באחד מימי אפריל 2020 ראיתי בטלוויזיה קטטה אלימה שפרצה בין אנשי שמאל וימין", מסביר פרופ' מיכאל בר־זהר מדוע החליט להתמודד על תפקיד נשיא המדינה ה־11. "חילופי הנאצות והמהלומות הצביעו על קרע עמוק בתוך החברה שלנו, כשלצד הקרע הפוליטי נוצרו בחברה הישראלית עימותים חריפים בין ספרדים ואשכנזים, חילונים וחרדים, יהודים וערבים. חשבתי שהשבר הזה מסוכן לחברה ולמדינה שלנו יותר מאיומי נסראללה ומזימות איראן והחלטתי לפעול לאיחוי הקרעים באמצעות פנייה למתונים ולשפויים בשני צדי המתרס".
מאות אזרחים מכל חלקי הציבור נענו לקריאתו של בר־זהר והצטרפו לתנועת "אחדות" שהקים בחודשים האחרונים, וכנס היסוד שלה נערך מחמת הקורונה בזום בינואר האחרון. "עם הזמן הבנתי שלא די בהקמת תנועה, אף לא מפלגה, וישנו רק כוח לא־פוליטי אחד, המקובל על רוב אזרחי המדינה, וזה בית הנשיא", הוא אומר. "לאחר חשיבה ממושכת, התייעצות עם חברים מכל גוני הקשת והתבוננות בנעשה בזירה הפוליטית, החלטתי להציג את המועמדות שלי לתפקיד נשיא מדינת ישראל".
מתי החלטת?
"כמה שבועות לפני הבחירות האחרונות, אבל התעכבתי עם פרסום ההחלטה בהנחה שלאף אחד לא היה ראש לכך, מה גם שהכנסת החדשה, ה־24, עדיין לא התכנסה".
בר־זהר סימן לעצמו מגוון של יעדים בהסתערותו על משכן הנשיא, בהם הקמת קרן למלחמה בעוני; בניית איים מלאכותיים לאורך חופי הארץ; גיבוש אמנה בין חרדים לחילונים; קירוב יהדות התפוצות; מתן אפשרות לוותיקים המעוניינים בכך לצאת לגמלאות מעבר לגיל היציאה לגמלאות כיום; הקמת מסגרת לימודית שבה יוכל כל חייל להגיע לתואר בוגר אוניברסיטה; קרן לעידוד מפעלי התנדבות; חידוש תוכנית חפירת תעלת הימים בין ים סוף לים המלח ועוד.
מאחורי הפרגוד
לבר־זהר, 83, ביוגרפיה גדושה ומגוונת, שבין פרקיה: ילדות בבולגריה בתקופת השואה; נעורים של מחסור ביפו ועמידה בראש תנועת המתנדבים "נוער לנוער"; שירות צבאי בצנחנים, במקביל ללימודים באוניברסיטה ולראשיתה של קריירה עיתונאית; לימודים גבוהים בפריז ודוקטורט על יחסי ישראל־צרפת; הביוגרף של בן־גוריון מגיל 27; ממייסדי רפ"י; בין צולחי תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים; חבר כנסת בשתי כנסות, יו"ר ועדת החינוך ומהפועלים למען חוק הבחירה הישירה לראשות הממשלה; מחבר הביוגרפיה של שמעון פרס ושלל ספרים אחרים.
האם צריכה להיות בחירה ישירה לנשיאות על ידי העם או האם די בהצבעתם של 120 נבחריו בכנסת?
"בחירתם של חברי הכנסת היא בהתאם לחוק כיום. אני כמובן הייתי מעדיף בחירה ישירה של כל הציבור, אם כי כעת אנחנו די אוכלים זה את זה בבחירות לכנסת".
אזכיר לך מה קרה בכנסת לפני 21 שנה, כשמשה קצב, לימים אנס מורשע, הועדף על שמעון פרס משיקולים מפלגתיים גרידא.
"לגבי משה קצב, לא רק שייזכר כעבריין מורשע באונס שישב במאסר, אלא שלנשיאות הוא הגיע בתרגילים פוליטיים בלבד, בלי מטען מיוחד משלו. הוא בעצמו סיפר לי איך בנה את עצמו בשקט, בשיחות אישיות עם חברי הכנסת, לקראת הנשיאות. בסיכומו של דבר, הפרשייה שלו האפילה כליל על נשיאותו.
"זה מה שקורה כשחברי הכנסת לא מצביעים משיקולים ענייניים, אלא כפי שמכתיבים להם ראשי מפלגותיהם. זה אכן קרה בבחירה בין קצב לפרס, לא כל שכן בבחירה בין ריבלין לפרס, כשריבלין חש נבגד על ידי חבריו שהבטיחו לו את תמיכתם. אני רוצה להאמין שחבר כנסת שנמצא מאחורי הפרגוד לבד עם מצפונו יצביע לפי שיקול דעתו בלבד".
בהתמודדות אתה עשוי לפגוש מתחרים, המוכרים לך היטב, בהם יצחק הרצוג, עמיר פרץ ושמעון שטרית, יוצאי מפלגת העבודה כמוך.
"כל אחד - כבודו מונח במקומו. אני לא חושב על התמודדות עם מישהו מסוים או על התעמתות איתו, ונראה לי שהפופולרי ביותר ינצח".
אתה לוקח בחשבון שלא בהכרח שאתה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר?
"כל מה שנאמר עד כה לגבי הנושא בעיתונים, בסקרים ובפרשנויות היה לגבי אלה שנאמר עליהם עד כה שהם מתמודדים. עבדך הנאמן לא היה עד כה ביניהם, ורק בקלפי יתברר מיהו בעל הסיכויים הרבים ביותר".
רוב הנשיאים עד כה באו מהזירה המפלגתית־פוליטית, המוכרת לך מהעבר. יש התוהים אם לא הגיע הזמן לנשיא שיגיע מחוץ לזירה הזאת, היינו איש רוח, משפטן או מדען?
"בחירת נשיא המדינה איננה משחק ואיננה יכולה להתבצע רק על סמך כישוריו של מועמד. לא נראה לי נכון לבחור נשיא בלי קשר או הבנה בפוליטיקה. אפילו חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, שכאילו בא מעולם אחר, קיבל בבחירה הקודמת קול אחד בלבד".
יש הסבורים שבהגיע מדינת ישראל ליום הולדתה ה־73 אולי יש מקום לבחור נשיאה ראשונה.
"אתה מעמיד אותי במצב לא נוח, כי הפעם מדובר באישה מסוימת. אני לא מקבל את החלוקה המלאכותית בין אישה לגבר. לדעתי, נשים וגברים אמורים להיבחר על פי כישוריהם ועל פי אישיותם. זה לא מקובל עליי לבחור על פי שיקול של מין המועמד".
סם החיים
"מזלמן שז"ר ואילך הכרתי את כל נשיאי ישראל", הוא אומר. "כנשיא, שז"ר לא השאיר חותם מיוחד. הגעתי אליו כדי לראיין אותו לביוגרפיה של בן־גוריון והיה לי איתו קטע מביך. כשנכנסתי ללשכתו, שז"ר, שהיה מבוגר, אך צעיר מגילי היום, קם ממקומו, נעל את הדלת ולהפתעתי שאל אותי: 'תגיד לי, אני בסדר?' מה יכולתי להשיב לו, אני, בן ה־30 דאז? לא נעים. אז הוסיף ואמר שהוא זקוק לעוד כמה שנים כדי לכתוב ספר וציין שעליו להיות בשביל זה צלול וחזק. והרי בסך הכל באתי לראיין אותו על בן־גוריון".
על יצחק נבון הוא אומר: "אני יודע שאם אומר עליו שהוא היה נשיא נפלא, דבריי לא יתקבלו כאובייקטיביים, בהיות שנינו בחבורה שהקיפה את בן־גוריון וממנה נותרתי רק אני. כאוהב אדם מטבעו, נבון, הנשיא הצבר הראשון, היה מבין נשיאי ישראל הראשון שאפשר לומר עליו שהיה הנשיא של העם עם שילוב מעולה של איש רוח ותרבות ופוליטיקאי שכיהן במספר כנסות. עם זאת, הוא שגה כשהסתפק בתקופת כהונה אחת של חמש שנים מתוך תקוות שווא שיוכל להגיע לראשות הממשלה".
איזה נשיא אתה תרצה להיות?
"אם אבחר, ארצה להיות נשיא שבכהונתו יהיה שילוב של שני הנשיאים האחרונים, שהשלימו זה את זה. מצד אחד להיות עם הפנים אל העולם כמו פרס, שנחשב כאחד מגדולי המדינאים במאה ה־20, ומצד שני להביא לתפקיד מהעממיות המאפיינת את כהונתו של הנשיא ראובן ריבלין".
מכהונתו של פרס ייזכר גם סירובה של רעייתו, סוניה, לעבור למשכן הנשיא, למרות ניסיונות השכנוע שלו.
"הייתי מודע להסתייגות של סוניה מהפוליטיקה. 'שמעון, די!', היא אמרה לו בתקווה שיפרוש איתה לחיים שלווים יותר. סוניה סירבה להבין שבשבילו הפוליטיקה הייתה סם החיים והתעקשה לא לעבור איתו למשכן הנשיא".
האם להכרזתך על מועמדותך קדם דיון במשפחת בר־זהר?
"היה דיון, אבל ההחלטה היא שלי וזכיתי להסכמה מלאה הן מצד רעייתי גלילה, והן מצד בננו גיל. בעניין הנשיאות אנחנו בראש אחד".
אם עד כה שום דבר לא עצר את מרוץ כתיבת הספרים שלך, אתה לוקח בחשבון שכנשיא תיאלץ להוריד הילוך בהקשר הזה?
"זה נלקח בחשבון. מוותרים כשיש מטרה גדולה יותר".
מה תאמר לאלה הקוראים תיגר על מוסד הנשיאות וטוענים שאין בו צורך?
"אולי אין צורך בנשיא אם כל תפקידו הוא להטיל פעם בכמה שנים את הרכבת הממשלה על מועמד זה או אחר. העם לא זקוק לבובות במשכן הנשיא, אלא למי שיביא למוסד הזה משהו חדש כפי שהביאו פרס וריבלין. מה אני מתכוון להביא? כשאלוהים שאל את שלמה המלך בחלומו מה לתת לו, השיב האיש שלכאורה היה לו הכל: 'ונתת לעבדך לב שומע, לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע'. מה צריך יותר?".