אתמול דווח ב"חדשות 12" כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת השינוי הוסכם לתקן את חוק-יסוד: הכנסת, כך שימנע מראש הממשלה בנימין נתניהו מלהתמודד בבחירות הבאות. ל"מעריב" נודע כי הצעת החוק השנויה במחלוקת, עליה פורסם אמש, הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת של "תקווה חדשה" כבר בשבוע שעבר לאחר שהוגשה ואושרה בנשיאות.

על ההצעה חתומים חברי הכנסת יועז הנדל, גדעון סער, יפעת שאשא ביטון, זאב בנימין בגין וזאב אלקין. בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב כי החוק יחול החל מהבחירות לכנסת ה-25.

במסגרת דברי ההסבר לחוק, הוגדרה כהונה ארוכה של ראש ממשלה כ"כשל שוק דמוקרטי שיש לטפל בו". לפי הצעת החוק שנחשפת הבוקר (שלישי), לא יוכלו ראש ממשלה או ראש ממשלה חלופי לכהן בתפקידים אלו יותר משמונה שנים ברצף, ומי שכיהן תקופה כזו ייאלץ להמתין ארבע שנים מסיום כהונתו עד שיוכל להיבחר מחדש.

ב"ליכוד" תקפו את הצעת החוק המסתמנת ומסרו כי "אחרי שבנט רימה את בוחריו והעביר קולות מימין לשמאל רק כדי למנות את עצמו לראש ממשלה עם 6 מנדטים, עכשיו הוא מביא חוק שלא קיים בשום דמוקרטיה בעולם, במטרה לפסול את ראש הממשלה נתניהו מלהתמודד לכנסת".

יו"ר "הציונות הדתית", ח"כ בצלאל סמוטריץ', תקף בטוויטר: "תגידו, לאנשי ימין (ימין, לא ימינה) יהיה מותר להצביע בבחירות הבאות?".

ב"ימינה" אמרו אמש כי אין, לא הייתה ולא תהיה הסכמה בעניין מניעת ריצה לכנסת. מדובר בהצעה שעלתה, לא סוכמה והיא גם לא תהיה. הדבר היחידי שהיה והוסכם עליו הוא הגבלת כהונת רה"מ לשמונה שנים או שתי קדנציות. בעקבות הסערה שהתחוללה גם ב"יש עתיד" הבהירו כי לא יקדמו את הצעת החוק.

בממשל דמוקרטי קיימת חשיבות וחיוניות רבה לתחלופה של העומד בראש המערכת כדי למנוע ניוון וניתוק. שלטון ממושך מנוגד למהותה של הדמוקרטיה. ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל לימד אותנו כי "שלטון ממושך באומה ובמדינה זוהי תופעה חמורה מאוד... כלל גדול הוא, כי שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו, הוא רע מעיקרו... הוא מוליד שחיתות. הוא אינו יכול שלא ליצור: התנשאות שליטים, תלות נשלטים, פחד תלויים". במרבית  המקרים המערכת הדמוקרטית, בדומה לשוק החופשי, יוצרת את התחלופה הנדרשת בתפקדי ראש הממשלה, וכך גם היה במרבית השנים במדינת ישראל. 

כהונה ארוכה של ראש ממשלה מהווה סכנה כי המחזיק בכוח השלטוני יצבור עוצמה רבה, באופן המנוגד לעקרונות הדמוקרטיה, שמבוססת על רעיון של ביזור עוצמה ויצירת איזונים ובלמים שלטוניים. ואולם, בשיטת הממשל הפרלמנטרית, בניגוד לשיטה הנשיאותית, לא מקובלת הגבלת כהונה של ראש ממשלה, משום שהבחירה היא למפלגה ולא בחירה אישית לראש הרשות המבצעת. עם זאת, חלות תמורות משמעותיות במשטר הפרלמנטרי בעשורים האחרונים.

המחקר האקדמי מלמד כי במספר דמוקרטיות פרלמנטריות ישנה התחזקות משמעותית של מוסד ראש הממשלה עד אשר הוא דומה במהותו לנשיא בדמוקרטיה נשיאותית, בתהליך שמכונה "התנשיאותיות". גם בישראל מתרחש תהליך דומה, שבא לידי ביטוי בהעצמת כוחו של ראש הממשלה לעומת גורמים כמו הכנסת, מליאת הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.  

משהתגלה "כשל השוק" הדמוקרטי, יש לטפל בו, ולפיכך יש לפעול להגבלת כהונת ראש ממשלה. הצעת החוק המוצעת עושה שימוש במנגנון "הצינון", המקובל בשיטה החוקתית הישראלית וזאת כדי "לצנן" את מי שהיה במוקד הכוח שנים ארוכות מהמשך פעילות פוליטית לתקופה קצובה, וכך להבטיח תחלופה פרסונלית בתפקיד ראש הממשלה. מנגנון הצינון הוא כאמור מנגנון קיים ומקובל בשיטה החוקתית הישראלית המעוגן בחוק-יסוד: הכנסת.

להבדיל מהסדרים אחרים שעלו בהצעות חוק שונות בעניין הגבלת כהונת ראש ממשלה, הסדר הצינון מהכנסת הנו ההסדר האפקטיבי היחיד אשר יכול להגשים את תכלית החוק והוא מניעת ריכוז יתר של כוח, מניעת השחתה וזאת בצורה מידתית ומקובלת. הצעת החוק מציעה הסדר מידתי של צינון מהכנסת לקדנציה אחת בת ארבע שנים למי שכיהן כראש הממשלה או ראש ממשלה חלופי במשך שמונה שנים או יותר ברצף. מדובר בתקופת זמן משמעותית שבה יכול ראש הממשלה ליישם את מדיניותו וחזונו וזאת גם במקרים בהם הכנסת מתפזרת שוב ושוב כפי שקרה בשנים האחרונות. 

להבדיל מסעיף הצינון של אלופים בצה"ל, ראש שב"כ וכו', שם קובע סעיף 56(א)(4)(1) כי התקיימותה של מערכת בחירות נוספת בתוך תקופת הצינון מביאה, הלכה למעשה, לסיום מידי של תקופת הצינון, בהצעת החוק שלפנינו לא קיים סייג זה וזאת בשל העובדה כי בשנתיים האחרונות התקיימו ארבע מערכות בחירות ולפיכך ברור שהסייג שהיה רלוונטי בשעתו לגבי אנשי צבא וביטחון בכירים – אינו רלוונטי כיום, נוכח שינוי הנסיבות ותדירות הבחירות לכנסת, אשר עשויות להפוך את תקופת הצינון ותכליתה לאות מתה.

יצוין כי אחד הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים של ממשלת השינוי קובע כי לא תקודם חקיקת יסוד חדשה ולא יתוקנו חוקי היסוד הקיימים אלא בהסכמת כלל סיעות הקואליציה. למען הסר ספק, הקואליציה תצביע נגד הצעות חוק פרטיות שלא קיבלו את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה. זאת, למרות שבסעיף אחר נקבע כי מיד עם הקמת הממשלה, ובכדי ליישם את רעיון הגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים 
רצופות, יקודם חוק יסוד: הכנסת - תיקון - תקופת צינון והגבלת כהונת ראש ממשלה.