בצל סערת ההפגנות: שרי הממשלה אישרו היום (שישי) תקנות נוספות המגבילות את השהייה בשטחים פתוחים, זאת מרגע כניסתו לתוקף של הסגר המלא - החל מהשעה 14:00. בין היתר, הוחלט כי "היציאה המותרת ממקום המגורים לפעולה או למטרה שהותרה, תהיה רק בתחום היישוב בו מצוי מקום המגורים של האדם (למשל קניה במרכולים או מוצרי פארם). למעט, לגבי פעולות או מטרות שלא ניתן לבצע ללא יציאה מיישוב מגוריו של אדם (למשל, עובד חיוני היוצא למקום עבודתו המצוי מחוץ לעיר, או אדם היוצא לסייע לאדם בעל קושי המתגורר ביישוב אחר)".

המשטרה אוכפת את הסגר (צילום: דוברות המשטרה)

בנושא הטיסות לחו"ל הוחלט כי "לא תותר יציאה ממקום המגורים לטיסה, למעט פעולה או מטרה המותרת לפי התקנות (כגון לצורך רפואי)". עוד הוחלט כי על מנת שלא לפגוע בהסתמכות של הנוסעים שרכשו כרטיסי טיסה עד ליום זה, תותר טיסה של מי שרכש כרטיס טיסה עד להיום 25.9.20, לכל צורך. בהחלטה נקבע גם כי "ייקבע מנגנון של אישורים חריגים על-ידי מנכ"ל משרד התחבורה, לגבי טיסה של אדם שאינה לאחד הצרכים המותרים, ולמי שרכש כרטיס אחרי התאריך שנקבע (25.9)".

כמו כן, בוטלה אפשרות היציאה לצורך טיפול "רפואה משלימה", ונאסרת האפשרות לפתוח מקום ציבורי ועסקי למתן טיפולי רפואה משלימה לציבור. (בהודעה נכתב כי "אין בכך כדי לגרוע מהאפשרות לקבלת טיפול רפואי, שבהתאם לחוק כולל טיפול על ידי כל מטפלי מקצועות הבריאות: פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודיאטר, פודיאטר מנתח וכירופרקט). 

עוד נקבע: "הפעלת מקום לאימון של ספורטאי תתאפשר רק עבור ספורטאי בין לאומי, ולא עבור כל ספורטאי תחרותי. תותר יציאה לברית או הלוויה - רק של בן משפחה קרוב (סבא, סבתא, הורה, בן זוג או הורה של בן זוג, אח או אחות וילדיהם, דוד ודודה). תותר יציאה של אדם עם מוגבלות, שמחמת מוגבלותו נדרשת יציאתו למרחב הציבורי גם למרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו, יחד עם מלווה אחד". כך למעשה, הם הגבילו את עצם קיומן של ההפגנות, מבלי להזכירן בצורה מפורשת.

החלטה נוספת של הממשלה היא הקצאת 500 חיילים נוספים לסיוע למשטרת ישראל במשימת אכיפת הוראות חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, כך שמספר החיילים הכולל יעמוד על 1,500 חיילים. על פי המנגנון שנקבע בהחלטת הממשלה, ניתן יהיה להגדיל את מספר החיילים ב-500 נוספים בהסכמת שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.

סגר, המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הארץ (צילום: אבשלום ששוני)סגר, המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הארץ (צילום: אבשלום ששוני)

כאמור, מאתמול ועד השעה 14:00 (בה נכנס לתוקף הסגר) ניסו בקואליציה להעביר חוק המגביל את ההפגנות, אך נכשלו, לאחר שהאופוזיציה הגישה אלפי הסתייגויות לחוק המיועד להגביל את ההפגנות. לאחר דיון ארוך, מליאת הכנסת ננעלה ותתכנס שוב לישיבת פגרה ביום שלישי בשעה 11:00, כאשר הנושא היחיד שלא אושר הוא התיקון לחוק הקורונה הגדול, שהיה אמור לאפשר הגבלת יציאה להפגנה במרחק של יותר מ-1000 מ' ממקום המגורים.

יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר אמר עם נעילת ישיבת המליאה החריגה, שהתקיימה באופן נדיר בשישי בשתיים בצהריים, כי "בשעה הזו היינו צריכים להעביר את חוק הגבלות הסגר בשלוש קריאות. אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת. אני לא זוכר מתי לאחרונה התקיימה ישיבת כנסת ביום כזה, בשעה כזו ערב כניסת השבת- על רקע משבר הקורונה הקשה". הוא הוסיף: "אנחנו נמצאים בפרלמנט דמוקרטי ובסופו של דבר הציבור הוא זה שמכריע אני מאמין שהציבור ידע לבחור בין טוב לרע".

במקביל, שר הבריאות יולי אדלשטיין הודיע כי יביא לאישור הממשלה תקנות לשעת חירום להגבלת התקהלויות, מהלך שבכחול לבן מתנגדים לו בחריפות. 

על רקע העיכוב בקידום חקיקת הסגר, כתב שר הביטחון בני גנץ לחברי הכנסת של כחול לבן: "ההחלטה על הסגר המחמיר נועדה לבלום את המגיפה ולא לחסום את ההפגנות או התפילות. אנחנו נמשיך לקדם במסגרת הכללים הדמוקרטיים את את החקיקה הכוללת, ונמנע שימוש בתקנות לשעת חירום שממוקדות רק בהפגנות, תפילות או כל סוגיה אחרת".

בתוך כך, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, פרסם מסמך המגולל את עמדת המשרד בנושא הסכנות הבריאותיות שבהתקהלויות. במסמך נכתב בין היתר כי "לדעתנו המקצועית כל התקהלות בלתי מבוקרת ונשלטת, בוודאי בחללים סגורים, ובמידה פחותה, אך לא מבוטלת, גם באזורים פתוחים, שכרוכה בצפיפות, באי עטיית מסכות ובפליטת רסיסי רוק במצב של קרבה רבה בין המשתתפים עלולה לגרום לעלייה רבה בשיעור ההדבקה, וכתוצאה מכך גם לעלייה בשיעור התחלואה".

המסמך נחתם בקביעה החד משמעית: "יש לפעול בדחיפות לשם מניעת כל התקהלות שאינה עומדת בכללים שקבענו, ולפעול בנחישות להורדת ההדבקה והתחלואה המסכנת את בריאות הציבור". 

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר בהתייעצות עם בכירי כחול לבן בנוגע לתקנות לשעת חירום, כי "זכות המחאה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, לא ניתן לפגוע בזכות זו מעבר לסגר". לדבריו, "לא נאפשר לשום תרגיל פרלמנטרי שירחיב את המגבלות על ההפגנות. כל ניסיון להפר את האיזון שעליו הוחלט בממשלה בהגנה על התפילות ששייכות לכולנו ועל ההפגנות שהן  נשמת אפה של הדמוקרטיה לא יעבור. הסגר שנכפה עלינו כתוצאה מגידול בתחלואה מטרתו להקטין את רמת התחלואה ולא את רמת ההפגנה. אנו נמשיך לשמור על הדמוקרטיה בישראל ללא שום היסוס אל כל מי שינסה לפגוע בה"

הדיון בוועדת החוקה

הדיון בוועדת החוקה עלה לטונים גבוהים על רקע דבריו של ח"כ מיקי זוהר שאמר כי "עשינו שיחות כל הלילה עם ראש הממשלה, ראש המל"ל ושר הבריאות. אני מקווה שבסוף נקבל החלטה, קואליציה ואופוזיציה כאיש אחד, באופן אחראי לטובת כל אזרחי ישראל. המצב הוא פשוט - אין אפשרות מבחינת לוחות הזמנים לסיים את החוק בכנסת היום ללא הסכמת האופוזיציה ושיתוף פעולה מלא. זה אומר שאם חברי האופוזיציה לא מחליטים יחד אתנו לגמור את החוק היום זה אומר שהחוק לא עובר בכנסת. זאת נקודת המוצא. מהמסרים שאנו מקבלים, בעיקר מהנהגות של ציבור דתי הוא אחד - אם וכאשר במוצאי שבת יתקיימו הפגנות באלפים, ביום כיפור יהיו אלפים שיבואו להתפלל ביום הכיפורים". זוהר הזהיר את האופוזיציה שאם לא תאשר היום את התקנות ואת החוק חבריה יהיו אחראים להלוויות.

לאחר שח"כ זוהר אמר כי "יש כאלה שרוצים שההפגנות יימשכו", וכי "החשש הוא שביום כיפור יהיה כאן אסון שלא היה כמותו", הדיון התלהט. חברי הכנסת אבידר וכסיף צעקו לעברו של זוהר: "אתה חולה נפש". זוהר לא נותר חייב וענה לאבידר: "אתה אחד הדבילים שאני מכיר". אבידר השיב: "אם תשתפר תהיה אהבל, תגיע לחמישה אחוזים מדוד ביטן". ח"כ קרעי הצטרף אף הוא לעימות, והוסיף: "אתה מבלבלים את השכל".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד תל"ם) אמר: "יו"ר הקואליציה הוא גיבור של רפש, מטיח האשמות דמגוגיות מופרכות. העובדה היא שהסגר לא תלוי בחוק שלפנינו. לומר זאת זו רעות והבל רוח. הציבור עוד עלול להתבלבל מדברי הבלע האלו. הסגר ייכנס ב-14:00 והכלכלה תושבת".

מיקי זהר בדיון על מגבלות הסגר (צילום: דוברות הכנסת)מיקי זהר בדיון על מגבלות הסגר (צילום: דוברות הכנסת)

אתמול אישרה מליאת הכנס בקריאה ראשונה את התיקונים לחוק הקורונה הגדול הכוללים הגבלות על הפגנות במרחב הציבורי, בהמשך להחלטת הממשלה להטיל החל מהיום ב-14:00 סגר כללי. ההצעה אושרה ברוב של 36 תומכים מול 32 מתנגדים. הבוקר אישרה הממשלה כי כל החנויות, ולא רק אלו המוגדרות חיוניות, יוכלו להמשיך לעבוד במתכונת הכוללת משלוחים. מקומות עבודה נוספים שהוחרגו כוללים חברות מענף הבנייה וחברות הייטק גדולות במשק. מדובר בהרחבה של הרשימה שאושרה אתמול על ידי הממשלה.

לפי מצב התחלואה בישראל, סגר היה רק עניין של זמן. לכן עדיף סגר מלא עכשיו בחגים במחיר כלכלי נמוך יותר מאשר סגר אחרי החגים...

Posted by ‎Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו‎ on Friday, September 25, 2020

חברי הכנסת ביקשו להכניס מספר שינויים לפני העברתן של התקנות לאישור המליאה במסגרת הדיונים לקראת העברת הנוסח הסופית לאישור בקריאה שנייה ושלישית. הדיון בוועדת החוקה הפך לסוער לאחר שחברי האופוזיציה דרשו להפסיק את הדיון עד שלא יובאו התקנות להגבלת מקומות העבודה.

במקביל, ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג דחתה הבוקר את טענתם של חברי הכנסת יואב סגלוביץ ואוסמה סעדי בדבר נושא חדש בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. הצעת החוק חזרה לדיון בוועדת החוקה.

השר כ"ץ מסר כי הוא "מברך על כך שקבינט הקורנה אישר את הנוסח החדש של תקנות הקורונה שהגשתי. השינוי בין הנוסח החדש לכוונה המקורית יאפשר לעשרות אלפי מפעלים ועסקים נוספים להמשיך ולפעול גם בתקופת הסגר ועד ליציאה מהמשבר הבריאותי. הסגר החונק עליו הוחלט בישיבת הממשלה שלשום, נגדו הצבעתי, היה עלול להביא לפגיעה חסרת תקנה בעסקים רבים, ולכן פעלתי אתמול להביא לשינוי הנדרש. מדינת ישראל חייבת בתקופה קשה זו לפעול בו זמנית בשתי החזיתות הבריאותית והכלכלית כדי להבטיח יציאה מהירה ונכונה מהמשבר". 

א

גם אתמול עלה הדיון במליאה לטונים גבוהים, כאשר במהלכו התעמת השר דודי אמסלם (ליכוד) עם חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ועידן רול (יש עתיד תלם) לאחר שהעלה טענה על ההפגנות. "חוויה שעברתי בשעה האחרונה. לפני כשעה הייתי אמור להפגש עם ראש עיריית עכו אצל שר האוצר בסוגיות שקשורות לעיר עכו ולהבטות המס בעכו. קבענו את הפגישה בשעה שלוש וחצי. אני רוצה לצאת. אומרים לי תשמע הכיכר חסומה. אני הולך ברגל. אני יורד ברגל אני רואה קבוצת אנרכיסטים סוגרים את הכיכר מאות אנשים לדעתי ח"כ יאיר גולן היה איתם". 

"אני יורד למטה רואה כ-500 איש. מה הם צורחים – גנב. אתה נוכל אתה מניאק. שלמתי לך עשרת אלפים שקל. אתה תיכנס לבית סוהר. יה שמן. יה מחלואה". לאחר שזנדברג קראה לעברו קריאות ביניים, הוסיף אמסלם: "את בן אדם אלים. רק צורחת ואלימה. זה הסגנון שלכם".

ויכוח זה הסתיים ביציאתם של חברי הכנסת מהאופוזיציה מהמליאה באמצע נאומו. "למה אני לא יכול ללכת להלוויה? למה אני לא יכול לחתן את הבת שלי במרחב הפתוח בחצר? למה אי אפשר להתפלל בחוץ לא במבנה כמות כזאת של אנשים? אבל להפגין, חס ושלום, זה הדבר הכי חשוב באנושות. מה זה הפגנה לעומת ערך חיי אדם? בטל בשישים", המשיך אמסלם לאחר יציאתם. 

ח"כ דודי אמסלם בדיון במליאה. (קרדיט: ערוץ הכנסת)

"אנחנו בעד הפגנות תמיד. אבל אני רואה את הציבור הישראלי מתפוצץ בבית. אני נחרד. 7000 נדבקים. מנדלבליט בא ומתעקש על הפגנות. אני לא מבין מאיפה זה בא לו. אמרתי לו באחת מישיבות הממשלה קח אחריות ותטפל במחלה. אתה ומלצר וחיות. אולי תביאו מזור. אבל מה קורה?". 

"מה אומר לי שר האוצר? שאתמול הוויכוח בממשלה היה שמנדלבליט אמר להם או שסוגרים את כל המשק או שנותנים הפגנות. מה זה פרוטקשן? לא הבנתי. מאיפה בא לך החוצפה והעוז הזה. איפה כתוב בחוק שמותר לך לעשות דבר כזה? כל החוק הזה לא היה בא לעולם אלמלא ההפגנות", סיים.

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד תלם): "אני פונה לחברי הקואליציה. אל תרימו ידכם בעד החוק הזה".

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), קרע את הצעת החוק לגזרים מעל דוכן הנואמים במליאה. "החוק שהובא לכנסת הופך אותנו לדיקטטורה אפלה. לסגר הראשון נכנסנו כי נתניהו טען שימותו מאות אלפים כי אין לנו מכונות הנשמה. היום הוא מכניס אותנו לסגר בגלל המחאה. המחאה היא שמטריפה אותו. אל דאגה. נלמד את הממשלה הזאת ערכי דמוקרטיה כי אין במדינת ישראל מספיק שוטרים לעצור את המחאה, אין מספיק ניידות לחסום את כל הכבישים. נתניהו ינצח כשאנו נרים ידיים, ואנחנו לא. ננהג בחוק הזה כפי שראוי לו. נמשיך להפגין עד שיתפטר". 

ח"כ יאיר גולן: 7,000 נדבקים זו אשמת נתניהו. מיליון מובטלים זה אשמת נתניהו. משק מרוסק זה אשמת נתניהו. הסתה וסכסכנות זה אשמת נתניהו. הוא מרסק את הכלכלה את החברה הישראלית ואת העתיד של כולנו. אבל הוא אף פעם לא יקח אחריות. פעם זה פרופסור גמזו שלא נותן לו לפעול, פעם זאת יפעת שאשא ביטון, פעם זה ישראל כץ נבעך ופעם זה המפגינים. הכל שקר, מרמה, שיסוי וביזוי. שנים השיטה הזאת עובדת. לא עוד נתניהו. המחאה כפי שידוע מכל העולם לא תעלם ותפרוץ ותאגף אותך נתניהו ותטביע אותך בזרם אדיר של תקווה".

ח"כ עידן רול: שר שבא להציג את החוק אומר 'קראו לי שמן קראו לי נוכל'. אנחנו משרתי ציבור. תתאפסו על עצמכם. הציבור נמצא במשבר קולוסלי ואמסלם אומר קראו לי שמן".

ח"כ תמר זנדברג: "את ההנהגה מעניין רק דבר אחד - הפגנות הפגנות הפגנות. מכנסים את הכנסת ערב יום הכיפורים כדי לדון בתוספת תקציב לבית החולים? לא כדי לחסל את בלפור. תגידו אתם לא מתביישים? 14 שעות ישבו בקבינט ובממשלה. כמה שעות מזה דברו על מובטלים ובתי חולים וכמה על ההפגנות. השתגעתם? ניפחתם את הראש. אנשים מתים. משפחות לא יודעות מה יהיה עם הילדים לאן מובילים אותם וכל מה ששומעים מהממשלה זה רק דבר אחד. זה מחדל בסדר גודל היסטורי ואף אחד לא ינקה. זה שנתתם מנדט לראש ממשלה שאי אפשר להאמין למילה שיוצאת לו מהפה".

ח"כ עפר שלח: "ידעו אחיי המפגינים שלא ניתן לשפן מבלפור לרסק את הדמוקרטיה. חשבתי שלנוכח הבהלה בציבור מנהיגי המחאה צריכים להשעות לשבועיים את ההפגנות ההמוניות ולהמשיך את המחאה בכל האמצעים האחרים. מתוך אותו היגיון ממש אני אומר לכם עכשיו, בהפגנה הראשונה אני וגם ח"כ אבידר נהיה בשורה הראשונה יחד איתכם כדי להחזיר את המחאה לכיכר ולהעיף את המחדלטור הכושל והמושחת".

לדבריו של שלח התפרצה חברת הכנסת מאי גולן, וצעקה "בכוח אתה רוצה למלא את ארונות הקבורה נכון?" והוסיפה לאחר מכן בנאומה: "חברים זכות הציבור לדעת את האמת. למה הם מפגינים בחוץ? אני חושבת שרוב הציבור לא באמת יודע את התשובה. האם זה בגלל המצב הכלכלי? הנפשי? הבריאותי? לא לא ולא. הם הפסידו בקלפי שוב ושוב אבל הם לא מקבלים את ההחלטה הדמוקרטית של העם והם מנסים לבצע הפיכה שלטונית על ידי מיעוט של ציבור חסר רסן, מופקע, מפקיר ומופקר שלא אכפת לו שארונות הקבורה שמכינים יתמלאו. מספרים לנו שאין הדבקה בהפגנות, באמת השיטה של לכבות את הטלפונים זאת שיטה שאיינשטיין לא ידע".

רה"מ נתניהו בפתיחת ישיבת הממשלה. צילום: משרד ראש הממשלה

קודם לכן, הממשלה אישרה הבוקר את החלטות קבינט הקורונה להחלת מגבלות תנועה חמורות יותר. הדיון בנושא החל אתמול בשעה 14:00, ונמשך עד שעות הבוקר המוקדמות, כאשר בסביבות השעה 20:00 יצא הקבינט להפסקה, ונתניהו החל התייעצות עם ראש הממשלה החליפי, בני גנץ. האחרון הביע את תמיכתו בהליכה לסגר.

להלן התקנות הנוספות עליהן החליטה הממשלה:

  • סגירת כלל מקומות העבודה, למעט מקומות עבודה חיוניים שיפעלו על פי תקנות שיאושרו.
  • סגירת השווקים.
  • חנויות לממכר מזון ופארם ונותני שירות חיוני יורשו להמשיך לפעול.
  • הגבלת מרחק יציאת מהבית עד 1000 מטר, מלבד סיבות שיאושרו.
  • תפילות והפגנות יתאפשרו במרחב הפתוח בלבד, עד 20 אנשים וברדיוס של עד 1000 מטר ממקום המגורים.
  • בתי הכנסת יהיו סגורים בתקופת הסגר, למעט תפילות ביום הכיפורים בהתאם למתווה שאושר.
  • התחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת.
  • סגירת כלל ענפי הספורט למעט משחקים בינלאומיים רשמית.
  • הפעילות החינוכית של תלמידי החינוך המיוחד, כפרי הנוער, ילדים ונוער בסיכון תמשיך להתקיים כסדרה בתקופת הסגר.
  • באשר לנושא התעופה - החלטה בעניין תובא לאישור בהמשך היום.


על פי רשימת ההחרגות, אלו השירותים והעסקים שיוכלו לפתוח כרגיל או במתכונת מיוחדת במהלך הסגר:

  • בנקים וחברות אשראי
  • הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  • ענף האנרגיה
  • חברת המים
  • שירותים לניצולי שואה (ביקורי בית נדרשים, מוקד מרכז מידע וכו')
  • סופרים ועסקים למכירת מזון ומשקאות
  • ענף החלקאות
  • בתי מרקחת ועסקים למכירת תמרוקים
  • נמלים וספנות
  • מוניות ותחבורה ציבורית (במתכונת מצומצמת)
  • חברות להשכרת רכבים
  • שירותי רשויות מקומיות (נקיון, מוקד עירוני וכו')
  • שירותי המוסד לביטוח לאומי
  • שירותי דואר, אינטרנט וטלוויזיה
  • מרכזי משרד העבודה, שירותי רווחה (כגון מרכזי יום ובתי אבות)
  • שירותי דת וקבורה
  • בתי חולים, מרפאות ושירותי פארמה
  • עבודות בנייה ותשתיות
  • מפעלים שהפסקת פעילותם עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק

על פי מסמך שהובא ליו"ר ועדת החוקה, היום יתקיים דיון על המגבלות הבאות: לאור הסיכון להדבקה במרחבים סגורים ובעת קיום תפילה במבנה, הוצע כי אדם לא יתפלל עם מתפלל אחר במבנה שאינו ביתם, וכי תפילה במקום פתוח לא תתקיים עם מספר אנשים שעולה על מה שמותר בהתאם לכללי ההתקהלות. תקנה נוספת תציע לקבוע עבירה פלילית על קיום תפילה בניגוד לכללים המוצעים, וכי העבירות הללו יאכפו על ידי שוטרים בלבד. 

בנוגע להפגנות, הוצע לשמור על מרחק של שני מטרים בין המפגינים, וכן להתיר לשוטרים לאכוף הפרה של חוקי ההתקהלויות, לרבות מתן קנסות. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח ישיבת הממשלה שהתרחשה הלילה: "ידידיי השרים, אני יודע שהשעה מאוחרת, אבל ביותר ממובן אחד אנחנו נמצאים ברגע האמת. הגל השני של הקורונה מכה בכל העולם, הוא מכה גם בנו. התחלואה בישראל עולה, מספר החולים הקשים עולה, לצערי גם מספר המתים. ביומיים האחרונים אנחנו שמענו מהמומחים שאם לא ננקוט צעדים מידיים וקשים אנחנו נגיע אל פי התהום". הוא הדגיש כי "כדי להציל את החיים של אזרחי ישראל נדרש מאיתנו עכשיו להטיל סגר מלא למשך שבועיים - מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחה תורה. אח"כ נמשיך בשבועיים נוספים של סגר, אני מקווה עם פחות הגבלות, אבל אני אומר מראש, זה תלוי בנתוני התחלואה".

לדבריו, ככל שהמצב יאפשר אנחנו נחזור בהקדם לתכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה. "המטרה היא להוריד את רמת התחלואה, והמטרה היא בפירוש להציל חיים רבים בישראל. הדבר הזה גם נדרש לטובת הכלכלה. מי שחושב שאנחנו יכולים לעבוד עם מגפה מתפרצת, עם תמותה ותחלואה עולה ושהדבר הזה לא ישפיע על הכלכלה - הוא טועה, ואם אנחנו צריכים לפעול ולעשות צעדים קשים, עדיף לעשות את זה בחגים עכשיו, כשהכלכלה נמצאת בהילוך נמוך יותר", ציין רה"מ, "שני הדברים החשובים ביותר, שהם מעבר להחלטות שאנחנו מקבלים, והם דורשים שיתוף פעולה מלא של כל אזרח ואזרח - שני הדברים הללו הם עטיית מסכות, ואני שמח לראות שבאולפנים עברו לעטיית מסכות, והדבר השני הוא מניעת התקהלויות".

בסיום דבריו אמר: "אנחנו אבל נדרשים לקבל החלטות ומנהיגות פירושה קבלת החלטות קשות, החלטות מתבקשות, החלטות מצילות חיים. אין לנו את הפריבילגיה לדעת שהיינו יכולים למנוע תמותה נוספת ולא עשינו זאת. זאת האחריות שלנו, כנציגי ציבור אנחנו חייבים לפעול עכשיו, ואני אומר לכם לפעול יחד, למען כל אזרחי ישראל ".

בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רח"ל (רשות החירום הלאומית) תכריע מיהם המפעלים החיוניים שיוכלו להמשיך ולעבוד. בתי הכנסת צפויים להיסגר, למעט ביום כיפור, בו יותרו להיפתח ולאפשר תפילה לקבוצות של עד 20 איש. גם הפגנות יוכלו להיערך בקפסולות של עד 20 בני אדם.

מספר שרים, בהם שר האוצר ישראל כ״ץ, התנגדו להחלטה. "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון תמך בעמדת שר האוצר, כמו גם הפרויקטור פרופ' רוני גמזו שהתנגד לסגר המהודק והציע לפעול לפי מתכונת של 50% פעילות במגזר הפרטי.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר לאחר ההחלטה על הסגר כי "הטיפול בנגיף הקורונה הוא בריאותי וכלכלי. אי אפשר לטפל רק בבעיה אחת, אחרת השני יקרוס. חייבים לטפל בהיבט הבריאותי והכלכלי יחד". פרץ הוסיף: "דרשתי שלא יחמירו מעבר למגבלות מרץ אפריל ומשלא נענו הצבעתי נגד. במרץ אפריל היה לנו משק חסון ושבע שהיה ניתן להעמיס עליו גזרות היום המשק רזה ורעב והגזרות יכולות למוטט אותו".

שר הכלכלה התייחס ליום שאחרי ההחלטה, ואמר: "עכשיו, משהוחלט על סגר מלא, אנו חייבים להחיל את המודל הגרמני- החל"ת הגמיש ולשמר לתקופת הסגר את הקשר עובד מעביד ולהשאיר בידי העובדים את הזכויות הסוציאליות, ולא להוציא עוד עשרות אלפי עובדים לחל"ת".

נתניהו לקראת ההחלטה בקבינט הקורונה

היועץ לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אמר: ״על פי המומחים - המצב חמור מאוד. אנחנו לקראת תקופה ארוכה והציבור צריך להיות ערוך לכך״. במוקד הדיון עמד עניין הגבלת ההתקהלויות בחוץ, ובפרט סוגיית ההפגנות והתפילות, כאשר חלק מחברי הקבינט התנגדו להגבלת זכות המחאה ואחרים איימו כי אם ייאסרו תפילות בחלל סגור בבתי הכנסת יש לאסור גם על הפגנות בשטח הפתוח.

אכיפה בימי הסגר בחגים (צילום: אבשלום ששוני)אכיפה בימי הסגר בחגים (צילום: אבשלום ששוני)