הלל נולד ביראק ב-1923 ועלה ארצה עם משפחתו כשהיה בן 11. בשנות ה-40 עזר בהעלאת יהודים מעיראק, והיה ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל. ב-1952 נבחר לכנסץ מטעם מפא"י, וב-1959 הפטר לתפקיד שגריר ישראל בגינאה, ומאוחר יותר גם בחוף השנהב ובניגריה. עד 1969 המשיך לשמש בתפקידים שונים במשרד החוץ, ואז נבחר שוב לכנסת מטען מפלגת העבודה.
ב-1969 נבחר כשר המשטרה, תפקיד בו כיהן במשך שמונה שנים בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין. בנוסף, ב-1974 שימש למשך מספר חודשים כשר הפנים בעקבות שינויים בקואליציה. בכנסת ה-11 שימש כיו"ר הכנסת, והמשיך לכהן כח"כ עד 1992. ב-1993 התמודד על תפקיד נשיא המדינה, אך הפסיד לעזר ויצמן.
הלל נישא ב-1952 לתמימה, וב-2011 התאלמן. לזוג נולדו בן, אהרון, ובת, הגר, שנפטרה ב-2005, ושלוש נכדות. הלל התגורר ברעננה.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ספד להלל: "קיבלתי בצער רב את בשורת פטירתו של שלמה הלל, יושב ראש הכנסת האחת העשרה, שר הפנים והמשטרה וחתן פרס ישראל. הוא היה מדור הנפילים, דור שנאבק במו ידיו על הקמתה של מדינת ישראל, על ביצורה ועל קיומה כמקלט בטוח לעם היהודי. הוא פעל להבאתם ארצה של עולים ועולות מארצות המזרח בדרכים רבות ומגוונות, בגלוי ובסתר, במבצעי העפלה נועזים ומרחיקי ראות ורבים חייבים לו את עלייתם והשתרשותם בארץ.
"כיושב ראש הכנסת הוא היה אמון על ביצור מעמדם ואיתנותם של הדמוקרטיה הישראלית ובית המחוקקים ודרש מחברי הכנסת להקפיד בפיקוח פרלמנטרי על הרשות המבצעת. מי יתן ונשכיל לפעול לאור דבריו החשובים ונקפיד: ״לשמור מכל משמר על הדמוקרטיה, מפני הקמים עליה ובמיוחד מפני הקמים עליה מבית״. יהי זכרו ברוך".
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אמר: "ישראל נפרדת היום מאחד מהאצילים שבמנהיגיה. איש ציבור מסור, שפעל רבות למען תקומת המדינה ובניינה, ועשה רבות לעידוד העלייה ולהבאתם של עולים רבים ארצה במבצעים נועזים.
"הפרידה משלמה הלל היא פרידה ממנהיג ציוני יוצא דופן, שמדינת ישראל חייבת לו רבות על עשייתו הציבורית והדיפלומטית ארוכת השנים. מנהיגותו מעוררת ההשראה של שלמה הלל תחסר לנו מאוד. אני מוסר את תנחומיי למשפחתו".
התרעות פיקוד העורף