הסיבה העיקרית לזינוק בגרעון הייתה ההוצאות הנוספות בגין משבר הקורונה והירידה המסוימת בהכנסות ממיסים. סך ההכנסות ירדו ב-8.5% והסתכמו ב-318 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה גדלו ב-68.6 מיליארד שקל בעיקר עקב תקציבי הקורונה. סך הוצאות הממשלה הסתכמו ב-478 מיליארד שקל והן מהוות את הסיבה הבסיסית לעומק הגרעון.
הירידה בהכנסות ממיסים הייתה נמוכה מהצפוי והסתכמה ב-6.5 מיליארד שקל בלבד (לעומת 311 מיליארד שקל ב-2019). מאידך סך הירידה בהכנסות (כולל הכנסות עקיפות מביטוח לאומי) ירדה ב-19.3 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך הייתה שתחזית הירידה בתוצר נחתכה בחצי למינוס 3.7%.
העובדה שבשנת 2020 לא אושר תקציב הקטינה את ההוצאות של משרדי הממשלה. בהודעת האוצר מפורטים חמש הגדלות שונות של תקציבי המאבק בקורונה שהחל ממרס 2020 והסתיימו בספטמבר 2020 לקראת הסגר השני.
סך תקציבי הסיוע למלחמה בקורונה הסתכמו ב-208 מיליארד שקל מתוכם הוצאה תקציבית ישירה של 137 מיליארד שקל. יתרת הכסף ניתנה בדרך של ערבויות. חלק הארי של הכסף (98 מיליארד שקל) יועד לסיוע לעסקים. 74 מיליארד שקל נוספים ניתנו כרשתות בטחון בעיקר למובטלים.
לפי חישובי האוצר, 94% מהסיוע התקציבי הישיר (כאמור בהיקף של 137 מיליארד שקל) נוצל. את עיקר תקציבי הסיוע במאבק בקורונה הוביל שר האוצר ישראל כץ. לפי נתוני האוצר השפעה הקורונה על תקציב הבחירות תסתכם ב-200-350 מיליון שקל.
התרעות פיקוד העורף