לפני סגירת נתב"ג: ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות חבר הכנסת יעקב אשר אישרה היום (שני) את התקנות לצמצום החריגים המאפשרים יציאה מהבית לצורך טיסה מחוץ לישראל, כך שיכללו מקרים כמו טיפול רפואי, לוויה של קרוב משפחה או הליך משפטי בלבד. התקנות ייכנסו לתוקפן הלילה בחצות ויעמדו בתוקף עד ל-31.1.21 בחצות.
על פי התקנות מנכ"ל משרד הבריאות, נוסף למנכ"ל משרד התחבורה, יהיה רשאי לאשר יציאה שאינה כלולה בחריגים אלו, לצורך הומניטרי או אישי מיוחד. בדיון השתתפו ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עורך הדין רז נזרי.
בפתח הדיון התייחס יו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) למחאות האלימות במגזר החרדי אמש: "אני רוצה להתייחס לאירועים בעיר שבה אני גר ושרתתי בה כראש עיר. מה שאנו רואים בימים האחרונים זה לא בני ברק. זה לא אופי תושביה. יש פה קבוצות שוליים כאלה ואחרות שמכתימות את שמה של העיר הגדולה והחשובה הזאת. רוב מוחלט של תושביה הם אנשים ערכיים מאוד שומרי תורה, חוק ושומרי סדר. אני חושב שנוצר פה סיר לחץ שמגיע גם לצערי בעקבות זה שכל היום אנחנו בכותרות וכל קבוצה מסוימת שרואה את סיר הלחץ מנסה להטביע את חותמה מסיבותיה שלה ואנשים עם אידיאולוגיות כאלה ואחרות רוצים להתסיס את העיר או סתם בני נוער ואנשים משולים שלא גרים בעיר".
"אני מבקש מהמשטרה וקורא לה לא להפוך את כל בני ברק לשדה קרב. היא לא שדה קרב. היא לא הייתה כזאת בהיסטוריה הקרובה והרחוקה של העיר. חייבים לעבוד עם הגיון, מתינות ושכל. כמובן לטפל בהפרות נקודתיות ולא לפתוח את המקום לשדה קרב של פיצוצים בלילות. אני לא זכור דבר כזה".
בהתייחסו לטענות להפרות הנחיות הקורונה אמר חבר הכנסת: "כל האירועים מיום חמישי עד עכשיו, אף אחד מהם לא קשור להפרות, לא היה עימות בתוך ישיבה או בית ספר. העיר סגורה ומסוגרת. אתמול הייתה הפגנה של פלג מסוים על משהו שקרה בכלל באשדוד ומגיעים סקרנים ומפה לשם הגענו לירייה באוויר. זה לא יתכן. לא יכול להיות שייכנסו 400 אנשי מג"ב לעיר כדי לחפש ארבעה נערים. יש דרכים יותר מתוחכמות וכירורגיות לאתר חשודים. אני לא רוצה להתחשבן על העבר אלא להסתכל קדימה. אני בטוח שהעירייה רוצה לעבוד עם המשטרה וניתן להשיב את החיים למסלולם".
ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, נשאה דברים לאחר מכן והתייחסה לנתוני התחלואה בצל המוטציות של נגיף הקורונה: "המספרים מתחילים לרדת. מקדם ההדבקה יורד אבל אנו עדיין תחת עומס גדול. סגירת השמים חיונית". היא הוסיפה כי "ביום שבת קבלנו אזהרה לפיה יש וריאנט שמשתולל באנגליה. התחלנו לאתר אנשים שחזרו משם. הקושי הוא שנכנסים מחו"ל וריאנטים. במקרה הזה נראה שהחיסון יעבוד עליו היטב אבל הוא מאוד מאוד מדבק ואנו רואים התפשטות מהירה. לפחות 50% של ההדבקות הן של הווריאנט האנגלי. זה התחיל במגזר החרדי ועבר למגזר הכללי. אני מאוד מודאגת מהמגזר הערבי".
אלרעי-פרייס הוסיפה כי "אנו חמישה שבועות בסגר. רק עכשיו אנחנו מצליחים להוריד את מקדם הדבקה. יש לווריאנט האנגלי תרומה רבה לכך.
לא ראינו הדבקות כאלה, עשרות אנשים נדבקים בבת אחת במוסדות חינוך. יש גם תחלואה רבה של אנשים צעירים וילדים. הווריאט האנגלי מדביק יותר. אצלנו אנו לגמרי רואים שיש שינוי משמעותי ותחלואה קשה אצל נשים הרות שלא ראינו קודם. הבעיה היא שאנו במבצע חיסונים אינטנסיבי מרשים ומדהים ועדיין הוא לוקח זמן והווירוס מדביק יותר מהר ממנו ולכן סגירת השמים חיונית".
עוד ציינה אלרעי-פרייס, כי "חשוב לנו לוודא שלא נכנסים עוד וריאנטים. אנו במאמצים עילאיים למנוע התפשטות של הווריאנט הדרום אפריקאי. יש מצב שהוא אלים יותר. יש כיום שבעה כאלה שנמצאים במעקב של כוח משימה מיוחד. כרגע אנו מצליחים להכיל אותו אבל אי אפשר להכניס כל הזמן וריאנטים. אנו חייבים לקנות מספיק זמן כדי שמבצע החיסונים יתקדם ולאפשר לתושבי ישראל להתחסן. שישה ימים של סגירת שדה התעופה לא יספיקו".
"מספר החולים הקשים והמונשמים הוא קריטי. לא היה שיא כזה אף פעם", אמרה אלרעי-פרייס והוסיפה: "אנו נמצאים בצד לא טוב. באנגליה היו התפרצויות בבתי ספר. כיום בארץ 40% מהתחלואה היא בקרב ילדים. צריך לראות מה נעשה. אנו רואים עליה בתחלואה בגילאי כתות א' עד ד'. אנו מסתכלים על זה מקרוב ובדאגה. אני מעריכה שנצטרך לסגור את השמיים לפחות לחודש".
המשנה ליועמ"ש, עוה"ד רז נזרי, התייחס לצמצום החריגים המאפשרים יציאה מהבית לצורך טיסה מחוץ לישראל, ואמר כי "אנחנו לא אומרים שיש מניעה משפטית בצעד הזה אך הצפנו קשיים בנוגע לפגיעה בחוק יסוד, עמדנו על שלוש נקודות שלגביהן נמצא פתרון - שיהיו חריגים שיאפשרו יציאה למקרים הומניטריים ואחרים שנמצאים בתקנות. עמדנו על כך שתהיה אפשרות מעשית לשימוש בחריגים, כך שיתאפשרו טיסות במקרים כאלו והנושא צריך להיפתר עד מחר, שתימצא אפשרות אולי עם מטוס של חיל האוויר שייקח ליעד קרוב, או טיסות של חברות אחרות שלא יהיו מסחריות".
לדבריו, "מבחינה משפטית צריכה להיות אפשרות להבאה והוצאה של אזרחים מסיבות הומניטריות. בנוסף, עמדנו על כך שלא תהיה תחולה מידית כדי לאפשר זמן התארגנות. הצענו אף יותר מ-72 שעות אבל ניתנה יממה וחצי וזה מינימום נדרש מבחינתנו ברמה המשפטית. באיזון בין הפגיעה לבין הסיכון הבריאותי, אנחנו נגן על הליכים אלו. לגבי אדם שיוצא מהארץ ולא מתעתד לחזור, אין סיבה למנוע את יציאתו. זה נמחק בתקנות אך הוסכם שבתיקון לתקנות ועדת החריגים תאשר באופן גורף כל בקשה כזו של יציאה חד כיוונית.
זה לא רק וואן ווי טיקט, אלא גם חזרה של אדם למקום מגוריו הקבוע בחו"ל כמו סטודנטים. ועדת החריגים מורכבת ממנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל משרד התחבורה ונציגיהם. המגמה היא לא לאפשר יותר מדי חריגים והם צומצמו. עמדנו על טיפול רפואי, לוויה והליך שיפוטי. הרעיון בקביעת המגבלות הוא בדברים שאין בהם שיקול דעת, אך זה לא אומר שמקרים אחרים לא יאושרו".
כזכור, ממשלת ישראל אישרה אמש את סגירת נמל התעופה בן גוריון החל מהיום בחצות. ההחלטה אושרה במהלך דיון על הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין עצירת הטיסות לישראל וממנה למשך שבועיים כדי למנוע כניסת מוטציות נוספות של נגיף הקורונה והתפשטותם בישראל. במהלך הישיבה אמר נתניהו כי "נתב''ג ייסגר החל משני בלילה, יינתן פתרון לישראלים וליהודים שייתקעו בחו''ל".