הממשלה אישרה הלילה (שלישי) סגר מלא נוסף, שיחל ביום חמישי בחצות. ההחלטה התקבלה בדיון מיוחד בנושא הצעדים הנדרשים על רקע העלייה הנמשכת בתחלואה ודרישת מערכת הבריאות להידוק הסגר וסגירת מערכת החינוך. עקב נתוני התחלואה הקשים, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ סיכמו ביניהם על ההגבלות.  

בתוך כך אמר ראש הממשלה בסרטון שפורסם כי "אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית שמתפשטת במהירות שיא עם המוטציה הבריטית. היא הגיעה לישראל וגובה חיים רבים. אנחנו צריכים מיד להטיל סגר מלא. אנחנו בישיבת הממשלה ואין לי ספק שהממשלה תאשר את זה והכנסת צריכה להעביר את זה מיד".

לדבריו, "כל שעה שמשהים, המחלה מתפשטת עוד יותר מהר והיא תגבה מחיר יקר. לכן צריך כאן לא רק את שיתוף הפעולה של שרי הממשלה ויש אותו, צריך שיתוף פעולה של אזרחי ישראל ואני בטוח שגם אותו יש לנו. אנחנו צריכים שהכנסת תעביר את זה ללא דיחוי, מיד. מדובר בהצלת חיי אדם, לא פחות מזה".

בנימין נתניהו בישיבת הממשלה על חיסוני הקורונה והמוטציה הבריטית. צילום: לשכת רה"מ

בפתח הדיון אמר רה"מ כי "השילוב של הבאת מיליוני חיסונים, רבבות ישראלים ביום מאפשרים לנו להיות הראשונים בעולם. אנחנו חייבים להיות גם מקום ראשון בעולם גם בהצלת חיים. בריטניה נמצאת בסגר מלא לאחר תמותה מסיבית ובתי החולים מתריעים בפנינו שאנחנו נכנסים למצב חירום אם לא נפעל מיד נאבד מאות רבות של ישראלים שימותו. אסור לנו לתת לזה לקרות בשום מצב, אני קורא לכל אזרחי ישראל בואו נעשה מאמץ אחרון יחד, נכנס לסגר מידי".

נתניהו ביקש להתחיל לדון בסוגיית הקורונה, אך גנץ ביקש לדון קודם כל בתקנות להסדרת תשלום דמי לידה ליולדת בתקופת אבטלה. רה"מ הסכים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בישיבה: "אנחנו בעוד עשרה ימים נהיה במספרים קשים יותר מהיום, ההצעה שלנו היא סגר של שבועיים. אנחנו בפעם ראשונה שבה הציבור רוצה סגר מלא. אותם ראשי רשויות שתקפו אותי וראשי מסחר ותעשייה, דורשים סגר מלא".

גנץ אמר במהלך הישיבה כי "אין ספק שלנוכח מקדם ההדבקה של המוטציה והשפעותיה בכל מה שקשור להגברת ההדבקות, אנחנו צריכים לבצע צעדים רוחביים וכלליים להורדת היקף התחלואה. אני מאמין שכל חברי הממשלה יבינו שצריך לעשות צעדים רוחביים על כולנו".

בהמשך התייחס השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס לנושא סגירת מערכת החינוך, ואמר כי "אין מצב שממשלת ישראל תאפשר מצב שבו בתי הספר הממלכתיים והגנים נסגרים מיד, אבל יהיו מגזרים שונים שימשיכו ללמד כרגיל. אם כולם סגורים כולם סגורים. אנחנו יודעים בדיוק באיזה יישובים פתוח, ופחות חשוב לי הפוליטיקלי קורקט, וכאן דיברתי על האכיפה וכולם יודעים שלא הייתה אכיפה. נקודה נוספת שאני לא מקבל עליה תשובה: מדוע המעברים מיו״ש עדיין פתוחים כולל בסגר? זה יבוא אדיר של קורונה. ענף הבנייה לא יפגע כל כך, ובניגוד לכך כן נוכל להיפגע מהמוטציות והתחלואה שבאה לשם.

אם המומחים אומרים שהדבר הוא בהול וקריטי, מדוע יש ויכוח על תחילת המועד? יום חמישי על הבוקר חייב. לא בחמישי בערב. את הסגר הקודם התחלנו ב-17:00, דבר שהוציא את האנשים מדעתם וגרם לפקקים אדירים ולכאוס, ויהיה גרוע יותר ביום חמישי בערב. אני מציע שהסגר יחל בשישי בבוקר, כמו שעשינו בסגרים קודמים - פסח וראש השנה. אני גם מקווה שההצעה לסגור את חנויות המזון ב-19:00 הייתה פייק ולא הצעה אמיתית. רשתות המזון צריכות לעבוד 24 שעות כדי למנוע צפיפות. דורש ממשרד הבריאות להבהיר שאין הגבלת מרחק בספורט יחידני, ושיהיה בהיר מהציבור".

לאחר מכן התייחס שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי להפגנות: "השאירו את ההפגנות ופעילות בתי המשפט מחוץ לחדר הדיונים הזה. אל תכניסו פוליטיקה לדיון כל כך חשוב, בשעה כל כך רגישה. בואו נדון באמצעים למניעת התחלואה המתפשטת ונצא מכאן בהחלטה משותפת ומאוחדת. זה מה שמצפים מאתנו האזרחים שמחכים להחלטות שלנו הערב, זה מה שמגיע להם שאנחנו נעשה. בלי פוליטיקה, לא עכשיו".

גנץ אמר בתגובה כי הוא "חושב שלא צריך להפגין בעת הזאת אבל אסור לאסור את קיום ההפגנות".

השרה פנינה תמנו שטה לאמסלם: "זה לא קשור לאיזה זכות חשובה יותר או פחות, אנחנו שואבים את הזכות שלנו להכריע הכרעות קשות מהאפשרות של האזרחים להפגין נגד ההחלטות הללו. אמסלם אתה משתלח וסוגר פה חשבון עם היועץ המשפטי לממשלה?". 

אמסלם: "מאיפה הבאת את הסגירת חשבון?".

תמנו שטה: "אתה משתלח בזמן שיש חוק, ואם אתה רוצה לשנות תביא החלטה, יש חצי ממשלה שמתנגדת". 

על רקע החשש מסגר מלא והרמטי, מחר תתכנס נשיאות איגוד לשכות המסחר לישיבת חירום. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הנזק של סגר כללי והרמטי לתקופה קצובה הוא ברור ומוחלט. אלו נזקים אדירים למגזר העסקי, למערכת החינוך, לחברה ולכל האוכלוסיות החלשות. לעומת זאת, התועלת של סגר מוחלט מפוקפקת. אין שום ביטחון שזהו הפתרון.

אם הממשלה לא תדע להפעיל את משאבי המדינה כדי להילחם במוקדים המייצרים את תחלואת הקורונה, אין שום ערך לסגר מוחלט. סגר הוא לא הפתרון. זוהי אשליה, משום שלאחר תום הסגר יחזרו כולם לאותם דפוסי התנהגות שיצרו את התחלואה. 

מצגת המוטציות שהוצגה לשרים בישיבת הממשלה (צילום: ללא קרדיט)
מצגת המוטציות שהוצגה לשרים בישיבת הממשלה (צילום: ללא קרדיט)

לין מדגיש כי מסיבות אלה, במקום לגרום נזק מיותר לכלכלת המדינה ולחברה, עדיף להיאבק בדרך נכונה בהתפשטות התחלואה והיא מאבק חסרת פשרות במוקדים מייצרי קורונה.

מוקדם יותר הודיע גנץ לשרי מפלגתו כי הוא תומך בהטלת סגר מלא כולל סגירת מערכת החינוך לתקופה מוגבלת. למעריב נודע כי המתווה שמתכוון להעלות משרד הבריאות בישיבת הממשלה כולל את סגירת מערכת החינוך כולה ללא החרגות, צמצום מקומות העבודה לחיוניים בלבד, יציאה מהבית לצרכים חיוניים בלבד (מרכולים ובתי מרקחת) ורק ביישוב או עיר המגורים, מגבלת מרחק תישאר 1,000 מטר, צמצום נוסף של איסור התקהלויות לחמישה בחלל סגור, 10 במרחב פתוח (כיום מדובר על 10 ו-20 בהתאמה), איסור שהייה בבית אחר, צמצום מספר קווי האוטובוס ב-50% ואיסור טייק אווי.

עסקים סגורים בתל אביב, ארכיון (צילום: אבשלום ששוני)
עסקים סגורים בתל אביב, ארכיון (צילום: אבשלום ששוני)

לפני הישיבה שוחח גנץ עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ודן איתו בסמכויות השונות בנושא השמירה על תפקוד בתי המשפט וחופש ההפגנה. גנץ הבהיר כי לא יסכים לצמצום והגבלת חופש ההפגנה וזכות הגישה לערכאות, והיועמ"ש הבהיר כי הגבלת זכות ההפגנה כרוכה בהכרזה על מצב חירום מיוחד, וכי בכל הנוגע להגבלת פעילות בתי המשפט והגבלת זכות הגישה לערכאות משפטיות, הדבר מצוי אך בסמכות שר המשפטים. כאמור, בהתאם לכך, גנץ הודיע כי בכוונתו למנוע פגיעה בשתי זכויות אלו כתנאי לכל מתווה של החמרה בסגר. 

שר החינוך יואב גלנט אמר בראיון בגל"צ: "אתמוך בהחלטה לסגר כללי - כמו הסגר של פסח. לא בגלל שבית הספר הוא מקור התחלואה, אלא בגלל שברגע ששני מיליון תלמידים מסתובבים ויוצאים ללמוד, אחרים מנצלים את זה כדי להסתובב ואין סגר אמיתי. תובע מהממשלה לחסן את כל המורים והגננות במהלך הסגר, מיום ראשון הקרוב".

"המצב נוראי, לא נצא מזה בלי סגר"

שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר הבוקר: "הממשלה תתכנס עוד כמה שעות לישיבה בעיני אולי החשובה ביותר מאז קמה. אנחנו מבקשים לבנות גשר, גשר בין היום עם מצב התחלואה הנוראי לבין הצלחת החיסונים", אמר אדלשטיין. "נוכל לבנות את הגשר בתנאי אחד - שלא נשחק בכאילו. אנחנו צריכים להגיע לסגר מלא במדינת ישראל. ללא עבודה, חוץ מעבודה חיונית. עם מערכת חינוך סגורה ואפס התקהלויות. רק במצב כזה נוכל לעבור את ההתפרצות החדשה ולהגיע למצב בו מיליוני ישראלים יהיו מחוסנים".

אדלשטיין התייחס גם לדיווח של חברת מודרנה על כך שישראל אישרה את החיסון לקורונה שפיתחה, ומסר: "לנו לא ידוע שום דבר על הקדמה של חיסוני מודרנה, חבל מאוד הלוואי וזאת הייתה הבשורה. אך לפי ההסכמים עם החברה, לצערי כנראה רק בעוד חודשיים נראה את המשלוחים של החברה הזאת, וברגע שיגיעו נשתמש בהם בחפץ לב".

שר הבריאות יולי אדלשטיין על הכניסה לסגר השלישי

"חבריי, אתם מבינים טוב מאוד מה המחיר שלא לעשות כלום", הוסיף שר הבריאות. "מי שעדיין לא מבין, אני אסביר בפשטות - זה עוד מאות של מתים, אלפים של חולים קשים ועשרות אלפי מאומתים. אני אזכיר לכם רק מספר אחד - הממשלה החליטה על סגר חגי תשרי כשהיינו עם 2,900 מאומתים ביום, והיום ספרנו יותר מ-8,000 מאומתים ועוד לא התקבלו החלטת ממשלה".

"תחשבו על ההשלכות על מערכת הבריאות, על אשפוז במחלקות הקורונה שהצוותים מותשים, על קופות החולים שאתם וכולנו משבחים על המבצע היוצא מגדר הרגיל של החיסונים. אלו אותן אחיות ואותם רופאים שיצטרכו לעמוד במשימת הטיפול בעשרות אלפי חולים בקהילה, לצד מבצע החיסונים".

"יש אפשרות לצאת מזה. אם אנחנו נשים בצד את כל השיקולים הלא עניינים וכולנו נזכור שיש במדינה הזאת עדין ערבות הדדית, אפשר לצאת מן הצרה הזאת", סיכם אדלשטיין. "אפשר לא להגיע למצב של מדינות אירופה לדוגמא, תראו מה קורה שם היום, אנחנו לא רוצים להיות שם. אנחנו רוצים להוביל בחיסונים ולצאת לדרך חדשה. תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. אנחנו באמת במצב חשוך, אבל השחר הוא לא רחוק. נגיע לזה אם נפעל כולנו ביחד".

ד"ר שרון אלרעי-פרייס מקבלת חיסון לקורונה (צילום: דוברות בילינסון)

אלרעי פרייס: "ב-95% מהיישובים מקדם ההדבקה מעל 1"​

בהמשך, עלתה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, וסקרה את מצב התחלואה במדינת ישראל כיום לעומת המצב שהיה טרם הכניסה לסגר השני בספטמבר. 

"65% נמצאים ביישובים אדומים וכתומים, זו עלייה משמעותית מ-13% לפני שבועיים", הסבירה. "כשאנחנו מסתכלים על היישובים עצמם וכמה מהם במקדם הכפלה של מעל 1, כלומר התחלואה מתפשטת בהם, זו מגיפה שהיא מתקדמת. תראו איפה היינו בנובמבר, דצמבר ועכשיו בינואר. 95% מהיישובים נמצאים מעל למקדם הדבקה 1. גם אצל ילדים אנחנו רואים את התחלואה".

"הכל נמצא בעלייה. גם מספר החולים הקשים-קריטיים, הרבה פעמים אנשים אומרים 'אתם מחפשים הרבה בדיקות', אין לנו ספק שחולים קשים וקריטיים לא תלויים במספר הבדיקות, מספרם הלך ועולה. נתונים אלו הם שבועיים ונכון לאתמול היו 124 חולים קשים וקריטיים שנוספו רק אתמול".

היא הדגישה: "היום מקדם ההדבקה הוא 1.27 והוא עולה בצורה מעריכית לפי התחזית ואנחנו יודעים שזה ימשיך לעלות, וגם אם נבלום עכשיו זה ימשיך לעלות. התחזית התממשה יותר ממה שחשבנו, בצורה מהירה יותר ויוצרת עומס אדיר בבתי החולים".

ד''ר שרון אלרעי-פרייס בתדרון (צילום: דוברות משרד הבריאות)
ד''ר שרון אלרעי-פרייס בתדרון (צילום: דוברות משרד הבריאות)

מוקדם יותר הבוקר אמר סגן שר הבריאות, יואב קיש בכאן ב' כי "אנחנו במצב של תחלואה קשה, בתי החולים מתמודדים עם עומס ונקודת הזמן היא עכשיו - אין לוקסוס לחכות. הווריאנט הבריטי משפיע על המספרים וחייבים לעצור זאת".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין אמר בגל"צ: "לצערי הרבה מאוד החלטות פופוליסטיות וכבלים ששמו על ידיו של רה"מ הובילו למספרים שאנחנו רואים היום. נראה שסגר הרבה יותר משמעותי והדוק הוא פשוט הכרחי". 

ח"כ בוגי יעלון כתב בחשבון הטוויטר שלו: "ושוב דיון על סגר. כל עוד שיקולים פוליטיים - אישיים גוברים על שיקולים מקצועיים (כעדותם של אלה שהיו שם), לא ננצח את הנגיף".