נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות החליטה הערב (רביעי) מתוקף סמכותה, לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, בפרשת הפריצה לטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה. אף הוחלט גם על עיכוב ביצוע של פסק הדין הקודם שניתן, שהותיר למשטרה לחדור לטלפונים הניידים של היועצים למרות שאלו נמסרו באופן לא כשר, כאשר המשטרה לא יידעה את היועצים כי יש באפשרותם להתנגד למהלך. 

חיות עשתה שימוש בסמכותה והורתה על קיומו של הדיון בהרכב של שבעה שופטים. בהרכב השופטים תכהן חיות כראש ההרכב ולצידה השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וג'ורג' קרא. חיות הוסיפה כי תינתן אפשרות לצדדים להגיש השלמות טיעון בכתב.

נתניהו מגיב להתפתחויות בתיק 4000

בינואר האחרון, דחה בית משפט העליון את ערעור יועצי ראש הממשלה, יונתן אוריך ועופר גולן, על החלטת בית משפט המחוזי בתל אביב, לאשר למשטרה לחדור לטלפונים הסלולריים שלהם. זאת, בעקבות חקירה שנפתחה נגדם בחשד למעורבות בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, בשנת 2019.

כזכור, יועצי ראש הממשלה זומנו לחקירה במשטרה, ובמהלכה נתבקשו להעביר לידי החוקרים את מכשירי הטלפון שברשותם, מבלי שהוסבר להם כי באפשרותם לסרב לבקשה, וסירוב זה לא יזקף לחובתם.

חוקרי המשטרה חדרו לטלפונים הניידים שלהם ופנו בדיעבד לקבלת אישורו של בית המשפט בבקשה שינתן צו חדירה למכשירי הטלפון. בקשתם נתקבלה, צווי חדירה למכשירי הטלפון ניתנו, וזאת בהסתמך על 'חומר סודי' שהובא לעיונו של בית המשפט.

ערר שהגישו יועצי נתניהו לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות לערור שהוגשה לבית משפט זה התקבלה חלקית ושם נקבע כי פעולות בלתי-חוקיות שננקטו יובאו בחשבון בעת הדיון בה, ועשויות להביא לדחייתה והחזיר את הדיון לבית משפט השלום.

לאחר ההחזרה, הוכרע כי צווי החדירה שהוצאו בוטלו למעט הצו שהוצע לדובר ראש הממשלה עופר גולן. המדינה ערערה למחוזי שהחזיר את צווי החדירה לכלל המכשירים הניידים. ההחלטה הקודמת לכך שהתקבלה היא באשר לערעור יועצי ראש הממשלה על אותה החלטת המחוזי וכאמור ערעור זה נדחה.

אולם בית המשפט העליון  (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)אולם בית המשפט העליון (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

השופט סולברג קבע אז אומנם כי המשטרה פעלה בניגוד לחוק אך לא היה קשר סיבתי המראה על השפעה על פעולות החקירה שנעשו אחר כך שמאפשר פסילה. על כן נפסק כי אין מקום, בשלב זה של ההליך הפלילי, לבחון את עוצמת הפגיעה בזכויות החשודים.

השופט קרא הסכים עם סולברג והוסיף כי הוא מסתייג מהחלת הלכת הפסילה הפסיקתית ודוקטרינת ההגנה מן הצדק בשלב מקדמי זה של ההליך המשפטי, משסבר כי יש בכך לפגוע פגיעה קשה, ואף אנושה, ביכולת ניהול החקירה ובאינטרס הציבורי בחקר האמת.

המשנה לנשיאה, ביקש בדעת מיעוט לקבל את הערעורים ולהורות על דחיית בקשת החדירה למכשירים הניידים. לגישת המשנה לנשיאה, לנוכח העובדה כי לא כל הגורמים שהיו מעורבים בחיפוש הבלתי-חוקי במכשירים הניידים של העוררים התייצבו לדיון, וכי בגלגולו השני של ההליך, המשטרה בחרה להגיש בקשה מתוקנת לחיפוש במכשירים הניידים, מבלי לכלול במסגרתה את החומרים שהושגו בגין החיפוש הבלתי-חוקי יש לקבל את הערעור. נתונים אלה ואחרים מלמדים, לגישת המשנה לנשיאה, כי המשטרה לא עמדה בנטל המוטל עליה להציג תשתית ראייתית מספקת למתן צווי החדירה שנתבקשו.

עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין, ממשרד חדד רוט שנהר ושות', המייצגים את אוריך וגולן, מסרו: "החלטת בית המשפט העליון מסמנת את המשקל הרב שיש לסוגיה העקרונית שעל הפרק. פרטיות המידע והפרקטיקות של המשטרה להשיג מידע ללא צו תוך הפרה ברורה של זכויות אדם, איננו דבר שאפשר לעבור עליו בלא דיון מעמיק. אנו מברכים על החלטת העליון לקיים דיון מהרכב מורחב בסוגייה".