חוק האזרחות נפל בשבוע שעבר בהצבעה בכנסת לאחר שתוצאות ההצבעה השמית היו 59 תומכים מול 59 מתנגדים. היום (ראשון) הודיעה חברת הכנסת מאי גולן (הליכוד) כי היא תעלה להצבעה במליאת הכנסת את הצעת חוק יסוד ההגירה בתגובה לחוק האזרחות של שרת הפנים איילת שקד, שהיה עלול להביא למתן אזרחות ישראלית לאלפי ערבים מהרשות הפלסטינית אך נפל בהצבעה כאמור. גולן הגישה מוקדם יותר את ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה אך הוא נדחה על ידי הוועדה.
גולן אמרה כי "למרות שהם הצהירו כבר בעבר שהם תומכים בקידום הצעת חוק יסוד ההגירה, חבורת גנבי הקולות בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד החליטה לפני דקות אחדות לדחות את הצעת החוק שהגשתי לוועדת השרים לחקיקה. הצעה שהייתה קובעת מדיניות הגירה ברורה לישראל - פעם אחת ולתמיד!".
"אני מתכוונת להמשיך ולהיאבק בכל כוחי לקידום הנושא עבור כל מי ששלח אותי לייצג אותו בכנסת ישראל ואעלה שוב את ההצעה במליאת הכנסת כבר ביום רביעי הקרוב. שאותה חבורה תסתכל לי ולכלל ציבור המחנה הלאומי בעיניים - כשהם מצביעים נגד הצעת החוק שלי ונגד כלל ערכי הימין", אמרה גולן.
חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.
עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל. מקצתם של החריגים היו בחוק מלכתחילה, ורובם נוספו בתיקוני חקיקה ב- 2005 וב- 2007. סייגים אלה מאפשרים מתן היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים.