למרות כל אלה, מתעלם שר האוצר מחוות דעת של משפטני האוצר וממתין כעת לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אבל הוא חייב להפנים כי מינוי חשכ”ל באקלים הפוליטי הנוכחי אינו עומד בפני עצמו. המינוי הוא חלק ממארג מינויים מקיף יותר הקשור לכחול לבן. אם הוא כל כך חרד למינוי חשכ”ל קבוע, אזי יתכבד וישכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר מינוי מנכ”ל קבוע למשרד המשפטים ולאשר מינוי סדרת בעלי תפקיד בכירים במשרד התקשורת, שתקועים כבר שנתיים.
בנוסף, חייב כ"ץ לשכנע עכשיו את ראש הממשלה נתניהו להביא לאישור מיידי את תקציב 2021 (כמתחייב מההסכם הקואליציוני), ואם הוא יתאמץ במיוחד אפשר לעשות את זה עד סוף השנה. כל דחייה נוספת מוכיחה כי כ"ץ פועל על פי אילוציו המשפטיים הפרטיים של ראש הממשלה. לאור כל אלה, סביר מאוד שכלכלני חברת הדירוג הבינלאומית S&P יחליטו בסוף השבוע הבא (14 בנובמבר) להעניש את כלכלת ישראל ולהוריד את דירוג האשראי. מי שאשמים בכך יהיו ראש הממשלה ושר האוצר, שלא אישרו עד היום תקציב; שר האוצר, שהבריח את כל בעלי התפקידים הבכירים מהאוצר; ושרי הליכוד, שבאופן תמוה מעניקים גיבוי בשתיקה לכל אלה.