ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר הבריאות יולי אדלשטיין קיימו היום (שני) התייעצות לנוכח הדיון בוועדת החוקה שמוביל לביטול בידוד המלוניות חרף החשש של גורמי הבריאות, מפני חדירת מוטציות קורונה לישראל. השלושה סיכמו כי החל משבוע הבא תצומצם עד למינימום כניסת ישראלים לישראל למעט מקרים הומניטריים דחופים בלבד, עד לכדי כניסה של לא יותר מ-200 ישראלים ליום בלבד, וזאת עד למציאת פתרון טכנולוגי או השבת הבידוד במלוניות, להבטחת בידוד השבים לישראל כנדרש כולל טיסות העולים שחלקם ייאלצו להידחות. לאור הסיכום נקראים הישראלים שבדעתם לצאת מישראל בימים הקרובים, לשקול את נחיצות היציאה לנוכח ההגבלות הצפויות על חזרתם.
בתוך כך דנה מליאת הכנסת בהצעה להשתמש בפתרון של צמיד אלקטרוני לשבים מחו"ל המחויבים בבידוד. סגן שר הבריאות יואב קיש מתח במליאה ביקורת על החלטת ועדת החוקה של הכנסת מאתמול להאריך רק ב-24 שעות את חובת הבידוד במלוניות לשבים מחו"ל, שתפקע הלילה בחצות. "לכולם ברור החשש מכניסת וריאנטים לישראל. ההחלטה לסגור מלוניות היא לפתוח שער לכניסת וריאנטים", אמר קיש.
"אני אומר לחברי ועדת החוק וליו"ר הוועדה זאת - ההחלטה שגויה ומסוכנת מאוד לבריאות הציבור. מצד שני אני תומך בקריאה של יו"ר הוועדה למצוא חלופה של צמיד דיגיטלי כדי לאפשר בידוד בית אפקטיבי במקום מלוניות", הוסיף.
הוא ציין כי "הנושא הזה נבחן במשרד הבריאות. יש פתרונות אבל היועמ"ש אמר בפרוש שלא ניתן להשתמש בפתרון צמיד ללא חקיקה. יש לנו בעיה של בידוד. המלוניות הוא פתרון זמני אבל כעת לא יהיו מלוניות. יו"ר ועדת החוקה אמר שאין מלוניות. היועמ"ש אומר שאין צמיד. איפה האחריות? אנו נקבל היום בממשלה החלטה ונציג את העניין של הצמיד הדיגיטלי והממשלה תחליט אם נקדם חקיקה".
עוד אמר סגן השר, כי "הצמיד מצריך חקיקה. יתכן שנצליח בשבוע מאומץ לקדם זאת. בואו נוביל חקיקה מהירה של שבוע לצמיד דיגיטלי לבידוד בית אפקטיבי למי שקבל תשובה שלילית בבדיקה במלונית. מי שיקבל תוצאה שלילית של בדיקת קורונה במלונית יוכל לחתום לקבל צמיד עם טלפון נייד, ערכה שלמה, הולך הביתה ויש בידוד אפקטיבי. אבל זה ייקח שבוע. לא יכול להיות שאנו במהלך השבוע הזה נהיה שוב באירוע פרוץ של כניסת וריאנטים. אני מקווה שיו"ר הועדה וחברי הועדה יצטרפו לזה והממשלה תקדם היום את הנושא של צמיד דיגיטלי. כל פתרון אחר יכול לגרום לנזק קשה".
על האפשרות להטיל עוצר בחג אמר קיש: "אנחנו נכנסים בסוף השבוע לחג הפורים. אם לא נמנע מהפרות אנו עלולים למצוא עצמנו בחג פורים רע מאוד. לכן אמר עכשיו שר הבריאות אדלשטיין שבחג הפורים הזה אנו חייבים להיזהר. אי אפשר ואסור לעשות מסיבות והתקהלויות. אנו שומעים על יותר ויותר נטיה לאירועים שהם בניגוד להנחיות. זה כנראה יחייב אותנו להוביל להחלטה של עוצר לילה עד סוף חג פורים".
קיש אף קרא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הממשלתית שתאפשר מסירת מידע על אנשים שסירבו להתחסן או טרם התחסנו. "זה יכול למנוע סגר רביעי", אמר.
הצעת החוק להעברת מידע על אזרחים שלא התחסנו או שקיבלו רק את החיסון הראשון
לאחר מכן הצביעה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה על אישורה כהוראת שעה של הצעת חוק ממשלתית שתאפשר להעביר לגורמים שונים מידע על אזרחים שלא התחסנו או שקיבלו רק את החיסון הראשון, כמו למשל עובדי הוראה ועובדי רשויות מקומיות, כדי לברר אתם מדוע לא התחסנו ולנסות לעודד אותם להתחסן. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ברוב של 21 תומכים מול שישה מתנגדים.
הממשלה ביקשה לכנס את ועדת הכנסת כדי לאשר את בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה, הליך שיאפשר חקיקה מהירה של הצעת החוק. מזכיר הממשלה ביקש לאפשר להעביר את הצעת החוק גם בקריאה שנייה עוד ביום הנחתה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מהנתונים שבידי משרד הבריאות עולה כי קיימים עשרות אלפי אנשים, כשני אחוז מהמתחסנים, שקיבלו את מנת החיסון הראשונה אך לא הגיעו לקבלת המנה השנייה בחלוף 25 ימים, בלי ציון סיבה ידועה או קביעת תור למנה השנייה.
להערכת המשרד מדובר בקבוצה של אנשים שכדי להביאם לקבל את מנת החיסון השנייה יש לפעול במרה האישית להבנת הסיבות להימנעותם מקבלתה ולפתרון בעיות ככל שיש כאלה.
המשמעות האפדמיולוגית של התחסנות במנה אחת בלבד לא ידועה עדיין ויש חשש שרמת החסינות הנמוכה יותר שמקנה חיסון במנה אחת עלולה לתרום ליצרה או להפצה של וריאנטים חדשים לנגיף הקורונה.
לכן קיימת חשיבות לחיסון של כל מי שיכול להתחסן, כדי להגיע לרמת חסינות גבוהה ולצמצם ככל האפשר הפצת וריאנטים חדשים. בשל כך ובשל הירידה המסוימת במספר המתחסנים מוצע להקנות למשרד הבריאות כלים שיסייעו בעידוד ההתחסנות באופן ממוקד ויעיל ביותר.
לשם כך מוצע לעגן בסעיף 20ט' לפקודת בריאות העם הסדר שיאפשר למנהל הכללי של משרד הבריאות להעביר מידע מזהה ופרטי קשר על מתחסנים ועל מי שטרם התחסנו, או התחסנו באופן חלקי, לגורמים שיבקשו מידע כזה, בשלב זה רק הרשויות המקומיות ביחס לתושביהן ומשרד החינוך ביחס לצוותי חינוך.
מדובר בגורמים שיכולים לסייע למשרד הבריאות לעודד אנשים להתחסן, למשל באמצעות פנייה פרטנית לבירור סיבת אי החיסון או בהצעת שירותי סיעוד בהגעה למקום החיסון וכדומה.
עוד מוצע, להסמיך את המנהל לדרוש ממוסדות רפואיים ומגופים ציבוריים מידע מזהה ופרטי קשר של אנשים שהתחסנו או שרשאים להתחסן. מידע זה דרוש למשרד כדי לקדם את מבצע החיסונים הלאומי ולעודד את הציבור להתחסן, למשל אנשים שקופות החולים לא מצליחות להישג, ולהפיק למתחסנים תעודות מתחסן.
בהצעת החוק מוצעות הוראות בנושא אופן העברת המידע, הרשאות הגישה למידע, שמירת סודיות המידע ומחיקת המידע שהועבר למקבלי המידע עם תום הצורך בו. מוצע לקבוע את ההסדר כהוראת שעה לשלושה חודשים, זמן שיאפשר למשרד הבריאות לבחון אם העברת המידע בהתאם לו אכן משיגה את התוצאות הרצויות בעידוד הציבור להתחסן.
לגבי העברת מידע הנוגע לצוותי חינוך העובדים באופן צמוד עם תלמידים, שרובם המכריע יהיה לא מחוסן בטווח הזמן הנראה לעין, נכתב בהצעת החוק כי המידע יועבר למנהל הכללי של משרד החינוך. משרד החינוך יוכל לעשות שימוש במידע שיקבל, לבקשתו, על התחסנות הצוותים, כדי לפעול באופן ממוקד לעידוד חברתי של צוותי חינוך שטרם התחסנו או שלא השלימו קבלת שתי מנות החיסון – להתחסן.