הנתון המסקרן ביותר שנבחן בסקר הוא כיצד משפיעה מפלגה כזו על המפה הפוליטית ועל סיכוייו של מי מהמועמדים להרכיב ממשלה אחרי הבחירות. התוצאות, גם כאן, מפתיעות: גוש בראשות נתניהו, הכולל את הליכוד והמפלגות החרדיות, מגיע ל־41 מנדטים בלבד, או ל־60 עם ימינה. גוש אלטרנטיבי לנתניהו, בראשות גדעון סער, ובהשתתפות יש עתיד, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, כחול לבן ומרצ, מגיע אף הוא ל־60 מושבים בכנסת הבאה.
לכאורה, אם כן, מסתמן שוויון בין שני גושים חדשים לגמרי - אך כמה שאלות נותרו פתוחות: באיזה מספר מנדטים יתייצב גדעון סער כשאפקט הראשוניות יתפוגג וכשהרכב חברי רשימתו ייחשף בפני הציבור, וכיצד ינהגו מפלגות כמו ימינה וישראל ביתנו, שבכוחן לשנות באופן דרמטי את הרכב הגושים, ושראשיהן הצהירו לא אחת כי אין בכוונתן להצטרף אוטומטית לכל גוש. ועוד שאלה אחת מרכזית נמצאת על השולחן: האם, בכלל, יתקיימו בחירות - או שלאור ההתפתחויות האחרונות ימצאו נתניהו וגנץ את הדרך להשיב את הקואליציה שלהם למסלול עבודה שיבטיח את המשך כהונתם בהנהגה?