שינוי בסטטוס קוו: אזרבייג'ן שוקלת בעת האחרונה את יחסיה האסטרטגיים עם מספר מדינות, בעקבות מספר עימותים שאירעו בין המדינה לבין כוחות מארמניה בתחילת השבוע. האירועים הפרטניים הללו הפכו לחלק מקונפליקט רחב יותר, שעשוי לגרום גם לרוסיה וגם לטורקיה להתערב בנושא בשל האינטרסים המדיניים שלהן, וכן בשל ההשלכות הנרחבות של הסכסוך המדובר על האזור כולו. מגורם מקורב ויודע דבר נמסר כי למצב הנוכחי והרגיש יש השלכות גם על יחסיה של אזרבייג'ן עם ישראל.

האירועים האחרונים החלו כשאזרבייג'ן טענה כי כוחותיה הותקפו על ידי כוחות ארמניים, מה שהוביל למתקפה מצדם במטרה להשיג מחדש שליטה על שטחים באזור. הרקע למקרה הוא חלק מסוגיה נרחבת יותר, שנמשכת מספר שנים, ותלויה בעיקר בחוסר ההסכמה של אזרבייג'ן להישמע לדרישות בינלאומיות בנוגע לשליטתה על שטחים באזור. 

כזכור, אתמול ארמניה הודיעה על אזור הגבול עם אזרבייג'ן כאזור מלחמה. כמו כן, הודיעה המדינה כי תעביר לאזור כוחות צבאיים נוספים. הדברים מגיעים על רקע חילופי מהלומות שהתרחשו משעות הבוקר באזור השנוי במחלוקת נגורנ- קרבאח. על פי דיווחים שונים, לפחות 16 לוחמים ארמנים נהרגו בקרבות.

רג'פ טייפ ארדואן - הביע תמיכה מוחלטת (צילום: רויטרס)רג'פ טייפ ארדואן - הביע תמיכה מוחלטת (צילום: רויטרס)

טורקיה הביעה תמיכה מוחלטת בדרישותיה של אזרבייג'ן לשטחים, וטענה כי ארמניה שלחה טרוריסטים לשטחי המדינה. מבחינת אזרבייג'ן, המצב הנוכחי הוא בבחינת איום על הסטטוס- קוו האזורי, הנוגע באופן ספציפי לשבעה אזורים שנמצאים בלב הסכסוך. באזורים אלו מוצבים נכון לרגע זה כוחות ארמניים, איתם נרשמו מספר התנגשויות ועימותים שנמשכו משנת 2016. 

מעורבותן של ארה"ב, צרפת, רוסיה, ומדינות אחרות לא הצליחה להשפיע לטובה על המצב המעורער באזור. על פי דיווחים, בשנת 2010, נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה מסר לממשל בבאקו כי בכוונתו להתייחס לסכסוך עם הצד הארמני כסוגיה בעלת משמעות עליונה, אך דבר לא יצא לפועל מההבטחות הללו. 

ברק אובמה (צילום: רויטרס)ברק אובמה (צילום: רויטרס)

בד בבד, ארמניה, מדינה ענייה שמסתמכת על תמיכה רוסית, תלויה במידה רבה בשאיפותיה של המעצמה ביחס לאזור כולו. צד מדיני משמעותי נוסף בסכסוך היא טורקיה, שמפעילה לחצים כבדים על אזרבייג'ן מאז תקרית המרמרה, בה דרשו מהמדינה להביע תמיכה פומבית בצד הטורקי, אך הם מצדם בחרו שלא לעשות כך. 

כאמור, הסכסוך האזורי כולו העלה הילוך בשנת 2016. נשיא אזרבייג'ן, איהאם אליאב, האשים את הצד הארמני בירי על אזרחים, וטען כי מדובר בפרובוקציות: "אש האויב גרמה לקורבנות רבים, אזרחים שלנו וכן אנשים העובדים בשירות המדינה". התבטאויותיו לאורך השנים העידו על התהוות של מלחמה איטית, מה שמניב תועלת לאינטרסים האזוריים של טורקיה ורוסיה, כל אחת מצידה. 

ההשתלטות על ספינת המרמרה, מאי 2010 (צילום: רויטרס)ההשתלטות על ספינת המרמרה, מאי 2010 (צילום: רויטרס)
כ

המצב המורכב והחשיבה האסטרטגית מחודשת מצד אזרבייג'ן, צפויות להשפיע כאמור גם היחסים עם ישראל. ישראל רואה חשיבות ביחסיה עם באקו, מבחינה אסטרטגית וכן מבחינת סוגיות הקשורות לשוק האנרגיה. כמו כן, יש למדינה חשיבות מבחינת היחסים עם איראן. גורמים מקורבים טענו כי "אזרבייג'ן משתמשת בטכנולוגיות צבאיות ישראליות, ויש להן יחסים חמים סביב הנושא הזה". 

עוד הוסיפו אותם הגורמים כי "במשך שני עשורים, מערכת היחסים בין המדינות התפתחה. ישראל הייתה בין המדינות הראשונות להכיר בריבונותה של אזרבייג'ן, והקשר בין המדינות הדוק מאד. אחת הסיבות לכך היא היחסים הידידותיים של בין הממשל ליהודים שגרים במדינה".