"קיים חוסר אמון בין הנכים וארגון נכי צה"ל ובין אגף השיקום", אומר ח"כ דיין. "חוסר האמון הזה מגיע לרמה כזאת שהרבה נכים רוצים לעזוב את משרד הביטחון ולהיות נכים של ביטוח לאומי. זה קשור למשך הטיפול, לרמת הטיפול, למשפטיזציה - בכל עניין דורשים עורכי דין להציג את שני הצדדים, ויש הרגשה של נכי צה"ל שמתייחסים אליהם כאל שקרנים, ככאלה שבאו לתחמן את המערכת. התגלתה בפניי תמונה מחרידה של חוסר הבנה והזנחה פושעת של נכי צה"ל. מילים כאלה אני לא אומר בקלילות. הרגשתי כאילו אני רואה פתאום זיקוק מהשטח של קבוצת נכי צה"ל שאומרים: 'אנחנו הופקרנו, בואו תעזרו לנו, תוציאו אותנו מהמצב הזה'".
“התחושה בקרב נכי צה"ל קשה ביותר, אנו חשים נבגדים על ידי אלו ששלחו אותנו לשדה הקרב", אומר גם עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל. "מדובר בהתפרקות ערכית, מוסרית ותפקודית של אחד הגופים הרגישים במדינה, האמון על טיפול במי שהקריבו את גופם ונפשם למען הקמת המדינה והשמירה עליה. על רקע כל זה, חידוש השדולה למען נכי צה"ל בכנסת הוא צעד הכרחי עבור נכי צה"ל. אם משרד הביטחון לא דואג לנו, נדע לפעול לשינוי המצב, איתם או בלעדיהם. במציאות הביטחונית שלנו חלק מחיילינו היום הם הפצועים של מחר, וגם למענם אנו נאבקים".
כיום יש במדינת בישראל יותר מ־60 אלף נכים, אשר נמצאים באחריותו של אגף השיקום של משרד הביטחון. השדולה למען נכי צה”ל הוקמה ב־2017 על ידי ח”כ דאז ענת ברקו (ליכוד). אלא שלאחר שח"כ ברקו נבחרה במקום לא ריאלי בפריימריז לכנסת ה־21 ולא נכנסה לכנסת, השדולה הפסיקה את פעילותה. "אמרתי לעצמי: יש צורך בהמשכיות, יש לנו מחויבות לנכי צה"ל – מועדון שחבריו אף פעם לא ביקשו להיכלל בו", אומר ח"כ דיין. "השדולה מאוד מעשית, היא לא נועדה להתייפייפויות. אנחנו צריכים שדולה שתעזור לקידום, לשיקום, לרווחה של נכי צה"ל ובני משפחותיהם. כל נכה זה סיפור משפחתי ולא רק אישי. לחיילים תמיד יש פחד עמום: רק לא להיות נכה. אני עצמי נפצעתי שלוש פעמים, במבצעים ובמלחמות, אבל אף פעם לא בגב ולא בראש. אני יודע במה מדובר ומודה עכשיו לאלוהים שלא נפצעתי יותר קשה. אני ממש חרד לגורלם של החיילים המשרתים כיום. לדעתי, אין להם רשת ביטחון אם הם נהיים נכים".
דיין, 72, נולד בעפולה וגדל במושב היוגב. הוא לחם, בין היתר, במלחמת ההתשה והשתתף בחילוץ חטופי מטוס סבנה. במלחמת יום הכיפורים שב ארצה משליחות בחו"ל ולחם בחזית הדרום ולאחר מכן ברמת הגולן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל. בסוף 1979 מונה למפקד סיירת מטכ"ל. ב־1998 מונה לסגן הרמטכ"ל ושירת בתפקיד עד ספטמבר 2000, אז מונה ליו"ר המועצה לביטחון לאומי. לקראת הבחירות לכנסת ה־23 הוצב במקום ה־36 בפריימריז של הליכוד ונבחר לכנסת.
"לגבי המענק הראשון של 500 שקלים בתקופת הקורונה, הייתי צריך לרוץ לוועדת כספים ולדאוג שגם נכי צה"ל יקבלו את הכסף הזה. כי הרי אוטומטית מעבירים אותו לביטוח הלאומי, אבל הם לא מקבלים כספים דרך הביטוח הלאומי, אלא דרך משרד הביטחון. עלתה השאלה: מי ישלם את המענק בפועל - משרד הביטחון? משרד האוצר? זה הרבה מאוד עבודה פרלמנטרית, אבל זאת לא עבודה קשה. עבודה קשה – זה לעבוד עם טורייה. כאן זאת פשוט עבודה שמוכרחים לעשות אותה. אני וכל אחד מנבחרי הציבור חייבים לנכי צה"ל. אנחנו לא עובדים אצלם, אבל אנחנו עובדים בשבילם".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מטפל בכ־57 אלף נכי צה"ל במקצועיות, ברגישות ומתוך שליחות. המשרד עובד על פי חוק ומשקיע מיליארדי שקלים בשנה בטיפולים רפואיים, במסגרות שיקומיות, בתשלום תגמולים, הטבות וזכאויות, בהשמה לעבודה, במימון לימודים ועוד. הטיפול בתחומי הרפואה, הרווחה והתעסוקה הינו האיכותי והמקיף ביותר בישראל. אנו פועלים להתייעלות ולשיפור השירות לנכי צה"ל. לצערנו, הטענות המועלות בראיון מתעלמות מרובם המכריע של נכי צה"ל, שהשתקמו והשתלבו בחברה ובעבודה, בסיוע עובדי אגף השיקום. ככל שח"כ דיין יעביר לידינו טענות קונקרטיות, נשמח לבדוק".
התרעות פיקוד העורף