הפרשנית לענייני ערבים, שמרית מאיר, התראיינה הבוקר (שני) לתוכנית של בן כספית וינון מגל ב-103FM ודיברה על השיחות בין השכנה מצפון לישראל: "מה שרואים זה הכרה דה-פאקטו של לבנון בישראל". בנוסף, מאיר הסבירה מה הוא הלך הרוח במדינות הערביות לגבי ישראל: "הסיפור הכי מעניין הוא השקט. לכן הוא נראה לנו מובן מאליו כי את השקט לא שומעים אבל הוא מהדהד".

ינון: אתמול צייצת על קלודין, הבת של הנשיא.
"קשור למשא ומתן שהתחדש כבר השבוע, זה סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון. אם שואלים את הלבנונים לפחות רשמית, הם רוצים ללכת לעסקת חבילה שכוללת את הגבול היבשתי. הדברים של הבת של הנשיא, הרשות למעמד האישה בלבנון זה לא הדבר שרלוונטי, היא הבת של הנשיא. אביה הוא בן הברית של חיזבאללה, למרות שהוא נוצרי. זאת לא הפעם הראשונה שהיא אומרת את זה בשבועות האחרונים, היא מנסה להכניס את הדבר הזה לתוך השיח הלבנוני מתוך המיינסטרים. עצם העובדה שהמשא ומתן מתאפשר עכשיו זה בגלל המצב הקשה בלבנון והניסיון שלהם לחפש כל אפיק להכנסת מטבע זר למדינה. היו ניסיונות כאלו לאורך השנים, מה השתנה? חיזבאללה נתן אור ירוק, והתמונות של הישראלים והלבנונים יושבים עם האמריקאים, למרות שניסו לעשות הצגת קשיחות לאומית אף אחד בלבנון לא קונה את ההצגה הזאת, מה שרואים זה הכרה דה-פאקטו של לבנון בישראל. היא מהדהדת את זה, והיא לא היחידה, שבעצם אין סכסוך אידיאולוגי עם ישראל, אלא סכסוך על דברים ספציפיים, עניין הגבול, הגבול הימי".

נתניהו מתייחס להסכם עם סודאן. צילום: לע"מ

בן: את מתעלמת מנסראללה, יש לו סכסוך אידיאולוגי.
"נסראללה הסיבה שבגללה הוא מחזיק בנשק היא אידיאולוגית עמוקה בגלל שהוא פרוקסי-איראני ובגלל שככה הוא תופס את מקומו, אבל הסיבה שהוא מתרץ את העובדה שהוא מכניס בנשק היא פטריוטית לבנונית. לנו יש סכסוך גבול עם ישראל, ולכן אנחנו צריכים להגן על הגבול אחרת נהיה חשופים למתקפה ישראלית".

חברי המשלחת הישראלית  (צילום: משרד האנרגיה)חברי המשלחת הישראלית (צילום: משרד האנרגיה)

ינון: מה הסכסוך שם, זה פתיר? יש מצב שאם פותרים את הסכסוך בגבולות יהיה לנו הסכם שלום עם ירדן?
"היא הזכירה עוד דבר אחד וזה הפיל בחדר וזה סוגיית הפליטים הפלסטיניים. למה היא הזכירה? כדי להגיד שיש משהו שתקוע בתוך ההוויה הלבנונית, פליטים פלסטינים חסרי אזרחות וצריך למצוא להם הגדרה חוקית שתאפשר להם להתקיים ולעבוד בכבוד, לפתור את העניין עם פורמולה. כל השיח מאותת שאנחנו במצב עד כדי כך קשה שאנחנו חייבים לחשוב על לבנון קודם כל והאינטרסים המיידים שלה – להסיר את הגבול לחפש נפט וגז ואולי לראות מפה שביב אור, לנרמל את היחסים ולצאת מהסנקציות האמריקניות ולשקם את הכלכלה".

בן: האם מתישהו כל העוצמות האלה יכניעו את נסראללה.
"אין דבר כזה נסראללה מתנתק מאיראן אלא אם היא קורסת שקצת קשה לדמיין את זה. אפילו אם תהיה הסדרה צנועה של הגבול הימי, יתחילו להתנהל פה אינטרסים כלכליים בקנה מידה גדול ברור שזה דבר מנרמל ומעכב הסלמות ושם עוד כל מיני שיקולים על נסראללה. מן הצד השני, יש כאלה שיאמרו – למה אתם רוצים עסקים עם לבנון? הרי אין דבר כזה לבנון, ממשלת לבנון נשלטת במידה רבה על ידי נסראללה וחיזבאללה למה אחרי מאמץ כל כך עצום לבודד אותם להקשות עליהם למה לזרוק להם גלגל הצלה? זו דילמה מעניינת".

ינון: אולי בגלל זה אנחנו מתרכזים בגבול הימי.
"אנחנו בוודאי לא במקום של לבנון ושל סודן שהייתה צריכה, ראיתם ש50 מיליון דולר שהעברנו לזה היו בקמח. אבל גם ישראל בצב הנוכחי אחרי הפזרנות הגדולה מהקורונה צריכה כל אופק בתחום המשאבים, הגז והנפט שאפשר לחשוב עליו".

בן: מעניין אם יהיה דיל עם לבנון מה הסחורה הראשונה שהם צריכים.
"הדיון הוא מי יקבל את החלקים היותר אטרקטיביים בים אבל מבחינת סחורה, הם צריכים כל מה שיאפשר להם לבנות מחדש את ביירות בראש ובראשונה את הנמל. העיר הרוסה, העיר הרוסה ואנשים הרוסים"

בן: עיר שהייתה פריז של המזרח התיכון; ינון: מה את אומרת על הימים ההיסטוריים שאנחנו חווים?
"אני אוהבת את הימים ההיסטוריים שאנחנו חווים בין ישראל לערבים, ראיתי את זה מגיע במשך הרבה שנים. זה לא תהליך שנבנה ביום אחד, לא דיפלומטית, לא חשאית ולא בשיח. הדבר הכי חשוב להגיד בהקשר זה, זה בכמה שקט זה עובר במרחב האזורי, ברחוב הערבי. זה הדבר המדהים, הקלות בה זה עובר, זה הסיפור הגדול. סודן זה מקרה אחר, אבל במרחב הערבי הקרוב זה עובר כמעט בהרמת כתפיים אדישה. לדעתי זה הסיפור הכי מעניין, השקט. לכן הוא נראה לנו מובן מאליו כי את השקט לא שומעים אבל הוא מהדהד. הוא לא התחיל היום, השינוי בדעת הקהל שעבר ממאה אחוז שנאה, לשינוי של אדישות וקבלה, זה הסיפור של השינוי העמוק של העשור האחרון".