בגץ נתן היום (חמישי) פסק דין המחייב את הממשלה לדון במינויו של עו''ד שמעון בראון, מועמדו של שר המשפטים אבי ניסנקורן לתפקיד מנכ"ל המשרד. כאמור, במסמך נכתב כי על הממשלה למנות מנכ''ל למשרד המשפטים במהירות הראויה, ובכל מקרה לא יאוחר מסוף חודש דצמבר.

כזכור, למעלה משלושה וחצי חודשים נמנעת הממשלה מלדון במועמד שר המשפטים לתפקיד, למרות שאושר על ידי הוועדה לאישור מינויים בכירים כבר בחודש אוגוסט האחרון, בניגוד להוראות הדין וכי בכל פרק הזמן הזה מכהנת בתפקיד ממלאת מקום, עו"ד סיגל יעקבי, אשר מכהנת במקביל גם ככונסת הנכסים הרשמית והאפוטרופסית הכללית.

שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)

משמעותו של פסק הדין איננה רק בעצם מינוי המנכ"ל, נושא אשר כזכור היה במחלוקת עזה בין כחול לבן לליכוד, אלא גם בכך שהוא תקדים ראשון למקרה שבו ינסו הצדדים להשתמש בסמכותם מכוח תקנון הממשלה ולעכב מינויים המובאים לאישורה, כגון מינוי פרקליט המדינה ומפכ"ל.

עו"ד עומר מקייס שייצג את התנועה בדיון מסר כי: "אנחנו מברכים על פסק הדין ומקווים כי בכך תסתיים הסאגה וימונה סוף סוף מנכ"ל למשרד. הסירוב למנות מנכ"ל הוא חלק מהניסיונות לפגוע בשירות הציבורי ולקחת אותו כבן ערובה במחלוקות הפוליטיות, וטוב שבית המשפט שם לזה סוף".

"מצער שהממשלה נדרשה לפסק דין של בית המשפט בכדי למלא את חובותיה הברורות ואנו מקווים כי המסר יעבור והממשלה תשלים את יתר המינויים הנדרשים, בהתאם להוראות החוק ולטובת אזרחי ישראל" הוסיף עו''ד מקייס.

שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן שוחח עם אריה אלדד ורוני בר און בתוכניתם ב-103FM על פסיקת בג"ץ וביקר את התנהלות הממשלה והמערכת המשפטית: "אם עד סוף החודש תהיה החלטה על בחירות - לא ניתן יהיה למנות מנכ"ל".

למה בג"ץ מתערב דבר כזה? מילא מינוי מפכ"ל או פרקליט מדינה, מנכ"ל זו משרת אמון של השר.
"אני מסכים שאין שום מקום להתערבות של בג"ץ. אנחנו נמצאים במדינת חלם, הממשלה מתנהלת בצורה חלמאית לחלוטין, זה 2 ראשים שאחד מושך את השני. אבל יש תחרות חלמאות בין בג"ץ לביהמ"ש ולא קל להחליט היכן החלמאות גדולה יותר. אני מקווה שאני לא מעליב את החלמאים. לפני כמה זמן היה שר משפטים אוחנה שרצה למנות מנכ"ל. בא בג"ץ ואמר לא, למה? כי אנחנו בתקופת בחירות, למה לא? כי יש חוק, גם כן חוק חלמאי שהמציא בג"ץ שמחוקק חוקים על ימין ושמאל לצורך ולא לצורך, לרוב לא לצורך, שהמציא חוק שבזמן בחירות לא ממנים. מה יקרה, להזכיר שכבר החוק עבר קריאה ראשונה, לקראת בחירות?"

לכן הם כנראה הזדרזו.
"עכשיו אם עד סוף החודש יש החלטה על הבחירות אי אפשר למנות מנכ"ל על פי החלטה אחרת של בג"ץ. כאן האחד סותר את השני ואנחנו נכנסים לחלמאות השלישית. יש עוד חוק של בג"ץ שאומר שבכלל לממשלה לא מגיע ייצוג, הרי כל הדיון הזה התנהל עכשיו באופן חד צדדי, אומרים בתקשורת שזה לקח דקות ספורות כשמצד אחד מופיעים העותרים ומן הצד האחר אין בעצם הופעה. הטענות של הממשלה לא נשמעות אלא בא היועמ"ש וטוען נגד הלקוח של עצמו, ואומר שהוא בעצם תומך בעותר. אנחנו נמצאים במצב שגם ביהמ"ש המציא חוק שלממשלה אין זכות ייצוג והיועמ"ש יכול לייצג אותה כנגדה ולטעון כנגדה. בתקופות קדומות היו אומרים שזה פסק דין בטל כי הוא ניתן ללא שמיעת הצד הנוגע בדבר, כי את הממשלה בכלל לא שמעו, אבל נקלענו למערבולת שביהמ"ש עוסק בדברים שהוא לא צריך לעסוק בהם, ממציא חוקים שהוא לא צריך להמציא, עובד עפ"י החוקים שלו והחוקים סותרים האחד את השני. אם החוק לקראת בחירות יעבור לא יהיה ניתן למנות על פי החוק האחר של בג"ץ. הדבר היחיד שאני לא לגמרי מבין – למה בזמן העתירה במקום להורות לממשלה למנות, שבג"ץ ימנה. אולי בג"ץ פשוט היה ממנה ובזה נגמר העניין. כשמגיעים לרמת גיחוך כזאת כבר קשה להעיר עליה, לצערי אני פשוט לא בתחום של לומר את הבדיחות המתאימות על הצורה המבדחת בה הדברים מתנהלים".