לפי נייר עמדה של קרן ברל כצנלסון, חוק ההסדרים החדש יעקר את יכולתם של השרים לקדם מדיניות. מסגרת התקציב השמרנית של האוצר והקמת רשות הרגולציה ימנעו מהם לממן ולקדם רפורמות חברתיות.

כך נכתב במסמך שפרסמה הבוקר (שני) לשרים ולחברי הכנסת הקרן, בשיתוף מכון יסודות. המסמך מנתח את הרפורמות המרכזיות הנכללות בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה ביום שישי להערות הציבור. 

בנוסף, נשלח לח"כים מסמך נוסף, המכיל ניתוח ראשוני ותמציתי של שלושה עשר מפרקי טיוטת חוק ההסדרים, שפורסמה לאחרונה להערות הציבור. 

על פי הניתוח של הקרן, בשל מסגרת התקציב השמרנית שהציג האוצר, רובם המכריע של ההישגים החברתיים בהסכמים הקואליציוניים פשוט לא יקוימו.

התוספת התקציבית של 12 מיליארד שקלים רק מכסה את עלויות הגידול באוכלוסייה והתחייבויות קודמות, אבל לא תביא לשום השקעה נוספת במערכת הבריאות, בהכשרות מקצועיות למובטלים ובתשתיות חברתיות נוספות שסובלות מהזנחה ארוכת שנים

לגבי הבעיה בתכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, מחברי המסמך קבעו כי הרשות החדשה תוכל לגבור על סמכויות המשרדים השונים בקביעת רגולציה שתפקידה לסייע לאזרחים. כך, לדוגמא, אם משרדי הכלכלה והרווחה ירצו לקבוע תקנות חדשות על מנת להיאבק בקטל המתמשך בענף הבנייה, הרשות החדשה תוכל למנוע זאת.

בנושא הבעייתיות ברפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים, אחרי שנים של עבודה על גיבוש מתווה מוסכם להעלאת גיל הפרישה שימנע פגיעה בנשים המוחלשות ביותר, האוצר מציע להעביר את הרפורמה בלי פיצוי ראוי ובכך לפגוע במאות אלפי נשים עניות שנמצאות זמן רב מחוץ למעגל התעסוקה ובנשים במקצועות שוחקים להן אין אפשרות לעבוד מעבר לגיל הפרישה.

אביגדור ליברמן וישראל כ''ץ בחילופים במשרד האוצר (צילום: דוברות משרד האוצר)אביגדור ליברמן וישראל כ''ץ בחילופים במשרד האוצר (צילום: דוברות משרד האוצר)

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, אמר כי "חוק ההסדרים המנופח שהוגש להערות הציבור משלים את תנועת המספריים של האוצר בתקציב הזה. בעוד שחוק ההסדרים מציג רפורמות דרמטיות בחינוך, חקלאות וגיל פרישה לנשים, שאמורות להיות פרי עבודה של שרי ומשרדי הממשלה ולא לעבור באבחה אחת במסגרת חוק ההסדרים, מסגרת התקציב השמרנית שהציג האוצר לא מאפשרת לשרים להשקיע את התקציבים הנדרשים עבור השקעה באזרחי ישראל".

הוא הוסיף כי "שרי הממשלה צריכים להתעקש על הוצאת רפורמות רגישות מחוק ההסדרים לטובת דיון ציבורי ופרלמנטרי ראוי, ויו"ר הכנסת צריך להבהיר שבכל מקרה החוק יצומצם באופן משמעותי לפני ההצבעה על התקציב בכנסת".

בשל מחלוקת עם היועמ"ש על הכללתו בחוק ההסדרים, 'התכנית הלאומית לשיפור הרגולציה' אמנם מוזכרת בטיוטת חוק ההסדרים, אך ללא פירוט. לפי ניתוח שמציג אביעד הומינר-רוזנבלום מנהל המדיניות בקרן ברל כצנלסון, לפי התכנית תוקם רשות חדשה שתנוהל על ידי משרד רה"מ, המשפטים והאוצר אשר תוכל לגבור על סמכויות המשרדים השונים בקביעת רגולציה שתפקידה לסייע לאזרחים.

כך, לדוגמא, אם משרדי הכלכלה והרווחה ירצו לקבוע תקנות חדשות על מנת להיאבק בקטל המתמשך בענף הבנייה, הרשות החדשה תוכל למנוע זאת. כך גם אם שרת החינוך תבקש להקשיח את תנאי הסף עבור מי שמבקשת לעבוד כמטפלת במעון.

רפורמה נוספת הכלולה בחוק היא העלאת גיל הפרישה לנשים. לפי הניתוח שמציגה במסמך יערה מן, מנהלת תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון, אחרי שנים של עבודה על גיבוש מתווה מוסכם להעלאת גיל הפרישה שימנע פגיעה בנשים המוחלשות ביותר, האוצר מציע להעביר את הרפורמה בלי פיצוי ראוי ובכך לפגוע במאות אלפי נשים עניות שנמצאות זמן רב מחוץ למעגל התעסוקה ובנשים במקצועות שוחקים להן אין אפשרות לעבוד מעבר לגיל הפרישה.

לפי מן, משמעות העלאת גיל הפרישה עבור אותן נשים היא דחיקתן להמשיך ולעבוד עם קושי פיזי גדול ושכר שאינו מפצה על כך, בעוד הן מחכות שנים נוספות לזכאותן לגמלת הפנסיה וקצבת אזרחים ותיקים.

לצד ניתוח חוק ההסדרים, אנשי קרן ברל כצנלסון מתייחסים גם למסגרת התקציב שהציג האוצר לראשי מפלגות הקואליציה וטוענים כי התוספת התקציבית של 12 מיליארד שקלים שהוא מציע לתקציב בסך הכל מכסה את עלויות הגידול באוכלוסייה והתחייבויות קודמות, אבל לא תביא לשום השקעה נוספת במערכת הבריאות, בהכשרות מקצועיות למובטלים ובתשתיות חברתיות נוספות שסובלות מהזנחה ארוכת שנים.

מיקי פלד מצוות הקרן מציין כי "המשמעות של מסגרת תקציב כל כך שמרנית היא שרובם המכריע של ההישגים החברתיים בהסכמים הקואליציוניים פשוט לא יקוימו. בזמן שנשאר עד לדיון הראשון על התקציב בממשלה, השרים צריכים להתעקש על הגדלת מסגרת התקציב ועל השקעה באזרחים ובמערכות החברתיות".