הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית התכנסה הבוקר (רביעי). הוועדה, בראשות יו"ר רע"מ מנסור עבאס, עורכת דיון מיוחד על מצבה של החברה בצל הקורונה, בהשתתפות ממונה הקורונה בחברה הערבית איימן סיף. בנוסף, בדיון נכחה חברת הכנסת איבתיסאם מראענה מהעבודה.
בפתח הוועדה, הוצגו דוחות שהוכנו במחלת המחקר של הכנסת אשר חושפים את השפעת הקורונה על החברה הערבית. מהנתונים עולה כי ניכרת עלייה משמעותית במגזר בדיווחים על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה, בעיקר כלפי נשים. לצד כך, נרשמה בעיה חמורה של תת דיווח בחברה הערבית.
כמו כן, צויין כי לאורך זמן ערבים נפגעו יותר בתחום התעסוקה מיהודים. זאת בשל העובדה כי מסגר לסגר מספר הערבים שחזרו לעבודה היה נמוך יותר מאשר בקרב היהודים, למרות שעם פרוץ המגפה הוצאו לחל"ת בשיעורים דומים העומדים על 23 אחוזים. בנוסף, עולה מהדוח כי פחות ערבים עבדו בתקופת הקורונה מהבית לעומת יהודים.
בתוך כך, על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שלפני פרוץ המגפה 23 אחוזים מהתלמידים הערבים התגוררו במשקי בית ללא מחשב וללא אינטרנט, לעומת שיעור של שני אחוזים בלבד מהתלמידים במשקי בית יהודים לא-חרדים.
בהמשך הדיון, הציג איימן סיף נתונים נוספים בנושא: "החברה הערבית הגיעה למגפת הקורונה במצב בריאותי ירוד בהשוואה לחברה הכלל ארצית. ניתן לראות זאת בפערים בין תוחלת החיים של גברים יהודים העומדת על 81.2 לעומת 76.5".
"מהנתונים שאספנו לאורך כלל המגפה התחלואה בחברה הערבית תאמה לשיעורה באוכלוסייה, העומד על 20 אחוזים. זאת לעומת החברה החרדית שבה התחלואה תפסה נפח גדול משיעורה באוכלוסיה, 26 אחוזים לעומת 11 אחוזים מהאוכלוסייה", הוסיף.
בנוסף, אחוז הנבדקים בחברה הערבית עמד על 12 אחוזים מכלל הנדבקים במדינת ישראל, מדובר באחוז הנמוך ביותר מכלל האוכלוסיות. בתוך כך, לאור שיעור הנבדקים הנמוך שיעור הבדיקות החיוביות היה גבוה.
סיף הציג את תובנותיו מהתמודדות עם המגפה ואמר: "ברמה האופרטיבית חשוב שתהיה כתובת אחת לניהול האירוע, שהנתונים יעברו בצורה ברורה גם מתוך החברה הערבית". הוא ציין כי מובילי הדעה בתוך החברה הערבית לקחו חלק קריטי בהתנהלות, ביניהם אנשי הדת.
לדבריו, "ברמה הלאומית צריך ליצור אמון בין החברה הערבית לבין הממסד, בוודאי בנושא של בריאות. צריך לתקצב תוכנית בריאות ותוכנית חומש אחרות בחברה, וכן חייבים לטפל בתעסוקה וברווחה לחזק את הרשויות המקומיות".
עבאס התייחס לדברים ואמר כי "החברה הערבית התמודדה בצורה סבירה ואחראית עם המגפה, בתחילת הדרך כולם היו מופתעים שבגל הראשון החברה הייתה מופתית. עם החתונות השתלוננו קצת אבל אין ספק שאנחנו צריכים להערך לא רק לקראת מה שיבוא אלא לגבי דברים אחרים, חברתיים וכלכליים גם כן. כל פעם שמשקיעים בחברה הערבית התוצאות הן מדהימות".
נתון נוסף שעלה בוועדה הוא ירידה בביטחון התזונתי בחברה הערבית, בשל דיווחים על צמצום כמות המזון והארוחות. מהנתונים עולה כי 26 אחוזים דיווחו מהחברה הערבית לעומת 14 אחוזים מהחברה הכללית.
במהלך הדיון התייחס מוריס חן, סגן ראש אג"מ במשרד לביטחון פנים לנתוני האכיפה במגזר: "דין יפו כדין רעננה כדין מודיעין עילית כדין אום אל פאחם. קיים מחסור בפקחים ברשויות הערביות, יש לנו רק בתשע מתוך 85 רשויות פקחים וזה במספרים קטנים".
לאחר מכן, חן תיקן את עצמו: "יש בתשע רשויות שיטור עירוני וב-17 רשויות פקחים". עו"ד בן יצחק בתגובה: "יש 12 רשויות שיש בהן שיטור עירוני, לפי החוק - אם יש רק תשע, זה לא כל כך מסתדר". חן השיב כי הדבר ייבדק.
כזכור, דוח אי השוויון בבריאות שפורסם בשבוע שעבר, עסק בפערים החברתיים-כלכליים כפי שבאו לידי ביטוי בעניין התחלואה, מערך הבדיקות והתמותה בעניין נגיף הקורונה. לפיו, עולה תמונת מצב עגומה באשר לפערים, שבאו על חשבונם של בני המגזר הערבי והחרדי.
על פי הנתונים, תושבי אזורים המוגדרים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה - בעלי שיעור התמותה הגבוה ביותר, פי חמישה מאלו הנחשבים ברמה גבוהה. בראש שיעור התמותה הגבוה - האוכלוסיה הערבית. בנוסף, במגזר הערבי והחרדי אחוז המתים גדול פי שלושה מבמגזר הכללי. ירידה בתמותה נרשמה באופן ברור ככל שרמת החיים עולה.