דבריה נאמרו במסגרת פאנל מנהיגות נשית שעסק בעתידה המדיני של ישראל, אורגן על ידי תנועת הריבונות והתקיים במסגרת ועידת "ישראל 2030" של עיתון "בשבע". "אם לא הסכם אוסלו, לא היינו מגיעים להחלטה של בית הדין בהאג", פסקה איינהורן והסבירה כי המעמד המדיני שניתן לרשות הפלסטינית בעקבות ההסכמים, הוא שהוביל לפרשנות שתוצאה הייתה החלטת בין הדין לחקור את התנהלות ישראל ביהודה, שומרון ועזה.
איינהורן סבורה כי כעת על המנהיגות בישראל "לגלגל את הדברים לאחור כמי שנכנס לשדה מוקשים ומבקש לחזור אחורנית. התברר שהרש"פ גם מסיגה לאחור את אנשיה אבל גם הפכה מסוכנת לישראל".
הפרופ' התייחסה גם לרפורמות הדרושות לטעמה במערכת המשפט בישראל והצביעה על מה, שלטענתה, הם ליקויים חמורים במערכת. הראשון הוא הליך המשפט בבית המשפט העליון, "שלא קיים בשום מדינה מערבית, שבו ללא בירור ראיות ונתונים כערכאה ראשונה ואחרונה".
איינהורן ביקרה בדבריה את מדיניות ה'הכול שפיט' ואת ההכרעה על פי מידתיות התלויה בעיני המתבונן בלבד, ובנוסף את הסמכות הנתונה בידי נשיאת העליון לקבוע את הרכבי בית המשפט בכל דיון. "מה שנדרש הוא לבטל את בג"צ ולהעביר את כל סמכויותיו לבית משפט מינהלי", אמרה וציינה כי הסמכות שנוטל בג"צ לעמו לפסילת חוקים היא כהגדרתה "ממש מסוכנת".
לסיום, הפרופסור טענה כי היועץ המשפטי לממשלה הפך להיות "רשות רביעית" שאינה מייעצת אלא כופה את דעתה על הממשלה, כולל התייצבות בבית המשפט נגד עמדת הממשלה. "אני לא מכירה אף דמוקרטיה מערבית שהדברים מתנהלים בה כך. זה רק אצלנו, את הדבר הזה צריך לתקן", סיכמה איינהורן.
התרעות פיקוד העורף