משבר הקורונה, שלווה בתקופות סגר ובהנחיות ריחוק חברתי, הקשה מאוד על חיפוש זוגיות. אלא שיש מי שהצליחו למצוא אותה, במפתיע, דווקא בין השלטים והדגלים, בצל הקריאות ותרועות הזמבורה של ההמון בהפגנות.

ההפגנות בבלפור, קרדיט: דוברות המשטרה

אלינה ביקבולטוב וסשה ירמקוב, למשל, הכירו בהפגנות בבלפור בירושלים ביולי האחרון, ומאז הם מטפחים מערכת יחסים זוגית. "ב־23 ביולי שמעתי שמתארגן מאהל מחאה והחלטתי ללכת לשם", מספר ירמקוב, בן 27, מפעילי המחאה הבולטים בבלפור. "באותו הערב היה 'ליל המכת"זיות'. נפצעתי מזרנוקי המים, ובתוך כל ההמולה אבד לי התיק. שבוע לאחר מכן חזרתי לשם כדי לחפש את חפציי, ובאותו היום גם אלינה הגיעה לשם".

באותו היום, ביקבולטוב, 32, צורפה לקבוצה של פעילים במאהל המחאה. "אחד הפעילים כתב שהם צריכים עזרה במאהל, ומכיוון שאני גרה קרוב החלטתי לבוא", היא מספרת. "הלכתי להפגנה בבלפור, ולאחר מכן עברתי לגן העצמאות הסמוך. סשה ישב במאהל המחאה וצפה בטלפון בלייב של אורלי בר־לב, שהתרחש כמה מטרים ממנו, בבלפור. פניתי אליו ושאלתי אותו אם הוא צופה בלייב של ההפגנה, סשה ענה שכן, וכך יצא שצפינו יחד בלייב, דיברנו אל תוך הלילה. מפה לשם ישבנו שלוש שעות ודיברנו על ההפגנות והחיים בכלל. זאת הייתה ההיכרות הראשונית שלנו, ומאז אנחנו ביחד".

בדיעבד גילו השניים שדרכיהם כבר הצטלבו בעבר. "במקצועי אני מורה לאנגלית", מספר ירמקוב. "בפעם הראשונה שאלינה באה אליי, היא ראתה את ספר האנגלית שאני מלמד איתו כבר שנים והופתעה מאוד. היא פתחה את הספר באחד העמודים והראתה לי תמונה של נערה צעירה ואמרה: 'זאת אני, כשהייתי בת 15 היוצרים של החוברת הזו באו לבית הספר שלי וביקשו לצלם אותנו. התלהבתי מאוד והצטלמתי'. הייתי בהלם. זה הרגיש שגם אם לא הייתי מגיע למאהל, הייתי פוגש אותה בדרך אחרת בחיי, כאילו נועדנו".

וזה לא ה"מפגש" היחיד: "בבחירות המקומיות בירושלים ב־2018 אלינה הייתה פעילה בתנועת 'התעוררות' בירושלים, ותמונה שלה הופיעה בפלייר שלהם", מספר סשה. "כשראיתי את הפלייר, אמרתי לחבר: 'היא נראית חמודה הבחורה הזאת'. בדיעבד נזכרתי בזה". "ההרגשה הייתה שהחיבור בינינו הוא משמיים", מוסיפה ביקבולטוב.

סשה ואלינה בהפגנה (צילום: אורן זיו)סשה ואלינה בהפגנה (צילום: אורן זיו)

שיחה בין תופים

לדברי השניים, ההיכרות בגל ההפגנות הנוכחי אינה ייחודית רק להם. "אני מכיר לפחות עוד עשרה זוגות שהכירו בהפגנות בבלפור", אומר ירמקוב. "יש לנו כמה זוגות חברים שהכירו שם ויוצאים כבר כמה שבועות. זה קורה המון, ומאוד הגיוני. אנחנו מתחברים לאנשים שיש לנו כאב משותף איתם. לצערי, יש צעירים שמגיעים לכאן כדי לחפש בחור או בחורה שימשיכו איתם את הערב. הם באים לפה במטרה כזאת, וזה מצער מאוד. אני באתי להפגין ולמחות, לא ציפיתי למצוא פה אהבה, והנה, היקום נתן לנו מתנה".

"נכון שזה גם אחלה מקום לבידור, יש פה מדיטציות, מוזיקה וריקודים", אומרת ביקבולטוב. "אבל אני מאמינה שהרוב מגיע לפה במטרה להפגין ולזעוק זעקה".

איך אתם מסבירים את החיבור שנוצר בין מפגינים?
ירמקוב: "אנחנו מחפשים בן זוג שנוכל להזדהות איתו, וכיום בהפגנות כל אחד יכול למצוא בן אדם להזדהות איתו. יש בהפגנות ליכודניקים מאוכזבים, דתיים, שמאלנים ואפילו ברסלבים. מגיעים להפגנות מכל הקשת הפוליטית, אין פה כאב אחד".

"זה לא שהתאהבנו בגלל הדעה הפוליטית המשותפת שלנו, התחברנו כי שנינו אקטיביסטים עם מטרה אחת", אומרת ביקבולטוב, "אנשים אולי חושבים שהמחאה היא שלילית ומלאה בייאוש, אבל יש בה דווקא הרבה אור ושמחה. יש בה אנשים שאוהבים את המדינה ורוצים להתחבר, ואולי דווקא בגלל זה, בתוך כל הכאב והזעם, אפשר למצוא אהבה טובה ובריאה".

גם יובל (שם בדוי), בת 18 מאזור הצפון, ניהלה קשר רומנטי קצר עם בחור שפגשה בהפגנה בבלפור. "בהפגנה הראשונה שהייתי בה התיישבתי על החומה ברחוב בלפור", היא מספרת. "לידי עמד מישהו שתופף, ומאחוריו ישב בחור שנראה חמוד. הוא חייך אליי והתחלנו לדבר, עד כמה שהיה אפשר, כשיש בינינו רעש תופים, ומסביב כולם צועקים. הוא ביקש את המספר שלי. בשבוע שלאחר מכן התכתבנו בהודעות, ובסוף נפגשנו בים באחד הלילות. היה ממש כיף, וזה אישר את התיאוריה שלי שלהפגנה מגיעים אחלה של בחורים. אחרי זה הקשר נפסק, אבל אני ממש לא מצטערת שזה קרה".

מעיין (שם בדוי), סטודנטית ירושלמית בת 22, מספרת שחיזורים והצעות לדייטים בבלפור הם דבר שכיח למדי. ״זה קורה שם תמיד", היא אומרת. "זוהי אחת התוצאות של זה שיש שם הרבה צעירים, וגם עכשיו אין מסיבות ואין לאן לצאת, אז זה המקום שצעירים מכירים בו. גם חבר שלומד איתי הכיר מישהי בהפגנות ויצא איתה לדייט. באחת ההפגנות מישהו התחיל עם מישהי לידי באמצע ההפגנה, וזה היה ממש חמוד. למרות שלפעמים זה יכול להיות הזוי: ניגש אלייך מישהו עם דגל ענק ומסיכה, כך שבקושי רואים לו את הפנים, ומנסה להתחיל איתך. זה מוזר".

גם מעיין עצמה מקווה שהיכרות שחוותה בהפגנה תוביל לקשר רומנטי. "בהפגנה האחרונה שבה הייתי עמדתי ליד הרמזור לכיוון רחוב אגרון, מחוץ להמולה הגדולה", היא מספרת. "השעה הייתה כבר מאוחרת, ופתאום ניגש אליי בחור ושאל אם יש לי אש. עניתי שלא ובכלל לא הסתכלתי עליו, והוא הלך. אחרי כמה דקות הוא חזר ואמר: 'נראה לי שבא לי להכיר אותך'. הייתי מובכת מאוד, אבל הסכמתי. הוא אמר שהשלט שלי, שהיה כתוב עליו 'רק אהבה', מאוד יפה, ואז עמדנו כמה דקות ודיברנו. הוא סיפר לי על עצמו, והייתה שיחה כיפית. בשלב מסוים הוא היה צריך ללכת וביקש את המספר שלי. הסכמתי, ואני מחכה להודעה ממנו. אולי יצא מזה משהו בעתיד".

הפגנה נגד נתניהו בבלפור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)הפגנה נגד נתניהו בבלפור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"לא פסטיבל רווקים"

דנה (שם בדוי), 27, תושבת תל אביב ומפגינה ותיקה בבלפור, פגשה בהפגנה את יואב, שעמו היא יוצאת זה חודש וחצי. "הכרתי את יואב קצת מלפני בתל אביב, אבל החיבור העמוק בינינו נוצר בהפגנות בבלפור", היא מספרת. "הוא מאוד חזק שם, פעיל ואקטיביסט חברתי כבר כמעט עשור. זה ששנינו פעילים חברתיים חיבר בינינו מאוד. מאוד קל לייצר חיבור מהיר וכן עם אדם בצל מטרה משותפת. התחברנו גם בגלל השיח סביב המחאה והארגונים לקראתה. אתה מאוד עצמך ברגעים האלו ובאמת מביא את עצמך לידי ביטוי. אני גם לא מרגישה שאני יכולה להיות עם מישהו שהוא לא כמוני בהשקפת העולם, צריך שיהיה לנו אותו חיבור בהסתכלות, בזעקות ובגישה לחיים. היום אני גם מאוד פעילה בהפגנות נגד אלימות כלפי נשים, ויואב מאוד מבין את המאבק שלי".

עם זאת, היא מדגישה שלא מדובר ב"אתר היכרויות חדש". "כל הצעירים בארגוני המחאה הם בעלי אג'נדה משותפת, רבים מהם מובטלים, כך שרוב העיסוק שלהם הוא המחאה", היא מדגישה. "כל עוד יהיו צעירים וצעירות יחד זה קורה ויקרה תמיד כי זה בטבע שלנו, אבל לא בגלל זה אנחנו מגיעים לבלפור. זה לא פסטיבל רווקים, אני לא באה לחגוג, אני באה לעשות שינוי".