל העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ תומכים בה וינסו לשכנע את שרי הליכוד וכחול לבן לתמוך אף הם בהצעה. אולם, ייתכן כי בסופו של דבר יוחלט על מספר הקלות, וזאת בשל התנגדות של מספר שרים המתכוונים בשלב זה להצביע נגד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בעדכון מקבינט הקורונה

מוקדם יותר היום, הודיע כאמור השר ליצמן על התפטרותו, על רקע התנגדותו הנחרצת להחלת סגר בתקופת החגים. ליצמן אינו היחיד שהביע התנגדות מהפתרון המחמיר, ורשימת המתנגדים כוללת בין היתר את ישראל כ"ץ, עמיר פרץ, אסף זמיר, יזהר שי, אלי כהן, שאף הצהיר כי "אצביע בממשלה נגד סגר מלא. אני תומך בסגר לילי, שבו כ־80% מהמשק נשאר פתוח. מאות אלפי שכירים ועצמאיים נמצאים בחרדה קיומית. מגיפת הקורונה הכלכלית קשה לא פחות מהמגיפה הבריאותית". 

 גם שר הרווחה איציק שמולי הביע את מורת רוחו ואמר כי "אין שום סיבה להעניש את ההורים הצעירים ולסגור את הגיל הרך. תחת סגר, הותרת המעונות פתוחים תאפשר את המשך ההתפתחות התקינה לילדים ועבודה מהבית לכרבע מיליון הורים".

יו"ר ועדת הקורונה, חה"כ יפעת שאשא ביטון העלתה סרטון הקורא לבטל את המתווה שיוצע, בו אמרה: "הקורונה היא מחלה קשה - חייבים להלחם בה, אך סגר כללי זו מכה קולקטיבית ואסונית לרוב תושבי ישראל". 

גם חה"כ עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הקורונה, הציע חלופות לסגר כולל, אותן פרסם בחשבון הפייסבוק שלו. "יש להימנע באופן ממוקד מגורמי ההדבקה העיקריים, אסור לשתק את המק. אין סיבה שמקומות עבודה שנערכו לקורונה ומקפידים על ריחוק, היגיינה וחבישת מסיכות יסגרו", כתב שלח.

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, התייחס לאפשרות של הטלת סגר כולל במהלך החגים, ותקף בחריפות את מדיניות הממשלה. "לא צריך להטיל עונש קולקטיבי על הציבור כולו בגלל ראש ממשלה שלא סופר את אנשי המקצוע שהוא בעצמו ממנה ושר בריאות שלא מקשיב לרופאים. נתניהו חייב לקחת אחריות, להתנצל בפני כל אזרחי ישראל ולפרוש בכבוד", אמר ליברמן.