משרד החינוך הודיע הערב (ראשון) כי הלימודים במוסדות החינוך ימשיכו להתקיים מחר בדומה למתכונת שהתקיימה היום ובשבועות האחרונים, זאת בעקבות דיון של ועדת החינוך שהתקיים מוקדם יותר על מנת להסדיר את פעילות מוסדות החינוך בימי הסגר, כאשר בתום ההצבעה הפכה הוועדה את החלטת הממשלה להפסיק את הלימודים בבתי הספר לתלמידי כיתות ה' עד י'. 

בהודעת משרד החינוך הובהר כי הלימודים יתקיימו בכפוף לתכנית הרמזור – על פי רשימת היישובים: ירוקים, צהובים, כתומים ואדומים שקבעו משרד הבריאות וקבינט הקורונה. בהתאם לתכנית זו, הלימודים בגני הילדים, בכיתות א-ד יתקיימו בכל היישובים במתכונת רגילה (לרבות בערים אדומות וכתומות).

הלימודים במסגרות החינוך המיוחד, מסגרות של ילדים ונוער בסיכון ופנימיות ימשיכו אף הם לפעול כרגיל בכל היישובים (לרבות בערים אדומות וכתומות), מסגרות הצהרונים תמשכנה לפעול במתכונת רגילה וכיתות ה'-י"ב ימשיכו לפעול רק ביישובים ירוקים וצהובים. ביישובים אדומים וכתומים הלימודים יתקיימו מרחוק.

במקומות בהם יתקיימו לימודים בכיתות י"א - י''ב יתאפשר מעבר תלמידים בין שתי קבוצות לכל היותר. מעבר של המורים יהיה בין ארבע קבוצות והפעילות בשטח פתוח תמשיך להתקיים בקבוצות של עד 20 תלמידים ואיש צוות חינוך. לא יתקיימו פעילויות חוץ וטיולים בכל המערכת.

וועדת החינוך (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)וועדת החינוך (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כזכור, ההחלטה התקבלה לאחר שיו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע הזהיר כי "הילדים שיושבים בבית משלמים מחיר כבד מדי". הדיון בוועדת החוקה בתקנות הסגר שייכנס לתוקפו למשך שבועיים היום בשעה 17:00 ננעל ללא הצבעה על תקנות הסגר, ההצבעות צפויות מחר.

שפע אמר בפתח הישיבה כי "בסוף השבוע האחרון הממשלה קיבלה החלטה על סגר שלישי ואחת המשמעויות שלו היא סגירה מסוימת של מערכת החינוך. ועדת החינוך הציגה בחודשים האחרונים קו מאוד ברור על פיו אם נגיע לסגר שלישי מערכת החינוך צריכה להישאר פתוחה. אני שמח שמשרד החינוך והממשלה הבינו שלפחות את הגנים ישאירו, אבל מבחינתי זה ממש לא מספק ואין שום סיבה שילדי ה' עד י' יישארו בבית לתקופה של חודש לפחות".

עוד אמר שפע, כי "השורה התחתונה של הישיבה הבוקר ברורה - אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לקבל מענה חינוכי לה' עד י'". ח"כ שפע סיפר שקיבל שיחות הפחדה מגופים מסוימים לבל יגרום לפתיחת מערכת החינוך. לדבריו, הילדים שנמצאים בבית מול הזום במשך יום שלם משלמים מחיר כבד מדי ואין סיבה לכך".

מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית אמר: "פונה אליכם בשם מיליון וחצי הורים. זה הזמן לעצור את התקנות הנוראיות האלה ולהחזיר את התלמידים ללמידה כפי שהיתה עד עכשיו".

אריה מור, סמנכ"ל ומנהל אגף בכיר חירום וביטחון במשרד החינוך: "כפי שתיארנו, עיקר העלייה בתחלואה היא בישיבות ובפנימיות במגזר החרדי. יש התייצבות במגזר הכללי בשבועיים האחרונים, זוהי תמונת המצב. 528 גני ילדים סגורים בגלל תחלואה נקודתית; רוב הגנים עם חולה אחד, ועוד 21 גנים עם שני חולים ומעלה. עיקר האירועים החריגים הם במגזר החרדי בישיבות - חלקם במוסדות חינוך מפוקחים וחלקם במוסדות חינוך לא מפוקחים".

שיף הוסיף: "עם נתונים כמו שהוצגו על ידי משרד החינוך לא סוגרים מערכת חינוך, אין לזה שום הצדקה. ילדים הם לא אמצעי ליצירת אווירה כפי שהציע סגן שר הבריאות. הנתונים על אובדנות, סמים, אלכוהול והפגיעה בנוער הם בלי נתפסים ובלתי נסבלים. מספר התלמידים המאומתים בשכבת ב' עומד על 431 לעומת 429 בשכבת ח'. אין הבדלים משמעותיים בין השכבות. רק 4% מההדבקות התקיימו בבתי הספר לפי משרד החינוך, רק 1.5% מהמגעים עם חולה מאומת בבתי הספר מובילים להדבקה, לעומת עליה של 41% בפניות מצוקה של בני נוער לעמותת 'עלם'". עוד אמר שיף - "יש עליה של פי 4.4 בפניות עקב מצוקה ודיכאון - עם נתונים כאלו לא סוגרים מוסדות חינוך ירוקים או צהובים".

שפע הודיע הבוקר שיתחיל היום במאבק להשבת תלמידי הכיתות הגבוהות ללימודים. נוסף לכך הורה שר הבריאות יולי אדלשטיין לבחון מתן חיסון לצוותי ההוראה כבר מהשבוע. הוא התראיין בתוכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM, שם הרחיב על הנושא.

איך אתה הולך להילחם בעניין הזה שתלמידי כיתות ה' עד י' לא לומדים?
"תראו, מאוד הופתעתי ששוב הממשלה קיבלה את ההחלטה הזו אחרי שברור לכולם שהמחירים שהילדים האלה משלמים הם כל כך כבדים. הרי כל הסיפור של הסגר ואת מי משאירים ואת מי לא זה עניין של מדיניות. אני מופתע משר החינוך - שמעתי אינספור הצהרות ש'החינוך מעל הכל', אבל כל פעם מחדש מוותרים. כל העולם, וגם מדינת ישראל, מתמודד עם אותו השיקול - בריאות מול חינוך, ויותר מזה כל הזמן מנסים לבדוק את מצב המספרים. אני חושב שהמחיר האישי שמשלמים הילדים, מה גם שאנחנו יודעים שהם נפגשים גם לא בבית הספר, הוא כבד מבחינתי. אני מתכוון לעשות כל מה שאני יכול כדי לגבש רוב ולשנות את ההחלטה". 

איך אתה מתכוון לעשות את זה?
"כל החלטה של קבינט הקורונה צריכה לעבור אישור של ועדת החינוך, יש לנו כמה אפשרויות - אנחנו יכולים לקצר את תוקף התקנות או אפילו לשנות אותן. זה תלוי באיך שהדיון יתפתח, ומה יגידו שאר החברים בוועדה".

ואם הממשלה תעמוד על הרגליים האחוריות?
"אז אנחנו נצטרך להתווכח ואו שמישהו מאיתנו ישבר או שנגיע לפשרה. בדיוק כמו שהם רצו להשאיר את המערכות עד השעה 13:00 והסברתי להם שזה לא הגיוני ושאנחנו לא נאשר את זה. במקום לריב הם יכולים להבין שההחלטה שלהם לא הגיונית, בטח שלא בערים ירוקות. אין שום הצדקה שילד בכיתה ו' או ילדה בכיתה ח' יישארו חודש בבית בעיר ירוקה".

וועדת החוקה התפזרה ללא הצבעה על תקנות הסגר

דיון ועדת החוקה בתקנות הסגר שייכנס לתוקפו למשך שבועיים היום בשעה 17:00 ננעל ללא הצבעה. לאחר שמ"מ היו"ר ח"כ מיכאל מלכיאלי הודיע כי ההצבעה על תקנות הסגר תתקיים מחר בדרישה לתשובות ממשרד הבריאות, נטשו חברי האופוזיציה את הדיון בזעם.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) אמר למלכיאלי כי "אתה מוביל פה מהלך לא דמוקרטי. תביא את התקנות להצבעה או שתסגור את הישיבה אחרת אתה מבזה את הוועדה. אתה צובע את הוועדה בשחור. כשאתה לא מצביע על התקנות אתה כופה על מדינת ישראל סגר בלי לאפשר לנציגי הציבור הנבחרים להביע את דעתם". 

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד תל"ם): "בד"כ הכנסת מחוקקת והממשלה מיישמת ואנחנו פה בהיפוך יוצרות. אחרי ששמענו את גורמי המקצוע אנחנו דורשים להצביע, זהו צורך דחוף דמוקרטי. יש יותר מספקות לכך שהסגר פוליטי ויש טעם לפגם בכך שחברי הכנסת לא יכולים להצביע ולהכריע עליו. חייבים להצביע היום ולבטא את רצון הציבור. זו לא דמוקרטיה, זה לא מכובד"

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) טען כי "באי העמדה להצבעה אתה כופה החלטה שמבטלת את הסמכות של הרשות המחוקקת. אין שום סיבה שלא להביא את הנושא להצבעה לאחר שאמרת שתצביע היום. אתה פוגע בהתנהלות התקינה של הכנסת. אם התקנות לא עולות להצבעה אני לא רואה שום סיבה שנישאר כסטטיסטים".
 
יועמ"ש הוועדה ד"ר עו"ד גור בליי הבהיר כי התקנות מתפרסמות ברשומות בשעה זו ונכנסות לתוקף ב-17:00 וכי לפי החוק גם אחרי כניסתן לתוקף הוועדה יכולה להצביע על התקנות ולהחליט שלא את כולן או את חלקן, או לשנות את תוקפן. 

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "עדיין לא קיבלנו תשובות על חלק מהדרישות שעלו, היה לי רוב כשחברי האופוזיציה יצאו מהדיון אך לא הצבעתי, יש לי אחריות למצות את הדיון. אבקש שמשרד הבריאות ישקול מחדש את נושא הטייק אווי, את נושא הרפואה המשלימה, את חנויות כלי הכתיבה כמצרך חיוני למורות וגננות, את טקסי הבר/בת מצווה - לאפשר 10 אנשים במקום סגור מעבר למגבלת היציאה מ-1000 מ'. אין אדם שלא זוכר את הבר מצווה שלו, זה טקס חשוב". 

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שהשתתף בישיבה באמצעות הזום הגיב לעזיבתם של חברי האופוזיציה: "אנחנו לא נוהגים לקיים הצבעות כשלא כולם יכולים ולא קיימתי הצבעות כאלו כשהאופוזיציה לא נוכחת. לא צריך ללכת על רוב מקרי שנמצא כדי לקבל החלטות מסוג כזה, זה קל לקבל החלטות כאלו ואפילו פופולרי ויש הבונים על כך קריירה פוליטית אך לבוא היום ולהשאיר את המצב כמו שהוא זה גובל בחוסר אחריות. האופוזיציה עושה את תפקידה אבל לקואליציה יש אחריות שלא נגיע לאנרכיה או כאוס כשהמספרים מזנקים".

ועדת החוקה התמקדה בדיון בתקנות שייכנסו לתוקף היום ב-17:00, והן:

קביעת הגבלות על יציאה ממקום המגורים מעבר ל-1,000 מטר, למעט חריגים כמו: יציאה להתחסן, טיפול רפואי או סוציאלי, הפגנה, הליך משפטי, יציאה לצורך פעילות ספורט (שלא בדרך של הגעה למקום בכלי רכב), העברת קטין בין הוריו הפרודים, יציאה למקום עבודה או למסגרת חינוכית שפעילותה מותרת, יציאה לצורך השתתפות בהלוויה, בחתונה או בברית (בכפוף למגבלת ההתקהלות). הקנס על ההפרה: 500 שקלים.

איסור יציאה ממקום המגורים לצורך שהייה במקום מגורים של אדם אחר.

סגירה של מקומות ציבוריים ועסקיים למעט חנויות חיוניות: מזון, היגיינה, אופטיקה, בית מרקחת, מוצרי חשמל ומוצרים הדרושים לתיקונים חיוניים בבית.

סגירה של יחידות אירוח וצימרים, גן חיות, ספארי שמורת טבע, גנים לאומיים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה; מקום למתן טיפול שאינו רפואי, לרבות מספרה ומקום למתן טיפולי יופי וקוסמטיקה; מקום למתן טיפול רפואה משלימה; דרייב אין לצפייה בסרטים; קניון או שוק קמעונאי ומוזאון, וכן ביטול האפשרות לפתיחת בית אוכל בדרך של איסוף עצמי.

בנוגע למקום המשמש לאימוני ספורט - תתאפשר הפעלה של מקום המשמש לאימון או תחרות של ספורטאי מקצועי בלבד.

ביטול האפשרות לקיים שיעורי נהיגה מעשיים ואיסור על ארגון או השתתפות בטיול מאורגן.

כמו כן דנה הוועדה בתקנות להגבלות על מקומות עבודה: מקומות העבודה המעסיקים מעל 10 עובדים לא יוכלו לאפשר שהייה בו זמנית של עובדים בשיעור שעולה על 50% ממצבת העובדים במקום העבודה, או 10 עובדים, לפי הגבוה מביניהם, למעט חריגים אלה: מקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים, מפעלים למתן שירותים קיומיים, מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה ומקומות עבודה שעוסקים בעבודות בינוי או תשתית, תעשייה ביטחונית ומפעלים תומכי ביטחון (שלגביהם יחולו מגבלות אחרות). מעבר למגבלה האמורה, יידרש המעסיק להמשיך לעמוד בתנאי התו הסגול.

בפתח הדיון אמר ח"כ עופר כסיף כי "צריכים להפיל את התקנות ולא לתת לרגע אחד לסגר הזה לצאת לפועל. אין לו שום הצדקה חוץ מסיבות פוליטיות".

ח"כ יוראי להב הרצנו טען כי "הסגר הזה הוא פוליטי ותוצאה של כישלון הממשלה בניהול המשבר", והזהיר כי הוא "יביא לקריסה של מפעלי חיים של עשרות אלפי אנשים, לגידול באובדנות בקרב תלמידים ולנשירה ודאית של אלפי תלמידים בשנה הבאה. אנשים ימותו כאן מבדידות וכי אין להם איך להביא אוכל על השולחן, להאכיל את הילדים שלהם".

ח"כ יואב סיגלוביץ' (יש עתיד) ציין כי "זו חזרה על ריטואל קבוע. הרשות המבצעת נכשלת כל פעם מחדש. במערכת הבריאות השנה יש פחות חולים מהשנה הקודמת. אלה העובדות. אינני סומך על החלטות הממשלה בהקשרים האלה. רואים את טרוף המערכות בכל פעם מחדש. למה החליטו על אלף מטר? איזה נימוק יש לדבר הזה? שום נימוק. הדיון כאן הוא על ממשלת ישראל וההתנהלות הכושלת שלה".

ח"כ אלי אבידר אמר כי הוא "חושב שאי אפשר לשלוט במגפה. וירוס שעובר באוויר - לא ניתן לשלוט בו. לכן השטות הזאת בלתי הגיונית והיא פוליטית לחלוטין. נכנסו לסגר הראשון כי אמרו לנו שאין מספיק מכונות הנשמה. בסגר השני העלימו את מספר המונשמים ודיברו על מרכיב ההדבקה, ה-R. קראו לי מכחיש קורונה וזה מעניין את הסבתא שלי. מה קבלנו בסגר השני? 300 אלף מובטלים חדשים. אנשים טובים. אזרחים במדינה ששלמו כל החיים מיסים וזרקו אותם לאבטלה".

אבידר המשיך: "כעת אנו הולכים לסגר שלישי ואף אחד לא שואל למה. יש חיסונים. התחסנו מאות אלפים אז מה הבעיה. יש כבר מחוסנים שהמחלה תעבור להם ליד הבלורית. יש ילדים מכתה ד' עד י"ב שלא לומדים. אתם יודעים מה קורה איתם? מה העלייה באחוז השימוש בסמים ובאלימות בקרב הילדים האלה? מישהו בדק את הפעילות שלהם בנושא פעילות מינית לא נאותה בזומים? אנחנו חרבנו דור שלם. ועל מה? אני לא מאמין לראש הממשלה ולשרים. ראש הממשלה לא רוצה שנדע מה קורה בדיוני הקורונה עוד שלושים שנה. אני קורא למי שמאבד את העבודה לצאת לרחובות ולכל אלה שרואים את הילדים שלהם מדרדרים לפעילות לא נאותה ברשת - לצאת לרחובות, כי המזור לא יבוא מפה".

אבידר בוועדת החוקה. צילום: ערוץ הכנסת

ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "זה לא בוקר טוב. זה יום קשה לכל האזרחים ובמיוחד לאזרחים הערבים. למה הסגר הזה?

ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס דיברה לאחר מכן ואמרה כי "ההחלטות לא מונעות משיקולים פוליטיים. היינו בפחות מ-2% מאומתים והכפלנו את האחוז. כמובן שכשמדובר ביותר בדיקות אבסולוטית יש עליה. עם כל צעדי הפתיחה, אנחנו היום עם ממוצע שבועי של 3,710 חדשים. במגזר החרדי יש עליה בכל שכבות הגיל, גם בערבי וגם בכללי. רואים עליה גם בחולים במצב קשה ובנפטרים. לפני שבועות היינו ב-267 מאושפזים והיום אנחנו על 600. אנחנו מדי יום בהכפלה של כמות החולים הקשים והקריטיים, כנ"ל הכפלה של מספר הנפטרים".

ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)ד''ר שרון אלרעי פרייס (צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

עוד אמרה אלרעי פרייס, כי "בגרף שהראינו לקבינט ב-6 בדצמבר, היינו עם 1,500 מאומתים ליום ומקדם הדבקה של 1.25 והראינו איך המגיפה תתקדם. אחרי שני גלים אנחנו יודעים כבר לצפות את המגיפה. אמרנו לקבינט אז לפני יותר משבועיים לעצור ולעשות ריסון מהודק, לסגור גם את המסחר שזה לחזור צעד לאחור. הייתה בחירה לא לעשות זאת וידענו לאן זה יתקדם. בעוד שבועיים נהיה עם 8,000 מאומתים ביום. בגל השני היינו שיאני התמותה בעולם מקורונה. אם רוצים לשבת פה, צריך לקחת אחריות. יש גישה של חסינות עדר, יש הסתכלות על אי ספיקה והגרף הוא בדיוק המשמעות של זה. הגרף התממש גם מבחינת כמות החולים וגם מבחינת הקשים והקריטיים. זה בסדר שכנסת ישראל שמפקחת על הממשלה תקבל החלטה שלא צריך לעשות שום דבר, רק צריך להבין מה זה אומר - שנטפס בגרף וכשנחליט לעצור לוקח שבועיים עד שההחלטה מביאה לאפקט במציאות. מרגע שעושים סגר, קחו את המספרים, תכפילו אותם ורק אז נתחיל לרדת ונצטרך סגר ארוך מאוד".

ח"כ סעדי הוסיף: "בסופו של יום למרות כל מה שעשינו אתם מקבלים החלטות ומאשימים את חברי הכנסת. האחריות היא שלכם".

סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש (הליכוד) התייחס לדבריה של אלרעי פרייס ואמר כי "מה שאמרה ד"ר אלרעי פרייס לא קשור לרפואה. יש לנו תפקיד לבקר ולפקח. מהו סף הספיקה של מערכת הבריאות במונשמים. חברי המועצה הציבורית אומרים שלא היינו במצב כזה כבר שנים מבחינת הספיקה".

ח"כ כסיף ציין כי "יש פה אמירה פוליטית מהצד ההוא, לאו דווקא של ד"ר פרייס. אי אפשר להסתכל רק מהעיניים הרפואיות. הבעיה פה היא שגם אם כל הנתונים שמראים נכונים, מה זה קשור לסגר? הסגר לא פותר אלא יוצר בעיה יותר גדולה. הגענו לנתונים של הסגר השני. הגענו לשיאני התמותה בעולם. השאלה אם אנו רוצים להגיע לזה שוב או לעצור יותר מוקדם. ככל שעוצרים יותר מוקדם ההגבלות הן יותר חמורות. אפשר להגיד למה לא להשאיר את זה ואת זה. הווירוס הזה עובר בין בן אדם לאדם. אם נרצה שזה ישפיע על מספיק אוכלוסייה זה יהיה רק אחרי שבוע מהמנה השנייה וצריך שאחוז גדול באוכלוסייה יהיה מוגן. מדינת ישראל שיאנית בחיסונים אבל זה עדיין לא מספיק מהר בשביל מקדם ההדבקה עכשיו. אם נאמר שהחיסון פשוט יעבוד אז גרף התחלואה והתמותה יעלה".

ח"כ אבידר: אם הייתי בניו זילנד הייתי עושה להם בלפור 2. 30 חולים וראש הממשלה שלהם סגרה את המדינה ופה מחאו לה כפיים".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הפרופ' חגי לוין הצטרף לדיון ואמר כי "ברור שלא ניתן לאכוף את מגבלת האלף מטר. כל בן אדם יוכל לומר אני הולך להפגין. אלה דברים שאין שום הגיון אפדימיולוגי לאסור אותם. השאלה פה זאת שאלת האחריות. האחריות לבריאות היא בסוף של הפרט. הבן אדם אחראי לבריאותו. מה שהממשלה עשתה בתקנות הסגר המוגזמות גרמה להדבקות יתר שנגרמו בסוף השבוע האחרון. בתגובה הציבור מתבלבל ומסכן את בריאותו בהתנהגות שמגבירה את ההדבקות. בוודאי שצריך מגבלות אבל בואו נטפל בבעיות האמיתיות".

לשיטתו, "במקום להגביל עשרה אנשים יש להגביל חמישה אנשים בחדר סגור כי ההתקהלות היא המסוכנת ואז אפשר לבטל הגבלת תנועה מזיקה. השתגענו? מה פתאום הממשלה פוגעת בשיקול הדעת הפרטני של כניסה לבית של מישהו אחר. האם אני יכול לבקר אצל סבתא שלי להחליף מנורה? תפסיקו למכור לנו את הלוקשים האלה. ניסינו כמו במדינה טוטליטרית לפנות אל התושבים כמו אל נתינים. הציבור מוכן להגן על בריאותו אם מתייחסים אליו כמו אל בני אדם. אם נמשיך באותו דפוס חשיבה עלול להיות גם סגר חמישי".

במהלך הדיון ביקשה ח"כ איילת שקד (ימינה) משר הבריאות יולי אדלשטיין לשקול שוב את נושא ההגבלות על המשלוחים (טייק אווי).