אין ספק שאירוע חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין היה אירוע מרגש והיסטורי, אבל לדבריו של אהוד יערי ("חדשות 12") הוא היה גם די משעמם. בשיחה עם ענת דוידוב וגולן יוכפז בתוכניתם ב-103FM סיפר יערי על התרשמותו מהלך הרוח בטקס על מדשאות הבית הלבן, לא שכח לתת את הקרדיט לראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם הביא עמו טענה מעניינת לפיה מדינת ישראל תתחיל להיות רגישה יותר בטיפול בסוגיה הפלסטינית.
יוכפז: איך אתה מסכם?
"אמרתי, ואגיד עוד פעם – אני חושב שזה היה אירוע היסטורי, אבל הטקס היה משעמם. אני חייב להודות. קמתי מוקדם בבוקר, שלא כהרגלי, ורציתי לקרוא את הטקסטים המלאים של שלושת המסמכים שנחתמו אתמול. חיפש לראות אם יש שם איזה שהן מלכודות או לבנות חבלה, אבל אין שום דבר כזה. מדובר בהסכם דו צדדי מאוד מפורט, שמדבר על מקומם של ישראל עצמה ושל היהודים, צאצאי אברהם אבינו, במזרח התיכון. לא מצאתי שם שום דבר בעייתי, גם לא במסמכים האחרים".
דוידוב: אבל בכל זאת זה משנה את התמונה. לא?
"בוודאי. אני חושב שזה אירוע היסטורי. אמרתי. למה שהם קוראים הסכם אברהם אני נותן לכם אישור לדלג עליו, בסדר, זה משהו הצהרתי לא חשוב. תראו, הכותרת הראשית הבוקר בעיתון הכי חשוב בעולם הערבית בבעלות סעודית היא – 'הגדרות נפלו', 'החומות נפלו', וזה מסכם את העניין. נקבר הווטו הפלסטיני על יכולתם של הערבים לנהל יחסים פתוחים וגלויים עם מדינת ישראל. נקברה, בלי שהזכירו את שמה, יוזמת השלום הערבית משנת 2002 שאסרה על ערבי לעשות נורמליזציה עם ישראל כל עוד אין מדינה פלסטינית. כל הדברים האלה קרסו ונפרמו, ועכשיו השאלה היא באיזה קצב ובאיזה מתווה יצטרפו מדינות ערביות נוספות, לא כולן, וילכו קדימה איתנו".
יוכפז: יש משהו בעייתי או מטריד בקצב בגבוה של חיבור עוד מדיניות לעסק הזה?
"עמדתי היא שעלינו לבנות מודל מוצלח של היחסים קודם כל עם האמירויות, למרות שיותר פשוט עם בחריין כי היא מדינת אי קטנטנה".
יוכפז: זאת אומרת שאתה לא עף על זה שבעוד חודש יהיו עוד קנדידטים?
"קנדידטים יש".
יוכפז: הכוונה היא עוד חותמים.
"יש. אם יחליטו לזוז, נגיד הסעודים, השיקול העיקרי לא יהיה אנחנו אלא עוצמת הפחד שלהם משלטון דמוקרטי בארה"ב בינואר. הסעודים נמצאים במצב בו עליית באיידן לשלטון עם רוב דמוקרטי בקונגרס היא מאוד מסוכנת. לכן, גם הם יכולים לחפש תעודת ביטוח ישראלית".
דוידוב: זה בגלל איראן?
"לא בגלל איראן. בגלל ממשל דמוקרטי. זה הסיפור".
דוידוב: עכשיו צריך להסתכל על מי לא יהיה בהסכם הזה, ומי כן יהיה ומה ההשלכות של זה על השכונה הקטנה שלנו.
"אז קודם כל מי שלא יהיה בהסכם הזה הם הפלסטינים. הם מוקיעים את ההסכם, וניסו לעשות הפגנות, אבל שוב נכשלו. גם חמאס נתן כמה רקטות, אבל זה קשור לבחירות הפנימיות בחמאס. אני מאמין שאנחנו נראה שני תהליכים שמתפתחים עכשיו, ישראל תהיה יותר זהירה ורגישה סביב הטיפול בסוגיה הפלסטינית, גם תחת ממשלת ימין. הסיפוח ירד מהפרק ובעייני זה טוב מאוד אפילו. הדבר השני הוא שאנחנו נראה".
יוכפז: זה מעניין מה שאתה אומר. יהיה איזשהו סוג של ברקס גם בממשלת ימין בכל מה שקשור לעשייתה ההתיישבותית וההצהרתית ביהודה ושומרון.
"בעיניי זה ברור מאליו. קל וחומר אם סעודיה ומרוקו יכנסו לנורמליזציה".
יוכפז: מה ברמה של הקפאת בנייה ממש?
"אני לא יודע להגיד לך הקפאת בנייה, אבל ההסתערות הזו על שטחי אבותינו בגדה המערבית לא תוכל להתקיים. אגב, לא חשובה בכלל העובדה שזה לא מוזכר בהסכמים".
יוכפז: ראיתי אתמול את השידור והיה רגע בו היית ממש אמוציונלי, כמעט דפקת על השולחן ואמרת 'רבותיי, זה לא עניין של ביבי. זה הסכם של מדינת ישראל, עם ישראל. תורידו את ביבי מהשולחן. צריך להסתכל על זה בפרספקטיבה יותר כללית. תסביר.
"נכון. אצלנו כל הזמן שופטים אם אתה בעד ביבי או נגד ביבי. מי שלא אוהב את ביבי מחפש פגמים בהסכם, ושואל למה הוא לא הזמין את אשכנזי לארה"ב. נו באמת. מה אשכנזי עם היכולת הדיפלומטית המבריקה שלו היה עושה על מדשאות הבית הלבן? אז יותר יפה היה לו היה מזמין אותו, אבל לא קרה כלום שהוא לא הוזמן. מחטטים בזה שוב ושוב, וצריך לזכור שהאמירויות, ואני חושב שאני קצת מכיר אותם, לא עשו ברית פרטית עם ביבי – הם עשו שלום עם מדינת ישראל גם בימים שאחרי ביבי ואחרי טראמפ".
יוכפז: אבל אני אקשה עליך – יכול להיות שאם ביבי נתניהו לא היה בסיטואציה האישית, פוליטית, משפטית בה הוא נמצא זה לא היה קורה? הרי הכל קשור לעניין הזה.
"בעניין הזה צריך לתת לנתניהו את הקרדיט. הוא עבד על זה הרבה ואני לא חושב שהעניין המשפטי שיחק כאן תפקיד. אני אומר לכם, שכן כבר כמה שנים עובדים על זה. תגידו תודה לביבי ולאנשיו שאיפשרו את זה, וזכרו שההסכם הזה שלנו ולא שלהם".