ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אמש (שישי) טלפונית עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, יו"ר מועצת הריבונות הזמנית של סודאן בורהאן וראש הממשלה עבדאללה חמדוק. בתום השיחה הסכימו הארבעה על תחילת תהליך נורמליזציה בין ישראל לסודאן והכריזו על כך בהצהרה משותפת.
הדבר מהווה תפנית ביחסיה של ישראל עם סודאן, יחסים אשר לאורך רוב שנות קיומה של המדינה היו רעים. כבר במלחמת העצמאות תגברה סודאן את כוחות הצבא של המדינות ערב - ירדן, מצרים וסוריה. במהלך שנות החמישים והשישים סייעו קציני צה"ל ואנשי מוסד באימון הכוחות הבדלנים בדרום סודאן.
גם במלחמת ששת הימים השתתפה סודאן בלחימה לצד מדינות ערב, ולאחר סיום המלחמה, באוגוסט 1967, נערכה ועידת חרטום, בה גובשה מדיניות "שלושת הלאווים" של מדינות ערב: לא להכרה בישראל, לא למשא ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל.
עם זאת, לאחר מלחמת יום הכיפורים חלה התחממות מסוימת ביחסים. ב-1982 ביקר שר הביטחון, אריאל שרון, בסודאן, ובהמשך שנות השמונים סייעה סודאן במבצע העלאת יהודי אתיופיה לישראל.
כאשר עלה לשלטון בסודאן הרודן עומר אל-בשיר, שוב התקררו היחסים, כאשר יוחסו לישראל מספר תקיפות בסודאן לאורך השנים, כאשר דווח כי המדינה האפריקאית סייעה לחמאס בהעברת משלוחי נשק מאיראן.
בשנות שלטונו האחרונות, ניתק אל-בשיר את קשריו עם איראן והתרחק מהרשות הפלסטינית, אך רק לאחר הדחתו של אל-בשיר מהשלטון, באפריל 2019, בשלו התנאים להסכם הנורמליזציה, כאשר במהלך 2020 הותר למטוס אל על לעבור מעל שטח סודאן.