ועדת הכספים דנה אתמול בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק יסוד משק המדינה והצעת חוק יסודות התקציב. ההצעות קובעות הסדר חדש לגבי אופן ההתנהלות התקציבית של הממשלה, וזאת בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב ושבה הממשלה פועלת על פי תקציב המשכי.
במהלך הדיון הוצע מנגנון נוסף על העדכון הצמוד לממד, שלפיו בסיס התקציב יעודכן באופן יחסי לגידול האוכלוסייה בישראל. עוד נידונו בדיון: הגדלת תקציב התמיכות מעל ל־70% מהתקציב שאושר ב־2019, אי־הגבלת העודפים שיעמדו לשימוש המשרדים בתקציב המשכי לגובה של 85% (בניגוד להגבלה לסכום זה בהצעת החוק הממשלתית), וכן ביצוע התחייבויות שונות שהוסכמו ולא בוצעו נוכח היעדר תקציב סדור, וביניהן התחייבויות למגזר הערבי.
שר האוצר כ"ץ אמר בפתח הדיון: "החוקים האלה באים לאפשר תפקוד סביר של משרדי הממשלה ושל חוגים רבים במשק שפעילותם נגזרת מפעילות משרדי הממשלה. קל להסביר מה יקרה אם לא. ואפשר להסביר כמה חשוב שהדבר יקרה. זו מערכת בחירות רביעית ואף אחד לא יודע לחזות את העתיד, חשוב שתהיה מערכת שתלווה את הדברים ותאפשר למערכת לתפקד".
הוא הוסיף: "החוקים האלה אינם פוליטיים. אני סומך על שיקול הדעת של חברי הכנסת מכל הסיעות, אני פתוח להערות והדברים יישקלו. אני לא חושב שאי־פעם הוועדה נדרשה למה שיקרה פה ביומיים הקרובים, להעביר את הדברים עד מחר בלילה, לפני יציאת הכנסת לפגרת בחירות. לאחר מכן זה כבר ועדות הסכמות. חשוב שניתן אפשרות למתן אותו סיוע באמצעות החוקים האלה".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי, אמר בדיון: "האלטרנטיבה ללא החקיקה כמעט לא תאפשר את פעילות הממשלה. החקיקה תאפשר את הפעילות הממשלתית לצד תקצוב הקורונה. אני מזכיר שעדיין אין תקציב, אלא מדובר במצב המשכי של הפעילות הממשלתית, שבה אנחנו נדרשים לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר, אך מבלי לקבע את פעולות הממשלה לכשיהיה תקציב".
התרעות פיקוד העורף