לקראת הדיון היום (שלישי) בקבינט הקורונה, התכנסה הבוקר ועדת הקורונה בכנסת, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון (הליכוד), לדון בהיערכות ליום שאחרי היציאה מהסגר. הוועדה התכנסה לאחר העימות שנרשם אמש בין ח"כ שאשא ביטון לרה"מ בנימין נתניהו. העימות התרחש לאחר שהטיל עליה נתניהו במרומז, אחריות לעליה בתחלואה. בתגובה, כתבה שאשא ביטון בחשבון הפייסבוק שלה: "אני מציעה לראש הממשלה להתעשת ולהפסיק לחפש אשמות". הדיון התנהל בנוכחות בכירי משרד הבריאות, ביניהם המשנה למנכ"ל, פרופ' איתמר גרוטו.

יו"ר וועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את דיון הוועדה: "לא רציני להטיל את האחריות על מה שקורה עכשיו על דיונים שהיו אצלנו לפני חודשיים. לא כאן צריך לשים את האצבע. הועדה התנהלה בצורה עניינית ותמשיך להתנהל בצורה עניינית. שאשא ביטון: "חשוב לי לומר גם כלפי הממשלה: כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שהתרגש עלינו. יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה. כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הדגיש את יעדי היציאה מהסגר: "כאשר כיום 12% מהנבדקים נמצאים חיוביים לקורונה, יעד היציאה מהסגר הוא 7% מאומתים מכלל הנדבקים, ובנוסף כאשר קצב ההדבקה ירד מתחת ל-1. לאחר הסגר – נחזור למודל הרמזור, אך הצעדים של אסטרטגיית היציאה יבוצעו אחת לשבועיים. אי אפשר להציג כרגע משהו קונקרטי, זה תלוי מה תהיה ההצלחה של הסגר".

עוד אמר פרופ' גרוטו כי "היציאה הכוללת מתייחסת לשלושה מרכיבים: הראשון הוא מרכיב הרמזור וכולל החזרה הדרגתית למודל הרמזור בצורה מדורגת, השני הוא מרכיב איתור וקטיעת שרשראות ההדבקה, כרגע אנחנו לא במצב מספיק טוב אבל מגייסים את פיקוד העורף והמרכיב השלישי הוא התעצמות בתי החולים ופתיחת מחלקות קורונה כדי לטפל בחולים ולהיערך למחלות של החורף".

הדיון בוועדת הקורונה (צילום: דוברות ח''כ יפעת שאשא-ביטון)הדיון בוועדת הקורונה (צילום: דוברות ח''כ יפעת שאשא-ביטון)

ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שאלה את פרופ' גרוטו לגבי המדיניות הצפויה של משרד הבריאות לגבי תפילות יום הכיפורים, וכן האם הסגר אף צפוי להתארך. בתגובה ענה לה כי הדבר תלוי בהערכת מצב נוספת, אך לא צפויה סגירה מלאה של בתי הכנסת. עוד הוסיף גרוטו: "יש אפשרות ללכת לצעדים אחרים אבל לצערי יש לחצים פוליטיים ולחצים של סקטורים מסוימים. היתרון של הרמזור הוא שמאפשר לפתוח בצורה מדורגת את כל האזורים".

כאשר נשאל פרופ' גרוטו על ידי ח"כ איילת שקד על האפשרות לקצר את ימי הבידוד, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ענה: "כל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד הצליחו להתמודד עם הקורונה כמו טייואן, יפן ודרום קוריאה. כל קיצור בידוד אפילו ביום יומייים שלושה יביאו לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".

הדיון בוועדה עסק רבות בנוגע לחיזוק מצבת כוח האדם במערכת הבריאות, נוכח הקשיים שמערים לכך משרד האוצר, לטענת חלק מחברי הוועדה. ח"כ שאשא ביטון אמרה לד"ר גולדברג, אחות ראשית ארצית וראשת מינהל הסיעוד: "אי אפשר לנהל שיח של מלחמה ובתוך המלחמה לדבר על פרוצדורות ומנגנונם ושבתי החולים יישבו ויחכו עד שיפעלו המנגנונים, זה דווקא בתי החולים בצפון וזו הייתה הזדמנות מעולה לצמצם את הפערים. כבר דיברנו על זה לפני שבוע וחצי- למה זה לא קורה?". יו"ר הוועדה תקפה את התנהלות האוצר על הקשיים שהוא מייצר, לדבריה, בגיוס כוח אדם חדש למערכת הבריאות: "יש להם רופאים להכשיר אבל לא נותנים להם את הכסף. זה מעוות! 375 בלבד תקנים אוישו מתוך 600. אני מבקשת שבנתונים שיוגשו לנו מחר יהיה ממש פילוח של כל הרופאים שנקלטו, באיזה בית חולים הם נקלטו ואז נעשה סדר. 
אני מבקשת, תשחררו כבר את האפשרות לקלוט את הרופאים כל זמן שעובר זה פשוט מחדל!"

יו"ר הוועדה אמרה לאחר הדיון על תוספת התקנים למערכת הבריאות, תוך דין ודברים עם נציגי משרד האוצר: "אני מוכרחה לומר לכם, אני יושבת כאן והלב שלי בוכה. אנחנו לקחנו מדינה שלמה וסגרנו אותה על מה אנחנו מדברים פה? על מספר רופאים שאנחנו מבקשים שיקלטו כבר הרבה זמן ולא קולטים, כוננויות שבתי החולים לא מקבלים- אנחנו כמדינה לא עושים את הדברים הבסיסיים אבל אנשים יושבים בבית. בשבוע הבא אני רוצה שתבואו לכאן ותספרו לי שטיפלתם ולא שאתם תטפלו בעתיד- לא יכול להיות שמשרד הבריאות מוציא מסמך שמעבירים חולים מהצפון למרכז והיה שם משפט "מוצו כל האפשרויות להרחבת התפיסה", איזה אפשרויות מוצו? מה החסירו בצפון? אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות לכל השאלות הללו".

עוד אמרה ח"כ שאשא ביטון כי "ברור לי לחלוטין גם בלי שאמרתם שככל שזה היה תלוי במערכת הבריאות ומשרד הבריאות בתי החולים היו מקבלים תגבור בכל. אני רוצה שתעלו כאן קשיים או מחסומים כלשהם- תגידו לנו כאן כדי שנוכל לעזור לכם להילחם על זה. זה לא יכול להיות שאנחנו בגל השני ואנחנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים ונשאלת השאלה איפה היינו בכל הסיפור הזה". יו"ר הוועדה הבהירה למשתתפי הוועדה: "אל תנסו להסביר לנו עכשיו למה אי אפשר אלא תגידו מה צריך כדי שנוכל לעזור לכם להתמודד ולהשיג מה שצריך".

ח"כ שאשא ביטון דיברה על סוגיית הבדיקות, והתייחסה לביקורת כי הבדיקות רגישות במיוחד: "אתם הולכים לטפל בנושא של רגישות הבדיקות? אנחנו מקבלים הרבה פניות של רגישות הבדיקות שאנשים מקבלים חיובי גבולי ויום לאחר מכן שלילי- זה משפיע על המשק ונוצר אפקט דומינו. השאלה האם משרד הבריאות מתכוון לטפל בזה בשלושה שבועות האלו וליישר קו עם שאר העולם".

פרופ' גרוטו השיב לה ואמר כי הבדיקות לא רגישות מדי. לדבריו אין סטנדרט עולמי על רמת הבדיקות וכל מדינה בוחרת לעצמה את הסטנדרט: "אם התוצאה חיובית זה אומר שהאדם נשא קורונה וכמובן שאנשים אסיפטומטיים מדבקים קצת פחות. החיובי גבולי יכול להיות בשני מצבים, בשלב העלייה שהוא השלב האקטיבי ביותר במחלה וחלק מהמקרים זה בסוף המחלה כשמתחילה ירידה. השאלה היא אם אנחנו מתכוונים ליישר קו עם העולם ולטפל ברגישות של הדיקות והסטנרנט כי בסוף אנשים שיוצאים חיוביים בישראל יוצאים שליליים במקומות אחרים. אני חושב שבמצב שאנחנו נמצאים בו אסור לנו לפספס אפילו את החיובים הגבוליים ואסור לנו לפספס אותם. אין סטנדרט בינלאומי בעולם- כל מדינה קובעת את הסטנדרט לעצמה".

יו"ר הוועדה המשיכה: "המטרה בהדברת המגפה היא בחיזוק משמעותי של מערכת הבריאות, ציוד, כוח אדם, תקנים ועוד. אין טעם לצאת מהסגר – לאותו מקום בו היינו בכניסה. הובטחו סכומים ניכרים למערכת – ואנחנו נוודא שהם אכן הועברו, למי ומה נעשה בהם. כמה מיטות חדשות נוספו למערכת הבריאות לטובת טיפול בחולי קורונה וכמה פעילות בפועל במחלקות השונות, מה מספר תקני כוח האדם שנוספו למערכת וכמה רופאים ואחיות נקלטו עד כה. יש למסור את הנתונים בחלוקה עפ"י בתי החולים השונים. מהם הנתונים לגבי כל בית חולים עד כה, מה הצפי לתגבור המערכות בהמשך, ומה החוסר הקיים בפועל. הביטוי צבא העם מקבל היום משנה תוקף. יוצא שכל העם הם חיילים במאבק בקורונה. אנו צריכים את ההתגיסות של כולם לשמירה על הנחיות, ריחוק חברתי, מסיכות. אנו מבקשים ממשרד הבריאות לדווח כמה מחלקות פנימיות הוסבו למחלקות קורונה ומה מספר המיטות החדשות שנוספו במערכת לחולי קורונה.".

הדו"ח שהגיש משרד הבריאות לוועדת הקורונה by maariv on Scribd

עוד אמרה שאשא ביטון: "כן, הוועדה שמעה בישיבתה בשבוע שעבר כי בתי חולים מבקשים להגדיל את מספר הכוננויות של העובדים כדי לתת מענה לטיפול בקורונה וכי בקשתם זאת לא אושרה. גם לכך נבקש התייחסות המשרד. מחלקות קורונה – כמה קיימות היום, כמה כוח אדם קיים במחלקות אלה, מהן התשתיות הקיימות, מה הצפי לתגבור המחלקות בהמשך, ומה החוסר הקיים בפועל. יש למסור את הנתונים בחלוקה עפ"י בתי החולים השונים".

לסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה: "הציבור הוא בסוף זה שיעזור לנו בעיקר למנוע את ההתפשטות ואולי להתמודד עם הסיפור הזה בצורה מיטבית, אז אני קוראת שוב לציבור לשמור על ההנחיות וקוראת למערכת האכיפה להתמקד בהתקהלויות. בואו ננסה לגייס את הציבור דרך ההיגיון ושכל אחד ירגיש את האחריות כלפי עצמו והסביבה שלו. אנו מבקשים ממשרד הבריאות את כל הנתונים שביקשנו באותה רמת פירוט עד מחר בבוקר. אני רוצה להוסיף לשאלות את נושא מכסות החולים בקורונה במחלקות הקורונה בבתי החולים השונים וכן תפוסה בכל בתי החולים. אני מבקשת ממשרד האוצר לקבל התייחסות לכך שמשחררים את החסם של קליטת רופאים במנה השנייה".

דיון הוועדה, אשר על פי רוב ההתנגדה לאפשרות של סגר, יתרחש על רקע השיחות והשמועות להחרפת הצעדים בימים הקרובים. מוקדם יותר הבוקר אמר שר המשפטים אבי ניסנקורן בכאן ב' כי "אין ברירה אלא להחמיר את ההגבלות ואני מעריך שזה יקרה מיד לאחר יום הכיפורים". סגן שר הבריאות יואב קיש אמר הבוקר כי "הסגר הוא הדרך היחידה לאכוף את הנחיות עטיית המסכה, שמירה המרחק ומניעת ההתקהלויות".

אתמול אושרה בישיבת הממשלה תוכניתו הכלכלית של שר האוצר ישראל כ"ץ לסיוע למשק בימי הסגר. בין השאר עוסקת התוכנית במתן הקלות נוספות לבעלי עסקים, לרבות הקלות בתשלומי ארנונה והקלת הקריטריונים לזכאות לקצבאות ומענקים מסוגים שונים. עוד אושר קיצוץ רוחבי בגובה של 10% בשכר הח"כים, השרים, השופטים ובכירים נוספים במגזר הציבורי. בקרוב צפוי שר האוצר להביא לאישור הממשלה קיצוץ רוחבי נוסף בשכר עובדי המגזר הציבורי.