יצחק (בוז'י) הרצוג, שיושבע היום (רביעי) לנשיא ה־11 של מדינת ישראל, כמו הוכן לתפקיד זה כל חייו כמי שגדל על ברכיו של אביו, חיים הרצוג, שכיהן כנשיא השישי של מדינת ישראל בשנים 1983־1993. ובכל זאת, שלל אתגרים יעמדו בפני הנשיא החדש, בהם השסעים המחריפים בחברה הישראלית.
"הרצוג מגיע לתפקיד הזה לאחר שכיהן כיו"ר הסוכנות היהודית, ייצג את תפוצות היהודים בעולם והיה הכתובת עבורם", אומר אריה שומר, ששימש כעוזרו של הנשיא עזר ויצמן וגם כמנכ"ל בית הנשיא בשנים 1993־2000.
"כנשיא מדינת ישראל הוא יצטרך להיות עכשיו קשוב לבית, לאזרחים. הוא בא לתפקיד מתוך העשייה שלו בשנים האחרונות בקרב יהדות העולם, ומהבחינה הזו מינויו הוא כמו כפפה ליד, הוא מתאים מאוד לזה. אחד האתגרים החשובים שיעמדו בפניו הוא לקרב את יהדות העולם ליהודי ישראל. יהיה עליו לעשות את זה בנעימות, ביופי ובהדר, ואת זה הוא יודע לעשות טוב מאוד".
"קשה מאוד להגיד איך אנחנו מאחדים את העם, אני זוכר את הדברים האלה גם מתקופתנו. צריכה להיות פה עבודת מטה רצינית ביותר שתכלול את הידע שיש לנשיא הנבחר, לראש הממשלה הנוכחי, לראש האופוזיציה. הם יצטרכו למצוא את הדרך להביא את מדינת ישראל לא לגבהים רגילים, אלא איך אמר לי בזמנו עזר ויצמן: 'בתקופתי בית הנשיא יגיע לגבהים שחיל האוויר משייט בהם בשמיים'".
"הנושאים בתפקידים יצטרכו להתאחד ולמצוא דרך משותפת לדאוג לרווחת האזרחים. האזרחים שלנו זקוקים מאוד ליחס כזה, מגיע להם היחס הזה, וזה צריך להגיע מהמנהיגות המדינית. אנחנו גם נמצאים עכשיו בתקופת הקורונה, והאזרחים זקוקים לחיזוקים".
שוקק פעילות
"האתגר הראשון הוא להיכנס ברגל ימין לתפקיד, לקבוע איזושהי תבנית", אומר עמי גלוסקא, ששימש יועצם ועוזרם האישי של הנשיאים לשעבר יצחק נבון ז"ל וחיים הרצוג ז"ל בשנים 1980־1988. "הרצוג הוא צעיר, רענן, אמור להביא רוח חדשה למשכן. יש כאלה שחושבים שזה משהו ארכאי, משהו יבש. זה לא נכון. זה באמת מוסד שוקק פעילות, ויש הזדקקות מדהימה למוסד הזה אצל עם ישראל".
"בכל רפובליקה בעולם שאין בה משטר נשיאותי, יש נשיא ותפקידו הוא כמובן להיות מעין דמות־על שמאחדת, לא מקבלת החלטות פוליטיות כמובן, אבל מייצגת את האתוס של המדינה ומנסה לחבר בין קבוצות פוליטיות שונות. בגלל הפיצול המאוד עמוק שיש בחברה הישראלית – על רקע דתי, עדתי, לאומי וגם מול התפוצות – אז ההזדקקות לכך היא אפילו יותר גדולה ואינטנסיבית".
כל נשיא, אומר גלוסקא, מביא אל הנשיאות את עצמו. "מאחר שתפקידי הנשיא המוגדרים בחוק הם מצומצמים מבחינת הסמכויות, הנשיא צריך למלא את התפקיד בתוכן מתוך האישיות שלו", הוא אומר. "הוא חייב להתחבר לכל חלקי העם, ובשעות קשות של משבר, הוא צריך להתעלות, למלא את התפקיד הממלכתי שלו".
"אגב, אביו של הרצוג היה נשיא אמיץ. נבון היה נשיא ממלכתי נהדר, אבל היה מאוד זהיר, הוא לא דרך על מוקשים. הרצוג יצטרך להיות מקורי. מצד אחד לא לקחת את תוכנית העבודה של הנשיא הקודם ולהגיד: 'אני ממשיך אותו', ומצד שני הוא לא בהכרח יכול לפרוץ דרך חדשה ולעשות את הנשיאות למה שלא הייתה עד היום".
"חיים הרצוג עמד בנקודת מבחן מאוד קשה למשל בפרשת קו 300: מתן חנינה לאנשי השב"כ ללא משפט - היה תקדים. ההכרעה שלו לפטור את אנשי השב"כ ללא משפט נועדה להציל את הארגון, כי אם הארגון הזה היה נכנס למערבולת, לכתבי אישום, זה היה גורם נזק גדול מאוד למדינת ישראל".
בדנ"א שלו
"הרצוג יצטרך לעבוד בשתי גזרות מאוד משמעותיות", אומרת יועצת האסטרטגיה איילת פריש, שהייתה דוברת בית הנשיא בתקופת כהונתו של שמעון פרס ז"ל בשנים 2007־2014, ובשנים האחרונות שימשה כיועצת אסטרטגית לסוכנות היהודית ולהרצוג, שכאמור עמד בראשה.
"ישראל היום מפולגת, שסועה, עם אלימות ושנאה שמשתוללת בין השבטים שלה בשנים האחרונות בצורה שלא הכרנו. היעד המרכזי יהיה לאחד, לחבר ולחבק את מדינת ישראל ולהחזיר את האהבה ואת הערבות ההדדית שאבדו לנו. הישראלים, גם אם הם שטופים שנאה או מפולגים, הרי שבבסיס שלהם - ואת רואה את זה ביום הראשון של מלחמה או משבר - כמהים לאחדות ולאהבה. אסור לשכוח את זה, זה כלל יסוד".
"כמו כן, להרצוג יש יכולת מדהימה בזירה הבינלאומית. מנהיגים מהעולם מקשיבים לו עוד לפני שנבחר לנשיא. לא הרבה מודעים לכוח ולמעמד הבינלאומי הרם שיש לו בקרב מנהיגים בעולם. הוא מתחיל את הנשיאות בנקודת פתיחה מאוד גבוהה, ולכן האתגר השני אחרי איחוד העם יהיה ייצוג האינטרסים האסטרטגיים של ישראל בזירות הבינלאומיות".
פריש מקווה שהרצוג ימשיך את הדרך שהתוו שני הנשיאים הקודמים, שמעון פרס ואחריו ראובן ריבלין. "בגלל כל מה שקרה בבית הנשיא בעבר כמו פרשת סרוסי בתקופת עזר ויצמן (שבמסגרתה התפרסם כי ויצמן, כשהיה חבר כנסת ושר, קיבל לכאורה כספים מאיש העסקים אדוארד סרוסי בלי לדווח עליהם. אומנם לא הוגש נגדו כתב אישום, אך בעקבות הביקורת הציבורית התפטר מהנשיאות – א"ש), ופרשת האונס עם הנשיא המורשע משה קצב - שמעון פרס נכנס לבית הנשיא כשמוסד הנשיאות היה רמוס ופגוע, והיה צריך להחזיר את הכבוד למוסד הזה".
"פרס החזיר את הכבוד ביג טיים. הוא היה צריך לעבוד מאוד קשה כדי להחזיר את הכבוד ואת הרלוונטיות למוסד הנשיאות, והוא הצליח בצורה מאוד מרשימה. רובי ריבלין גם הצליח לשמר את המוסד. האתגר של הרצוג יהיה להמשיך את ההצלחה של פרס ורובי ולהפוך את בית הנשיא לרלוונטי, למעורר גאווה ואמון בקרב אזרחי מדינת ישראל".
התרעות פיקוד העורף