יש טכני, פורמלי, שזה יבש וחסר נשמה ויש מהותי וזה הדבר האמיתי. בסוף המשמעות היא להתנתק מהחוק, מהמשפט, ומהמחוקק, ולהפקיד את כל הסמכות אצל משפטן שהוא מחליט מהותית מה נכון ומה לא. זהו סיכול ממוקד לעיקרון הוודאות המשפטית שזהו עיקרון יסוד בל שיטת משפט מערבית מתוקנת.
אדם צריך לדעת לפני האם שהוא עושה מעשה זו עבירה פלילית או לא עבירה פלילית. אתם רוצים לפתוח סוגריים? זו אחת הבעיות הכי קשות בהפרת האמון הנזילה הזו שלאף אחד לא ברור מהי ומה היא כוללת בתוכה, ואיזה מעשה שאדם עושה נחשב הפרת אמונים או לא נחשב הפרת אמונים, מי קובע מה תהיה הפרת האמון?".
זה כל כך הזוי ואני רוצה לתת לך הבדל אחד גדול שכן אתה דיברת על עניין שיקול הדעת וזה בדיוק ההבדל. כשאתה מדבר על נבחר ציבור - שר או חבר כנסת. אני מה שמעניין אותי זה לא שיקול הדעת שלו. מי שיקבע אם שיקול הדעת שלו וההחלטות שלו נכונות או לא זה הציבור כי הוא זה שבחר בו. ככה זה בדמוקרטיה. הפקיד לא נבחר, ומה שנותן את התוקף להחלטות שלו זו הנכונות של ההחלטה. לכן, לא מעניין אותי שיקול הדעת של ראש הממשלה, ואני אומר את זה בצורה קיצונית, אבל אצל מנדלבליט אם אין לו שיקול דעת הוא צריך ללכת הביתה ולא היום, אתמול".
התרעות פיקוד העורף