יותר משלושה שבועות אחרי השבעת ממשלת השינוי בראשותו של נפתלי בנט, ברחוב החרדי עדיין מתקשים לעכל את המציאות החדשה שבמסגרתה נדחקו נציגי המפלגות החרדיות לספסלי האופוזיציה. לא די בכך שברחוב החרדי חשים שהם הוצאו מהמשחק הפוליטי, הם נאלצים גם לראות את הפוליטיקאים אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, שמעוררים אנטגוניזם בחלק ניכר מהציבור הזה, מאיישים את משרות שר האוצר (ליברמן) ושר החוץ וראש הממשלה החליפי (לפיד).

מאז תחילת כהונתו השנייה של נתניהו, בשנת 2009, הפכו החרדים לשותפיו הטבעיים של הימין והיו חלק מהקואליציה, למעט ממשלת נתניהו־לפיד שהוקמה ב־2013. מאז הקמת ממשלת השינוי מיקדו המפלגות החרדיות את המתקפה בראש הממשלה נפתלי בנט, שמבחינתן הפר את מחויבותו לבוחר והוליך אותן שולל. הן האמינו לו כשהתחייב כי “לא ישב בממשלה של לפיד”, וכעת אחרי שהפך לראש ממשלה לצד מי שהן תופסות כאויביהן, הן מתקשות לסלוח לו על כך. הוא גם האיש שממנו היו הכי הרבה ציפיות בשל השתייכותו למחנה הימין וזיקתו לדת, ולכן האכזבה גדולה שבעתיים.

הצמד לפיד־ליברמן מעלה לא מעט חששות בקרב הציבור החרדי. מתקשים לשכוח שם כמובן את ההתבטאות מחוללת הסערה של ליברמן במערכת הבחירות האחרונה, שלפיה ישלח “את החרדים יחד עם ביבי - על מריצה אחת, למזבלה". “הממשלה תפסיק את מימון מוסדות התורה לאחר שלא יעמדו במכסות הגיוס הבלתי ישימות, כפי שחוק הגיוס של ליברמן מבקש להעביר, ותביא לקריסתם הכלכלית”, אומר יהודה אייזיקוביץ, איש תקשורת חרדי. “בנוסף, גם מעמדם של תלמידי הישיבות יישלל, הם ייחשבו עריקים ויהיו נתונים לאיום מתמיד של מאסר בשל לימוד תורה. יהודים בארץ ישראל יהיו נתונים לסכנת מאסר בשל לימוד תורה”.

“זה לא משהו שאבא רוצה לחשוב עליו”, אומר חרדי נוסף, שבניו לומדים בישיבות. “רק המחשבה על אפשרות שהילדים שלי יהיו ‘פורעי חוק’ היא מאוד לא נוחה”.

התמונה המסורתית של הממשלה ה-36 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)התמונה המסורתית של הממשלה ה-36 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עמדת כוח נחותה

השבעת הממשלה נערכה בשעה שהחברה החרדית עדיין מלקקת את מה שהיא תופסת כפצעי תקופת הקורונה, בהם הפגיעה באורח החיים הדתי בצל מגבלות הקורונה, הסגרים הדיפרנציאליים בערים החרדיות, הקרע בין החרדים לבין המדינה והציבור החילוני שהעמיק בתקופה זו, והמכה הכלכלית שספג הציבור החרדי.

אלא שהיחס ברחוב החרדי לממשלה החדשה אינו אחיד. יש מי שדווקא הצביעו במערכת הבחירות האחרונה למפלגות אחרות שאינן חרדיות, וזאת כחלק מהתסכול העמוק מהטיפול של נציגיהם במה שמכונה “גזירות הקורונה”. “אני לא מרוצה מהסיטואציה, אבל לדעתי זו הברירה הטובה ביותר”, אומר י’, אברך מבני ברק שבבחירות האחרונות הצביע למפלגת ימינה. “בלי זה היינו הולכים לסבבי בחירות שלא נגמרים, ולכן אני מרוצה מהתוצאה שיש ממשלה ונחלצנו מהמציאות הזאת. עם זאת, הייתי מעדיף לראות ממשלה אחרת מבחינת המרכיבים שבתוכה. אפשר לומר שאני נקרע בין המצפון הדתי למנהל התקין של המדינה. מצד אחד חשובה לי מאוד השמירה על הסטטוס קוו והזהות היהודית של המדינה, ולכן אני רוצה לראות את המפלגות החרדיות בפנים, אבל מאידך זו הייתה מציאות לא תקינה שמוכרחה לעבור שינוי. אני לא רואה ברירה אחרת”.

“אחרי שנים שההצבעה למפלגות החרדיות הייתה אינסטינקטיבית, בסבב האחרון בחרתי בבצלאל סמוטריץ’”, אומר מצדו פ’, תושב בני ברק שבבחירות האחרונות הצביע למפלגת הציונות הדתית. “בחרתי בו כי הוא הקרוב ביותר להשקפת עולמי – ימני, אוהב ארץ ישראל, שומר תורה ומצוות ואדם ערכי שהיהדות חשובה לו. זה מה שחיפשתי במי שייצג אותי, ואני חושב שהוא המתאים ביותר. אני לא מתחרט לרגע על ההצבעה עבורו, אבל אין ספק שההרכב של הממשלה הנוכחית מצער אותי מאוד. למרות התרעומת על המפלגה החרדית שהצבעתי לה בעבר, ברור שהייתי מעדיף אותה בקואליציה על פני ישראל ביתנו או יש עתיד. מי שהיהדות חשובה לו לא יכול להיות מרוצה מהמצב הזה”.

בניגוד לעמדה הפרגמטית של חרדים שהצביעו למפלגות אחרות, הזרם המרכזי בציבור החרדי חושש מהממשלה החדשה ורואה בה איום. אחד החששות הוא מפני פגיעה בסיוע הכלכלי ללומדי תורה, שמשמעותה גרימת מצוקה אמיתית למשפחות רבות.

מעבר להיבט הכלכלי, חרדים רבים מוטרדים גם מהצביון היהודי של מדינת ישראל. הם חוששים מפגיעה בשמירת השבת במרחב הציבורי, מפגיעה בכשרות בהתאם להוראות ההלכה, מפגיעה בממסד הרבנות ובסוגיות הגיור והנישואים. “מבחינת החרדים, הצבת אדם חובש כיפה בתפקיד ראש ממשלה אמורה להתקבל כאירוע חיובי”, אומר אייזיקוביץ. "סוף־סוף עומד בראש המדינה אדם שמחובר באמת למסורת היהודית. גם עבור האינטרסים החרדיים לשמירת הצביון הדתי של המדינה, לכאורה אין טוב יותר מאדם חובש כיפה, שככל הנראה יפעל ויקדם את האינטרסים הללו. אלא שיש חשש שעבור בנט שמירת ההלכה היהודית היא לא עניין עקרוני, אלא אילוץ מפלגתי.

יש חשש שמבחינת בנט, ערכי היהדות חשובים רק בתנאי שהם משרתים את האינטרס הפוליטי שלו. בממשלה החדשה בנט נמצא בעמדת כוח נחותה, כאשר מצד אחד הוא אינו יכול להרשות לעצמו להגיע למערכת בחירות, שכן אז הוא יימחק פוליטית, מצד שני, עומדות מולו מפלגות כוחניות שחרתו על דגלן קידום ערכים חילוניים. הנציגים שלהן הגיעו רעבים לעשייה לאחר שנים שהתייבשו על ספסלי האופוזיציה, והמצביעים שלהן מצפים לראות אותן פועלות באופן נמרץ למען קידום האג’נדה שלמענה הצביעו.

כולם מודעים לחולשת הממשלה וסיכוייה הקלושים לשרוד לאורך זמן, ולכן ניתן להעריך שנבחרי הציבור יפעלו מהר ובאגרסיביות כדי לקדם את השינוי שהממשלה הזאת אמורה, לדעתם, להביא ולהותיר חותם בל יימחה בשטח. במציאות כזאת ניתן להעריך כיצד בנט יתנהל כאשר יוצב בפניו האולטימטום: או לקבל את דרישות המפלגות או לפרק את הממשלה. בממשלה כזאת, ועם אדם כזה העומד בראשותה, אין לחרדים על מי לסמוך, ובוודאי שלא סיבה לשמוח”.

רוב הקולות ברחוב החרדי משקפים תפיסה שלפיה בנט אינו פועל ממניעים של שנאת חרדים. “גם הוא לא באמת מרוצה מההרכב של הממשלה”, אומר י’. “הוא הבין שיש פה הזדמנות להקים ממשלה. בשונה מאנשים אחרים שיושבים בממשלה הזאת, בנט מבין שהסתה היא לא דרך לשלב חרדים. אצלו המניעים הם לא שנאת חרדים ובטח לא רתיעה מהדת”.

ליברמן (צילום: אוליביה פיטוסי)ליברמן (צילום: אוליביה פיטוסי)

חישוב מסלול מחדש

“הממשלה שקמה מציגה תוכניות עבודה שמשקפות רצון לפגוע ולכרסם בזהותה היהודית של מדינת ישראל, ולהפכה ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה”, אומר אלעד צדיקוב, מנכ”ל עמותת “אופק לישראל”, התומכת בין היתר בנזקקים, וחבר מועצת העיר הרצליה. “דוגמאות לחלק מתוכניות העבודה, כפי שהן משתקפות בהסכמים הקואליציוניים, הן תגבור זכויות הלהט”ב על חשבון תקציב התא המשפחתי בישראל, הכרה בנישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת מרכולים בשבת, חיזוק הרפורמים ופתיחת מערכי הגיור והכשרות, ובפועל פגיעה אנושה במוסד הרבנות הראשית. נראה שהממשלה מיישרת קו עם גישות של שמאל רדיקלי, בין השאר חתירה קיצונית לשוויון מגדרי גם במחיר של פגיעה בביטחון ישראל. כמו כן, הממשלה מביעה יחס עוין לאופוזיציה ובוחריה, שמהווים את רוב עם ישראל במספרים, צעד שעתיד להותיר רושם עמוק גם לאחר חילופי השלטון. היחס השלילי בוועדה המסדרת בכנסת, למשל אי־התחשבות בוועדות הכנסת ביום תענית י”ז בתמוז, הוא דוגמה ליחס עוין ולא דמוקרטי”.

גם צדיקוב, כמו חרדים רבים, סבור כי הממשלה מעוניינת לשנות את הד.נ.א של מדינת ישראל ובכלל כך גם את הציבור החרדי. “אנחנו בוחרים לקחת את תקופת הזמן הקרובה להתארגנות מחודשת”, אומר צדיקוב. “קיימת התעוררות עצומה בקרב ארגוני החברה האזרחית, וקשב עמוק יותר של נבחרי הציבור ומשפיעיו למגמות האסטרטגיות סביבנו. כל אלו יתעלו אותנו לחישוב מסלול מחדש ולהגעה מחוזקת לקווי ההיערכות במערכה הבאה והקרובה”.

“אני חש שחסרות לנו תוכניות אסטרטגיות", הוא ממשיך. "נתנו לעצמנו יותר מדי זמן להתחבא תחת ההמשגה המעורפלת שנקראת ‘סטטוס קוו’. מדינת ישראל היא יהודית. צריך לדעת לייצר את עמוד השדרה הזה בשטח. יחד עם זאת, אנחנו לא באבל ולא ברפיון. אנו משנסים מותניים לעבודה ומבינים שיש לפנינו עבודה גדולה שצריכה להיעשות. ישנה התחזקות יהודית על גווניה השונים”.

אתה חושב שבעתיד יש סיכוי שהחרדים יצטרפו לממשלה הזו?
“ממשלת השקר הלא לגיטימית של לפיד וחבריו – בחטא יסודה. היא נבנתה מקולות שבחרו במדינה יהודית, אך נגנבו. הממשלה הזו קמה כדי לפגוע ביהדות, בשומרי המסורת והתורה ובזהות של מדינת ישראל. אף גורם ערכי לא ייתן לכך יד, ודאי שלא המפלגות החרדיות”.