ריבלין הוסיף כי "אנחנו חיים בעידן של מפנה במזרח התיכון. זהו המרחב שבו אנחנו חיים, שבו נטועה מדינת ישראל. עלינו לחזק את התהליך הזה, בכך שנעמיק את ההיכרות וההבנה שלנו, עם השפה, ההיסטוריה והתרבות שסביבנו. זהו תהליך חשוב וחיוני, שאי אפשר בלתו. לישראל תפקיד מרכזי, בעיצוב הסדר האזורי, גם בהיבטים הביטחוניים והמדיניים, אבל גם בהיבטים הכלכליים והחברתיים במציאת פתרונות להתמודדות עם מצוקות המים, המזון והבריאות".
להרצוג אמר ריבלין: "אני מפקיד בידיך הטובות את העם היקר הזה. העם בישראל, כולו. מי ייתן ותהיה לו לרועה באהבה, בבינה ובדעת. בנאום ההשבעה שלי התפללתי, כי הלוואי ותהיה לי הזכות ללמוד וללמד, הקשבה, שותפות ותקווה. את כל אלה אני מאחל גם לך. בתלמוד מתוארים חילופי המשמרות שהיו נעשים בבית המקדש, בין המשמר היוצא למשמר הנכנס. חכמים קבעו ברכה מיוחדת לאירוע זה, ואין מתאימה ממנה גם לחילופי משמרות נשיאי ישראל. וכך נאמר: 'משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: מי ששיכן שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחווה ושלום ורעות'".
בסיום, אמר הנשיא היוצא: "אזרחיות ואזרחי ישראל, אתם הנשמה היתירה של מדינת ישראל. תודה לכם על הזכות שנתתם בידי, לשרת אתכם כנשיא העשירי של מדינת ישראל. תודה לכם על אינספור רגעים של התרגשות עצומה. של צחוק ובכי. של אהבה. של חזון ותקווה. תודה לנחמה שלי. שאליה אני מתגעגע בכל יום ויום. תודה לבנות ולבנים שלי. תודה לנכדים ולנכדות שלי. עכשיו אני חוזר להיות, אבא וסבא רק שלכם, בגאווה אדירה".
"הייתי בן תשע כשקמה מדינת ישראל. אז, ראיתי את דגל ישראל, כחול ולבן, מונף לראש התורן. בשבילי, מדינת ישראל, לעולם לא תהיה דבר מובן מאליו", סיכם ריבלין.