מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שלישי לרביעי) את הצעת החוק המאפשרת לארבעה חברי כנסת להתפצל מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש סיעה. הצעת החוק אושרה ברוב של 60 חברי כנסת בעד, לעומת 54 מתנגדים, כאשר חברי הכנסת מהרשימה המשותפת נעדרו מההצבעה. התיקון לחוק הוסכם בהסכמים הקואליציוניים על מנת לעזור בפיצול מפלגות גדולות וצירוף סיעות נוספות לממשלה.

בנוסף, הקואליציה משכה אתמול את הצעת חוק שירות ביטחון מסדר היום, לאחר שלא הצליחה להשיג רוב בשל התנגדותם של חברי רע"מ. באופוזיציה מיהרו לחגוג ניצחון ובליכוד מסרו: "ניצחון נוסף לאופוזיציה: בעקבות כשלון הקואליציה בהשגת רוב לחוק שירות הביטחון, החליטה הממשלה למשוך כעת את החוק, והוא לא יובא הערב להצבעה. נמשיך לפעול בנחישות כדי להפיל את הממשלה הרעה הזו".

בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה סופית בקריאה שנייה ושלישית את החוק הנורווגי. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות, בקריאה שלישית תמכו בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) 60 חברי כנסת לעומת 57 שהתנגדו. במהלך ההצבעות נרשם עימות בין הקואליציה והאופוזיציה כאשר הצדדים האשימו אחד את השני בהפרת הסכם הקיזוז של ח"כ מאיר יצחק הלוי, בעקבות פטירת אחותו.

שר הביטחון בני גנץ מסר לאחר משיכת החוק: "נאלצתי למשוך הלילה חוק חשוב מאוד שמטרתו מניעת השתמטות מצה"ל של נשים שנתנו הצהרת שווא על דתיותן. המשמעות היא שהוועדה שיכלה לבטל פטורים כאלו, תפורק, ואנחנו במערכת הביטחון ניוותר בלי הכלים להתמודד עם התופעה". גנץ הוסיף: "צר לי מאוד, שמפלגת הליכוד ומפלגות ציוניות נוספות, מביאות לפגיעה בביטחון ועידוד השתמטות. כשר הביטחון אכנס את הצוותים המקצועיים, ונבחן כיצד לפעול בנושא כבר בימים הקרובים".

חוק האזרחות נופל בהצבעה במליאת הכנסת, קרדיט: ערוץ כנסת

במסגרת הצעת חוק יסוד הכנסת, עוד הוצע לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות– כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה. מוצע כי במצבים אלה תוארך התקופה לאישור חוק התקציב לשלושה חודשים מתחילת שנת התקציב או עד תום 145 ימים ממועד כינון הממשלה, לפי המאוחר, כאשר ניתנים לממשלה 85 ימים להניח את הצעת החוק, ולכנסת ניתנים 60 ימים לאישור החוק. במידה והניחה הממשלה ביוזמתה את חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-85 מיום כינונה, לא ייגרעו הימים מהזמן שניתן לכנסת לדון בהצעת התקציב. 

בהתאם, מוצע לתקן את חוק-יסוד: משק המדינה כך שהממשלה תניח את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת, אך לא יאוחר מ-60 ימים לפני היום הקובע (שהוא כאמור, 145 ימים ממועד כינון הממשלה).  במניין כל התקופות האלו לא יימנו מועדי ישראל וערביהם. 

עוד מוצע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.

בדברי ההסבר נכתב: "המועד הנדחה נקבע בשים לב, מצד אחד, לפרקי הזמן הנדרשים למעשה לממשלה חדשה או לכנסת חדשה לצורך גיבוש הצעת התקציב ולצורך ליבון מעמיק ואישור חוק התקציב, ומצד שני, לצורך באישור חוק תקציב שנתי בהקדם האפשרי כדי לצמצם את התקופה שבה הממשלה מתנהלת שלא על בסיס תקציב מאושר ומעודכן".

יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב הציג את ההצעה ואמר: "ועדת החוקה שוכנעה כי על אף הצורך באישור מהיר של תקציב המדינה, ובמיוחד בשנה הזו, נוכח חשיבותו של חוק התקציב ככלי מרכזי לקביעת המדיניות של הממשלה, ועוד יותר מכך – העובדה שהצעת חוק התקציב מובאת ביחד עם הצעת חוק ההסדרים, יש מקום לקבוע פרקי זמן מספקים לממשלה חדשה ולכנסת על מנת להכין את הצעת חוק התקציב ולדון בו בכובד ראש וביעילות בהתאמה. 

הוועדה שוכנעה כי 100 הימים הקבועים בחוק היסוד בנוסחו הקיים הם בבחינת גזירה שהממשלה והכנסת אינן יכולות לעמוד בה, והראייה היא שבפועל, ברבות מהשנים הקודמות כאשר גובש תקציב לאחר בחירות או כינון ממשלה חדשה, הוארך פרק הזמן המדובר באמצעות הוראות שעה".

בהמשך עברה הכנסת לדון בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 49), התשפ"א-2021 בקריאה שניה וקריאה שלישית, ובמהלכו יוצעו שני תיקונים לחוק הכנסת: לקבוע כי מועדי ישראל וערביהם לא יבואו במניין התקופה שבה יש להעביר את חוק התקציב לאחר הקמת הממשלה (כמי שמוצע בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51), ולאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, גם אם אינם מהווים שליש ממנה.

בנוסף תדון המליאה בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 51) בקריאה שניה ושלישית. על פי הצעת החוק מוצע לתקן את ההסדר הנוגע לחקיקת התקציב בנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 36א(ב) – כשהיו בחירות לכנסת, התפזרות הכנסת או הבעת אמון בממשלה חדשה, לפני שאושר תקציב מדינה.

נפתלי בנט במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)נפתלי בנט במליאת הכנסת (צילום: מרק ישראל סלם)

כזכור, לאחר ההפסד הבוקר בהצבעה על חוק האזרחות, נתקלה הקואליציה במכשול נוסף: ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) הודיע כי הוא מתנגד לחוק המאפשר לארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם גם אם אינם מהווים שליש ממנה, המכונה "חוק פיצול הליכוד", אשר אמור לעלות היום להצבעה במליאה. "החוק ממשיך ואף מעצים תרבות פוליטית קלוקלת, שגוש השינוי בא לשנות", נמסר מטעם אבידר.

עוד מסר אבידר כי "החוק המדובר יכול להיקרא גם "חוק העריקים" והוא עליית מדרגה ברף השחיתות הפוליטית בישראל. ארבעה חברי כנסת שרוצים להצביע עם הקואליציה מטעמים אידאולוגיים ומצפוניים יכולים לעשות זאת גם מספסלי האופוזיציה. מטרת החוק היא אחת: לעודד עריקים פוליטיים מהמחנה אליו הם משתייכים בתמורה לג'ובים וכיבודים".

"בימים האחרונים, שלפני השבעת ממשלת השינוי, היה חשש גדול שהאופוזיציה תצליח לשכנע חברי כנסת מגוש השינוי לערוק אליה. אין זה מתקבל על הדעת שאנו נפעל באותה הדרך של הממשלה שבאנו לשנות. הציבור בחר בנו כדי להביא שינוי ותיקון ולא כדי שנמשיך לעשות את אותם הדברים בדיוק. ציבור הבוחרים זכאי שנתחיל לפרוע את ההבטחות שהבטחנו במהלך השנה האחרונה. לא נאכזב אותו", הוסיף.