מנדלבליט הזכיר בדבריו סיטואציה מימיו של פינקלשטיין כפצ"ר ואמר כי "הקביעה המשפטית של הפצ"ר פינקלשטיין בדבר תחולת דיני העימות של פעולות צה"ל כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים, גזרה משמעויות בהיבט האופרטיבי של הכלים העומדים לרשות הצבא לשם מיגור איום הטרור, והן בהיבט של אכיפת הדין, בכל הקשור למדיניות הבדיקה והחקירה של מקרי מוות שאירעו במהלך הפעילות המבצעית. זוהי דוגמא מובהקת לממשק שמתקיים בין שני "כובעיו" של הפצ"ר, כיועץ המשפטי של רשויות הצבא, מחד, וכאוכף הדין במקרה של הפרת החוק, מאידך. היו כאלה שטענו כי מדובר בניגוד עניינים, שיש בו כדי להצדיק את פיצול כובעיו של הפצ"ר. פכו סבר, לעומת זאת, כי ההיפך הוא הנכון, וכי הממשק המתואר דווקא תומך באיחוד כובעיו של הפצ"ר. גם אני עדיין חושב כך".
"ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט טירקל עמדה בפניה השאלה האם נכון לפצל את הכובעים של הפצ"ר. הועדה דחתה טענות בדבר הצורך בפיצול כובעי הפצ"ר, וחלף זאת, גיבשה המלצות שונות לחיזוק עצמאותם של גופי התביעה בצבא, תחת תפיסה כוללת של כובע כפול למי שעומד בראש המערכת המשפטית הצבאית. וכל מי שחושב שאפשר להקיש מכך גם להקשרים אחרים, אקטואליים, איננו טועה בהכרח", אמר מנדלבליט.