ציבור שלם מרגיש שהערכים שלו לא נמצאים על כף המאזניים בכלל במסגרת האיזון. אני מבין שבסוף ערכים מתנגשים והנה אנחנו מקריבים הרבה מאוד מהערכים הדתיים שלנו אל מול הצורך לשמור על החיים, אבל כשציבור שלם מרגיש שעולם העריכם שלא לא נספר, לא סופרים אותו. ליצמן מרגיש שמבחינה מקצועית בריאותית היה נכון את הסגר לעשות באוגוסט, אבל לא יעשו את זה כי את החופשה של החילוניים לא ידפקו, אבל את החגים של הדתיים ידפקו בלי בעיה בכלל; וזה לא משנה אם זה אמיתי או לא זה מה שהוא מרגיש, לא תיווכו לו את זה אחרת. אני לא אומר שזה אמיתי. זה קורע אותי מבפנים, הסיפור הזה מורכב.
האם התחושה היא שברמה הערכית מבינים את הערכים האלה ואת הקריטיות שלהם ונותנים להם את המשקל הראוי, ואח"כ מקצועית נטו עושים את ההבחנה? אני לא בטוח שיש הבדל בין מסביבות הדבקה המוניות בבלפור, שיש עשרת אלפים איש בבלפור שרוקדים וצועקים במקום פתוח, אל מול 20 בבית כנסת הגדול בירושלים, אולם ענק שיכול להיות 10 מטר בין אחד לשני. אף אחד לא אמר שבבתי כנסת יש הבחנה בין גודל בתי הכנסת, לא עשו את זה בסגר הזה. אני לא מצדיק, אני רק רוצה שנבין, ואני אומר שאם אנחנו כמנהיגים לא נבין ולא ניתן תחושה שיש הבנה והתחשבות ונתעלם אז אין לנו שפה משותפת".
החוק במדינת ישראל קובע שכל הצעת אי אמון חייבת להציב אלטרנטיבה, כל הצעת אי אמון כבר הרבה שנים. אתמול חברי מרצ הצביעו בעד האי אמון של ימינה ובאי אמון של ימינה בנט הוא רה"מ מה ניצן לא רוצה להיות רה"מ? סמוטריץ' אתמול הצביע בעד אי אמון של מרצ שם ניצן הורוביץ הוא רה"מ - אני רוצה אותו רה"מ? מפלגות אופוזיציה מצביעות בעד אי אמון כי אין להן אמון בממשלה".
התרעות פיקוד העורף