לאחר מספר חודשים בהם השיח ברשתות החברתיות בערבית ביחס להסכמי הנורמליזציה עם מדינת ישראל התאפיין בסנטימנט שלילי מאוד, במהלך חודש נובמבר חלה ירידה דרמטית של כ-20% בשליליות השיח, כך פורסם היום (חמישי) במחקר חדש של המשרד לנושאים אסטרטגיים, בראשות השר מיכאל ביטון, שהוגש אמש לשורת גורמי ממשל וביטחון. 

המשרד לנושאים אסטרטגיים, המתכלל את המאבק המשלתי בקמפיין הדה-לגיטימציה והחרמות, עוקב אחר הנושא החל מחודש אוגוסט 2020, וסוקר מגמות בשיח על בסיס מחקר כמותי ואיכותני. המחקר הנוכחי בוחן את השיח שפורסם ברשתות החברתיות בערבית, בדגש על פייסבוק וטוויטר, במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר. 

לפי המשרד לנושאים אסטרטגיים, במהלך נובמבר, בעקבות חתימת ההסכם עם סודאן, חלה התמתנות בשיח שמעידה על הפנה והשלמה של חלקים בציבור הערבי עם מגמת הנורמליזציה. כך, בעוד שבמהלך חודש ספטמבר השיח בנושא היה "שלילי מאוד", כאשר ב-94% ממנו ניכר היה סנטימנט שלילי - במהלך התקופה הנידונה ממצא זה התמתן ועמד על 75% בלבד. ירידה דרמטית של כ-20% בסנטימנט השלילי של השיח בנוגע להסכמים.  

לצד מגמה זו, ההשלמה עם תהליכי הנורמליזציה באה לידי ביטוי גם בנכונות של המשתמשים להביע תמיכה פומבית בהסכמים. כך, בחודש נובמבר, 75% מהשיח החיובי בנושא, גילה תמיכה כללית בהסכמים, מבלי  להצדיק זאת בתועלת הכלכלית או הביטחונית שלהם. זאת, בניגוד לחודש ספטמבר, בו 95% מהתמיכה נומקה בתועלת ביטחונית וכלכלית. עוד עולה מהמחקר, כי ההשלמה עם הנורמליזציה ניכרת גם בירידה משמעותית בהיקפי השיח האותנטי (שתי תגובות ומעלה) בנושא. 

לפי המשרד לנושאים אסטרטגיים, שינוי מגמה זו קשור גם למדיניות יישום ההסכמים, בייחוד מצד האמירויות, והבלטתם ברמה התודעתית. זאת, לצד פעולות בהן נקטו המדינות המנרמלות כנגד ארגוני דה-לגיטימציה המובילים את ההתנגדות להסכמים, שלחלקם אף קשרים לגורמים בארגוני טרור פלסטיניים מוכרזים כגון חמאס ו'החזית העממית לשחרור פלסטין'. 

בעקבות ממצאי המחקר, המשרד לנושאים אסטרטגיים ממליץ לבסס ולחזק את מגמת ההשלמה וההפנמה עם תפיסת הנורמליזציה ברשתות החברתיות בערבית, על ידי קידום תוכן חיובי שיספק מידע מאוזן ואמין לאזרחי המדינות המנרמלות ומדינות אחרות איתן עשויים להבשיל הסכמים נוספים.

השר לנושאים אסטרטגיים, מיכאל ביטון: "אנו בפתחו של עידן חדש במזרח התיכון. ההסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו הם צעד היסטורי לקידום "נורמליזציה", שהיא ההפך הגמור מ"דה-לגיטימציה". אנו רואים את ההשפעה שלהם גם בקרב עמדת האוכלוסייה כלפי ישראל בקרב תושבי אותן מדינות ובמדינות נוספות, וכעת המשימה העומדת בפני המשרד היא לפעול באופן אקטיבי על מנת לחזק את הלגיטימציה הנתפסת של מדינת ישראל בקרב הציבור הערבי בכלל, ובקרב המדינות עימן נחתם הסכמי השלום".