הקרב במליאת הכנסת מתחמם לקראת בחירת שני נציגי הכנסת לוועדה החשובה והיוקרתית למינוי שופטים, כאשר ההצבעה החשאית תתקיים ביום רביעי הקרוב. כאמור, הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה.

סעיף 6 לחוק בתי המשפט קובע כי לפחות אחד משני נציגי הכנסת יהיה אישה, כאשר בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הקמת הממשלה הנוכחית נקבע כי נציגת הקואליציה תהיה נציגת סיעת העבודה, שבחרה בחברת הכנסת עו"ד אפרת רייטן. במסמך הנחיות שנשלח לחברי הכנסת לקראת ההצבעה ביום ד' ציינה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי בעבר דחה בג"ץ עתירה לחייב שאחד משני מועמדי הכנסת יהיה נציג האופוזיציה אולם הדגישה כי קיים נוהג כזה.

היא הזכירה כי בית המשפט קיבל את עמדת הכנסת, לפיה המחוקק בחר במודע להימנע מהטלת חובה לבחור נציג מטעם סיעות האופוזיציה, ועל כן אין מקום לקבוע חובה שכזו במישור השיפוטי. עוד נקבע, כי קיום בחירות לוועדה בהצבעה חשאית מלמד על הרצון להבטיח את עצמאות שיקול דעתם של חברי הכנסת, שיהיו חופשיים לבחור לפי מיטב שיקול דעתם ומצפונם, ואף מטעם זה אין מקום לפרשנות העותרים לפיה חברי הכנסת מחויבים לבחירת נציגים לוועדה בהתאם להשתייכות סיעתית.

עם זאת, לצד דחיית העתירה, ועל אף שאין חובה משפטית שלפחות אחד מנציגי הכנסת ישתייך לאופוזיציה, הדגיש בית המשפט שזהו הדין הרצוי, וכי העדר קיומו של מנהג חוקתי אינו גורע מהחשיבות הרבה בכך שארבעת נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת בוועדה לא יהיו עשויים מקשה אחת.

אפרת רייטן (צילום: אבשלום ששוני)אפרת רייטן (צילום: אבשלום ששוני)


"לאור האמור, עמדתי היא כי לנוכח חשיבותה של הוועדה לבחירת שופטים, אשר הרכבה הייחודי כולל נציגים משלוש הרשויות באופן שנועד להבטיח את אי התלות והעצמאות השיפוטית, ובשים לב לפסיקת בית המשפט אשר עמד על החשיבות בשיתוף האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, יהיה זה נכון שתביאו במכלול שיקוליכם גם את שאלת ההשתייכות הסיעתית והקואליציונית של המועמדים לוועדה", כתבה.

הבוקר פרסמה מזכירות הכנסת את רשימת חברי הכנסת המתמודדים לתפקיד, בעוד שהקואליציה הציגה רק את מועמדוותה של ח"כ אפרת רייטן בעוד שבאופוזיציה מתמודדים לא פחות מחמישה חברי כנסת - קרן ברק, אורלי לוי אבקסיס מהליכוד. איתמר בן גביר, אורית סטרוק ושמחה רוטמן מהציונות הדתית וכן אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת. 

בשבוע שעבר נמסר מהליכוד כי ח"כ ברק היא המועמדת מטעמם, והיא אף סיכמה את מועמדותה עם יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו. גורם בכיר בליכוד אמר הבוקר כי לאור ריבוי המועמדים יצטרכו ראשי סיעות האופוזיציה לקבל החלטה לקראת ההצבעה החשאית במליאת הכנסת על זהות המועמדת או המועמד מטעמם.

נציגי הממשלה בוועדה יהיו שר המשפטים גדעון סער, שגם יעמוד בראש הוועדה, ואיילת שקד שתכהן בחצי הראשון שלק הדנציה בעוד שיו"ר העבודה, מרב מיכאלי, הסכימה לכהן בחצי השניה של הקדנציה בתמורה לכך שנציג מפלגתה, גלעד קריב, קיבל את ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת.

שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שרת הפנים איילת שקד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


שקד בקשה להיות חברה בוועדה למינוי שופטים בחצי הראשון של הקדנציה כדי להשפיע על זהות השופטים שאמורים לכהן בבית המשפט העליון, בו אמורים לכהן 15 שופטים. שניים מבכירי השופטים, חנן מלצר ומני מזוז פרשו באפריל השנה וטרם מונו להם מחליפים. בשנתיים הבאות ימלאו שבעים לעוד ארבעה שופטים בבית המשפט העליון בהם הנשיאה אסתר חיות ועל כן ברור הרצון של חברי כנסת ושל השרה שקד להשפיע על זהות המחליפים. שקד הצהירה כי בכוונתה לפעול לכך שהשופטים החדשים יהיו בעלי תפיסת עולם שמרנית.

קרב יצרי לא פחות יהיה על נציגות הכנסת בועדה לבחירת דיינים, קאדים וקאדים מד'הב (דרוזים). על שני המקומות של הכנסת בוועדה לבחירת דיינים, שלפחות אחת מהם תהיה אישה, מתמודדים חברי הכנסת משה ארבל (ש"ס), גילה גמליאל (ליכוד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ושירלי פינטו קדוש (ימינה).

על שלושת נציגי הכנסת בועדה לבחירת קאדים, ששניים מהם חייבים להיות מוסלמים, מתמודדים חברי הכנסת ניר אורבך (ימינה), יואב בן צור (ש"ס), אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) ומנסור עבאס (רע"מ), בעוד שעל שני המקומות בועדה למינוי קאדים דרוזים מתמודדים חברי הכנסת פטין מולא (ליכוד), מופיד מרעי (כחול לבן) ועלי סלאלחה (מרצ).